חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון
חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון מתוך 
חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון, התש״ע–2010
הגדרות
בחוק זה –
”הארגון“ – הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD – Organisation for Economic Co-operation and Development);
”ההסכם“ – ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון, בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון, שנחתם בירושלים ביום ד׳ בשבט התש״ע (19 בינואר 2010), לרבות האיגרות שהוחלפו בין המזכיר הכללי של הארגון לבין שר החוץ של מדינת ישראל ביום האמור.
תוקף הוראות ההסכם בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות
להוראות ההסכם, שנוסחו בעברית מובא בתוספת, יהיה תוקף של חוק, ככל שהן באות להעניק זכויות יתר, חסינויות והקלות לארגון, לפקידיו, לנושאי משרה בו, למומחים מטעמו, לנציגי המדינות או הגופים החברים בו או המשתתפים בפעילותו, ולכל גורם אחר הקבוע בהסכם.
אישיות משפטית
לארגון תהא אישיות משפטית בישראל.
זכויות יתר, חסינויות והקלות מעבר לאלה הכלולות בהסכם
הגיש הארגון בקשה לפי סעיף 3 להסכם, רשאי שר החוץ, באישור הממשלה ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע בצו כי יוענקו לארגון זכויות יתר, חסינויות או הקלות מעבר לאלה הכלולות בהסכם, אם מצא כי מתקיימים התנאים לכך לפי סעיף 3 להסכם.
ביצוע
שר החוץ ממונה על ביצוע חוק זה.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום תחילתו של ההסכם, כאמור בסעיף 21 שבו; ביום האמור יפרסם שר החוץ ברשומות הודעה על תחילתו של ההסכם.
תוספת
(סעיף 2)
הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון
ממשלת מדינת ישראל והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (להלן ”הצדדים“),
בהתייחס להוראות האמנה בדבר הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי מיום 14 בדצמבר 1960 (להלן ”אמנת OECD“), בעיקר סעיף 5(ג);
הסכימו לאמור:
סעיף 1
(א)
המונח ”ממשלה“ פירושו ממשלת מדינת ישראל;
(ב)
המונח ”ארגון“ פירושו הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי וכל הגופים או הסוכנויות הפועלים במסגרתו;
(ג)
המונח ”פקידים“ פירושו סוגי הפקידים שחלות עליהם הוראות הסכם זה כפי שנקבעו על ידי המזכיר הכללי;
(ד)
המונח ”חצרי הארגון“ פירושו המבנים או חלקים מתוכם (כולל הקרקע הנלווית אליהם), המשמשים באופן בלעדי, קבוע או זמני, למטרות רשמיות של הארגון;
(ה)
המונח ”רכוש הארגון“ פירושו כל הרכוש כולל כספים ונכסים, השייכים לארגון או המוחזקים או המנוהלים על ידי הארגון או מטעמו;
(ו)
המונח ”ארכיוני הארגון“ פירושו כל הרשומות והתכתובות, המסמכים וחומר אחר, כולל קלטות וסרטים, הקלטות קול, תוכנות מחשב וחומר כתוב, קלטות וידיאו ותקליטורים או תומכה המאחסנים כל מידע או חומר השייכים לארגון או המוחזקים על ידי הארגון או מטעמו;
(ז)
המונח ”חברים“ פירושו מדינות שהן חברות הארגון או גופים אחרים המשתתפים בעבודת הארגון בהתאם לסעיף 13 לאמנת OECD;
(ח)
המונח ”משתתפים שאינם חברים“ פירושו מדינות או כלכלות שאינן חברות בארגון, או ארגונים בינלאומיים שקיבלו הזמנה מהארגון להשתתף, כמשקיפים או על בסיס אחר כלשהו, במפגש שיכנס הארגון;
(ט)
המונח ”נציגים“ פירושו כל הנציגים, המחליפים, היועצים, המומחים הטכניים ומזכירי המשלחות של חברים או משתתפים שאינם חברים;
(י)
המונח ”מפגש שיכנס הארגון“ פירושו כל מפגש של גוף של הארגון, וכל מפגש, ועידה, סמינר או אסיפה אחרים שיכנס הארגון;
(יא)
המונח ”מומחים“ פירושו אנשים שאינם מאלה המאוזכרים בס״ק (ג) לסעיף זה, הממונים על ידי הארגון לבצע משימות למען הארגון;
(יב)
המונח ”ארגונים בינלאומיים“ פירושו ארגונים בין־ממשלתיים, הוועדה המייעצת ל־OECD לעסקים ולתעשייה, הוועדה המייעצת ל־OECD לאיגודים מקצועיים, וכל ארגונים בין־ממשלתיים אחרים שהוזמנו באופן רשמי להשתתף כמומחים או משקיפים בגופי OECD או במפגשי OECD בהתאם לכללי הארגון;
(יג)
המונח ”חיובים למטרות קצבה או ביטוח לאומי“ פירושו כל החיובים המתייחסים לכיסוי קצבאות או ביטוח לאומי, בין אם החיובים האמורים מתייחסים להעסקת פקידים על ידי הארגון ובין אם לאו וכולל כל החיובים המתייחסים לקצבאות או להטבות פרישה, הטבות אבטלה, ביטוח רפואי והטבות משפחה.
סעיף 2
הארגון יהיה אישיות משפטית. יהיה כוחו יפה לעשות חוזים, לרכוש ולהעביר מיטלטלין ומקרקעין ולהגיש תביעות משפטיות.
סעיף 3
לפי בקשה של הארגון, הממשלה תשאף להעניק לארגון כל זכות יתר, פטור וחסינות עדיפים יותר שהממשלה תסכים בעתיד להעניק לארגון בינלאומי אחר מסוג דומה ובלבד שזכות היתר, הפטור או החסינות העדיפים יותר האמורים יכולים להיות מוענקים על ידי הממשלה מכוח סמכותה.
סעיף 4
הארגון ורכושו, בכל מקום שהם ובידי כל מי שהם, תהא להם חסינות מפני כל פעולה משפטית שהיא, חוץ ממקרים מיוחדים שבהם וויתר הארגון במפורש על חסינותו, ובמידה שוויתר עליה. אלא שמוסכם הוא, ששום וויתור על חסינות לא יהא בו משום התרת אמצעים של הוצאה לפועל, שלגביו יידרש וויתור נפרד.
סעיף 5
רכוש הארגון, בכל מקום שהוא ובידי כל מי שהוא, לא יהיה נתון לחיפוש, תפיסה, החרמה, הפקעה או כל צורה אחרת של התערבות בדרך מנהלתית, משפטית או תחיקתית.
סעיף 6
1.
חצרי הארגון יהיו אסורים בפגיעה.
2.
הממשלה אחראית לשמירה על סדר ציבורי וביטחון במדינת ישראל. מקום שהנסיבות מצדיקות זאת, הממשלה תבחן את הצורך להבטיח את ביטחון פעילויות הארגון ותנקוט באמצעים המתאימים.
סעיף 7
ארכיוני הארגון, ובאופן כללי – כל המסמכים השייכים לו או המוחזקים בידיו, יהיו אסורים בפגיעה בכל מקום שהם.
סעיף 8
הארגון יהא רשאי –
(א)
להחזיק במטבע מכל מין ולנהל חשבונות בכל מטבע שהוא;
(ב)
להעביר באופן חופשי את כספיו בתוך שטח ישראל, אליה וממנה; וכן
(ג)
להחליף באופן חופשי כל מטבע המוחזק בידו בכל מטבע אחר.
ולא יהיה כפוף בכל אלה לפיקוח כספי ולכל תקנה או מוראטוריום.
סעיף 9
1.
הארגון ורכושו יהיו פטורים:
(א)
מכל צורה של מיסוי ישיר, כולל חיובים למטרות קצבה או ביטוח לאומי; אולם הארגון לא יתבע פטור מתעריפים וממסים שאינם למעשה אלא היטלים לטובת שירותים שהם לתועלת הציבור;
(ב)
ממכסים, מאיסורים או מהגבלות ביחס לייבוא או לייצוא של טובין הנרכשים על ידי הארגון לצורך תפקודו או לשם פעילויותיו, מתוך הבנה כי טובין מיובאים כאמור לא יימכרו בישראל, אלא בתנאים המוסכמים עם הממשלה;
(ג)
מדמי מכס, מהגבלות או מאיסורים ביחס לייבוא או לייצוא של פרסומים או מכל מסים ביחס למכירות פרסומיו או טובין אחרים המיוצרים על ידו או שירותים אחרים שהוא מספק.
2.
כל תשלום של מיסוי עקיף, כולל מיסים המהווים חלק מהמחיר לתשלום, על רכישת טובין ושירותים על ידי הארגון לצורך תפקודו או לשם פעילויותיו, יוחזר לארגון על ידי הממשלה. הוראה זו תחול רק כשהמחיר הכולל ששולם תמורת הטובין והשירותים האמורים שווה או עולה על 500 דולר ארצות הברית.
סעיף 10
1.
הארגון ייהנה, לצורך התקשורת הרשמית שלו, מיחס לא פחות מועדף מזה שישראל מעניקה לכל ארגון בינלאומי או ממשלה זרה, כולל נציגותה הדיפלומטית, בנוגע לזכות־קדימה, תעריפים ומסים על דברי דואר, מברקים, טלגרמות, רדיוגרמות, תצלומי־מרחק, טלפקסים, תקשורת טלפון, אלקטרונית ואחרת ותעריפי עיתונות בעד הספקת ידיעות לעיתונות ולרדיו. לא תוטל כל צנזורה על חליפת המכתבים ושאר התקשורות של הארגון.
2.
הארגון ייהנה מהזכות, לשם התקשורת שלו, להשתמש בצפנים ולשלוח ולקבל תכתובת וניירות ומסמכים אחרים באמצעות בלדר.
סעיף 11
על מנת לאפשר לארגון לקיים באופן יעיל, ומלא, את מחויבויותיו ולבצע את משימותיו:
(א)
הממשלה תסייע לארגון בהסרת כל קושי שהארגון עשוי להיתקל בו ברכישת טובין, שירותים ומתקנים בגבולות ישראל ובהבטחת כיבוד מלא של זכויות היתר, החסינויות וההקלות המוענקות לו; וכן
(ב)
שירותים ציבוריים חיוניים יועמדו לרשות הארגון על אותו בסיס ובאותם תנאים החלים על נציגויות דיפלומטיות בישראל.
סעיף 12
1.
נציגי החברים והמשתתפים שאינם חברים במועצת OECD או בכל גוף אחר של הארגון או המשתתפים במפגש שיכנס הארגון, תהיינה להם, בעת מילוי תפקידיהם ובעת נסיעתם אל מקום המפגש וממנו, זכויות יתר וחסינויות אלה:
(א)
חסינות מפני מאסר או מעצר אישי ומפני תפיסת מטענם הפרטי, וחסינות מפני כל פעולה משפטית על כל ביטוי שבעל פה או שבכתב ועל כל מעשה שעשו תוך מילוי תפקידם כנציגים;
(ב)
איסור לפגוע בכל נייר ומסמך שלהם;
(ג)
פטורם ופטור בן־זוגם מהגבלות הכניסה לארץ מחובת רישום זרים או מחובת שירות כללי הקיימים במדינה שבה הם מבקרים, או שדרכה הם עוברים לרגל תפקידיהם;
(ד)
ההקלות הניתנות לנציגי ממשלות זרות, הפועלים בשליחות רשמית זמנית, לגבי הגבלות בענייני מטבע או חליפין;
(ה)
החסינויות וההקלות הניתנות לנציגים דיפלומטיים לגבי מטענם הפרטי; וכן
(ו)
כל זכות יתר, חסינות והקלה הניתנת לשליחים דיפלומטיים ואינה בסתירה לאמור לעיל, אלא שלא יהיו זכאים לתבוע פטור מכס על סחורות שהביאו למדינה (שלא כחלק ממטענם הפרטי) או מתשלומי בלו או ממסי מכר.
2.
כדי להבטיח לנציגי חברים ומשתתפים שאינם חברים חופש דיבור מוחלט ואי תלות, תהא חסינותם מפעולות משפטיות על כל ביטוי שבעל פה או שבכתב ולגבי כל מעשה שעשו תוך מילוי תפקידיהם או תוך הצגת עמדתם, עומדת גם לאחר שאנשים אלה חדלו מהיותם נציגיהם של חברים או משתתפים שאינם חברים.
3.
זכויות יתר, חסינויות והקלות אחרות ניתנות לנציגי חברים ומשתתפים שאינם חברים על מנת להבטיח את מילוי תפקידם בקשר לארגון ואינן ניתנות לתועלתם הפרטית. לפיכך, לחבר או למשתתף שאינו חבר יש לא רק זכות, אלא גם חובה לוותר על החסינות של נציגו בכל מקרה שבו עלולה החסינות, לדעת החבר או המשתתף שאינו חבר, למנוע משפט צדק, ושאפשר לוותר עליה בלא נזק לתכלית שלשמה מוענקת החסינות.
4.
סעיף זה לא יחול על נציגי מדינת ישראל.
סעיף 13
1.
פקידי הארגון:
(א)
ייהנו מחסינות מפני מאסר או מעצר אישי בשל מעשים שעשו תוך מילוי תפקידם הרשמי ומפני תפיסת מטענם הפרטי וחפצים אחרים;
(ב)
ייהנו מחסינות מפעולות משפטיות על ביטוי שבעל פה או מעשים שעשו תוך מילוי תפקידם כפקידי הארגון או בהקשר לעבודתם בארגון; הם ימשיכו להיות חסינים כאמור אחרי השלמת תפקידיהם כפקידי הארגון;
(ג)
יהיו פטורים מכל תשלום של מיסוי ישיר, כולל חיובים למטרות קצבה או ביטוח לאומי, על משכורות, תגמולים, פיצויים, קצבאות או רכיב אחר של תמורה ששולם להם על ידי הארגון;
(ד)
יהיו פטורים, יחד עם בני משפחותיהם, כפי שהם מוכרים על ידי הארגון, מהגבלות הגירה ורישום זרים;
(ה)
יהיו פטורים מהשירות הצבאי הלאומי;
(ו)
ייהנו, יחד עם בני משפחותיהם, כפי שהם מוכרים על ידי הארגון, מאותן הטבות ביחס לשיבה אל המולדת בשעת משבר בינלאומי כמו חברי משלחות דיפלומטיות;
(ז)
יהיו זכאים להביא, ללא תשלום מכס או מס, את רהיטיהם ואת חפציהם כשהם נכנסים בראשונה לתפקידם בישראל;
(ח)
ייהנו מאותן זכויות יתר ביחס למטבע וחליפין כאלה המוענקות לנציגים דיפלומטיים בעלי מעמד דומה;
(ט)
יהיו פטורים מכל התחייבות להפקיד בטוחה לתשלום ביחס לטובין המוכנסים זמנית לישראל מתוך ההבנה שהטובין האמורים לא יימכרו או ייוותרו בישראל אלא בתנאים המוסכמים עם הממשלה.
2.
להלן החריגים להוראות ס״ק 1 לסעיף זה:
(א)
תת ס״ק 1(ה) לסעיף זה לא יחול על אזרחים או תושבי קבע של מדינת ישראל.
(ב)
תת ס״ק 1(ז) לסעיף זה לא יחול על אף אזרח או תושב קבע של מדינת ישראל היושב בישראל במועד הצבתו בישראל על ידי הארגון.
סעיף 14
1.
נוסף על זכויות היתר, החסינויות וההקלות הנזכרות בסעיף 13, ייהנו המזכיר הכללי של הארגון, בן זוגו או שותפו לחיים וילדיו שמתחת לגיל 18, מזכויות היתר, החסינויות וההטבות המוענקות לראשי משלחות דיפלומטיות.
2.
סגני המזכיר הכללי ועוזרי המזכיר הכללי, בני זוגם או שותפיהם לחיים וילדיהם שמתחת לגיל 18, ייהנו מזכויות היתר, החסינויות וההקלות המוענקות לנציגים דיפלומטיים בעלי מעמד דומה.
סעיף 15
מומחים הממלאים משימות למען הארגון או המוזמנים רשמית, בהתאם לכללי הארגון, למפגש שיכנס הארגון, יהיו להם, בשטח ישראל, זכויות יתר, חסינויות והקלות הדרושות למילוי עצמאי של תפקידיהם בתקופת שליחותם, לרבות תקופת נסיעותיהם בקשר לשליחותם. בפרט ייהנו המומחים:
(א)
מחסינות מפני מאסר או מעצר אישי ומפני תפיסת מטענם הפרטי וחפצים אחרים;
(ב)
מחסינות מפני כל פעולה משפטית שהיא על כל ביטוי שבעל פה או שבכתב או על כל מעשה שעשו תוך מילוי שליחותם. חסינות כזו כוחה יפה גם לאחר שהשליחות הושלמה;
(ג)
מאיסור לפגוע בכל ניירותיהם ומסמכיהם;
(ד)
מההקלות מהגבלות בענייני מטבע וחליפין הניתנות לנציגיהן של ממשלות זרות הנמצאים בשליחות רשמית זמנית;
(ה)
מפטור מכל התחייבות להפקיד בטוחה לתשלום ביחס לטובין המוכנסים זמנית לישראל תחת ההבנה שהטובין האמורים לא יימכרו או ייוותרו בישראל אלא בתנאים המוסכמים עם הממשלה.
סעיף 16
זכויות יתר, חסינויות והטבות מוענקות לפקידים ולמומחים לטובת עניינו של הארגון ולא למען רווח אישי. הרשות בידי המזכיר הכללי של הארגון וחובה עליו לוותר על חסינותו של כל פקיד או מומחה בכל מקרה שהחסינות עלולה, לפי דעתו הבלעדית, לעכב משפט צדק, ושאפשר לוותר עליה בלא נזק לענייני הארגון. במקרה של המזכיר הכללי, סגני המזכיר הכללי ועוזרי המזכיר הכללי, למועצת הארגון תהיה הזכות לוותר על חסינות.
סעיף 17
הממשלה תנקוט בכל הצעדים המתאימים כדי להקל על הכניסה לשטח ישראל, השהות בו והיציאה ממנו, ולהקל על חופש התנועה בתוך השטח האמור של נציגים של חברים ושל משתתפים שאינם חברים, פקידים ומומחים של הארגון.
סעיף 18
הארגון ישתף פעולה בכל עת עם הממשלה כדי להקל על קיום סדרי המשפט כראוי, ולמנוע כל מקרה של שימוש לרעה, בכל הכרוך לזכויות היתר, החסינויות, הפטורים וההקלות הנזכרים בהסכם זה.
סעיף 19
הסכם זה יפורש וייושם לאור מטרתו העיקרית, שהיא לאפשר לארגון לקיים באופן מלא ויעיל את מחויבויותיו ולבצע משימותיו בעודו פועל בשיתוף פעולה עם ישראל.
סעיף 20
1.
הצדדים ישתדלו ליישב כל סכסוך בדבר פירוש הסכם זה או יישומו במשא ומתן או בכל דרך מוסכמת הדדית אחרת.
2.
אם לא ניתן ליישב סכסוך בהתאם לס״ק 1 לסעיף זה בתוך שישים (60) ימים מתאריך בקשתו של מי מהצדדים ליישב אותו, הוא יובא, על פי בקשת אחד מהצדדים המתקשרים, בפני ערכאת בוררות.
3.
ערכאת בוררות כאמור תורכב משלושה בוררים. כל צד יבחר בורר אחד והשלישי, אשר יהיה יושב ראש הערכאה, ייבחר במשותף על ידי הצדדים. לא הורכב בית הדין בתוך שלושה חודשים מתאריך הבקשה לבוררות, מינוי הבורר(ים) שעדיין לא נבחרו ייעשה על ידי המזכיר הכללי של בית הדין הקבוע לבוררות (Permanent Court of Arbitration) לבקשת מי מהצדדים.
4.
הליך ומיקום הבוררות יוסכמו על שני הצדדים. הבוררות תתנהל בשפה האנגלית.
5.
ערכאת הבוררות תחיל את הוראות ההסכם הנוכחי כמו גם את העקרונות והכללים של המשפט הבינלאומי ופסיקתה תהיה סופית ותחייב את שני הצדדים.
סעיף 21
1.
הסכם זה ייכנס לתוקף בתאריך שבו הממשלה תודיע לארגון על השלמת הדרישות הפנימיות לכניסתו לתוקף.
2.
אם ישראל תחדל להיות צד לאמנת OECD, ההסכם הנוכחי יכול לבוא לידי סיום בהסכמה הדדית או בהודעה בכתב על סיום על ידי מי מהצדדים. הודעה בכתב על סיום כאמור תיכנס לתוקף לא לפני תום שנה אחת מקבלת ההודעה על ידי הצד האחר.
נעשה בשני עותקים בירושלים ביום ד׳ בשבט התש״ע לפי הלוח העברי, שהוא יום 19 בינואר 2010, בשפות אנגלית, צרפתית ועברית, ולכל הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של הבדלים בין הנוסחים, יכריע הנוסח האנגלי.
הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי
פריס, צרפת
19 בינואר 2010
שר נכבד,
אני מתכבד לתעד את ההבנה בין שני הצדדים בעניינים הבאים המתייחסים להסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון שנחתם ב־19 בינואר 2010 (להלן ”ההסכם“):
הצדדים מסכימים כי המונח ”חצרי הארגון“ כמוגדר בסעיף 1(ד) להסכם כולל חדרי ישיבות, חדרי מפגשים או משרדים השוכנים בבניין גדול יותר כגון מלון, מרכז כנסים או בניין משרדים.
בהתייחס לסעיף 9(ב) להסכם, אם נראה לישראל שמתעוררת שאלה של בריאות הציבור או בטיחות הציבור בהתייחס לטובין מסוימים המיובאים ע״י הארגון, ישראל תיוועץ בארגון על מנת להסכים על מהלך פעולה מתאים.
הצדדים מסכימים כי המונח ”בני משפחותיהם“ של פקידים המשמש בסעיף 13(ד) ו־(ו) להסכם כולל את בני האדם שהארגון מכיר בהם כבני זוג נשואים, שותפים לחיים או בני משפחה תלויים של הפקידים.
הארגון מודע לחששות הביטחוניים המיוחדים של מדינת ישראל. אי לכך, הצדדים מבינים כי יישום סעיף 17 להסכם עשוי להיות כפוף לשיקולי ביטחון.
הצדדים יפתחו במשא־ומתן במטרה לעשות הסכם שיאפשר העברה של זכויות לקצבת פרישה מתכניות פנסיה בישראל לתכניות פנסיה של הארגון כאשר בני אדם שהיו מועסקים בישראל מועסקים לאחר מכן על ידי הארגון והעברה של זכויות לקצבה מתכניות הפנסיה של הארגון לתכניות פנסיה בישראל כאשר פקידים של הארגון מועסקים לאחר מכן בישראל.
אם ההבנות המפורטות לעיל מקובלות על ממשלת מדינת ישראל, אני מתכבד להציע כי מכתב זה ותשובתך עליו יהוו את ההבנה בין שני הצדדים אשר תיכנס לתוקף באותו תאריך כמו ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון.
שלך בכנות,
אנחל גוריה
אנחל גוריה
משרד החוץ
ירושלים, ישראל
19 בינואר 2010
מזכיר כללי נכבד,
אני מתכבד, בשם ממשלת מדינת ישראל, לאשר את קבלת מכתבך מתאריך 19 בינואר 2010, שזו לשונו:
"אני מתכבד לתעד את ההבנה בין שני הצדדים בעניינים הבאים המתייחסים להסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון שנחתם ב־19 בינואר 2010 (להלן ”ההסכם“):
הצדדים מסכימים כי המונח ”חצרי הארגון“ כמוגדר בסעיף 1(ד) להסכם כולל חדרי ישיבות, חדרי מפגשים או משרדים השוכנים בבניין גדול יותר כגון מלון, מרכז כנסים או בניין משרדים.
בהתייחס לסעיף 9(ב) להסכם, אם נראה לישראל שמתעוררת שאלה של בריאות הציבור או בטיחות הציבור בהתייחס לטובין מסוימים המיובאים ע״י הארגון, ישראל תיוועץ בארגון על מנת להסכים על מהלך פעולה מתאים.
הצדדים מסכימים כי המונח ”בני משפחותיהם“ של פקידים המשמש בסעיף 13(ד) ו־(ו) להסכם כולל את בני האדם שהארגון מכיר בהם כבני זוג נשואים, שותפים לחיים או בני משפחה תלויים של הפקידים.
הארגון מודע לחששות הביטחוניים המיוחדים של מדינת ישראל. אי לכך, הצדדים מבינים כי יישום סעיף 17 להסכם עשוי להיות כפוף לשיקולי ביטחון.
הצדדים יפתחו במשא־ומתן במטרה לעשות הסכם שיאפשר העברה של זכויות לקצבת פרישה מתכניות פנסיה בישראל לתכניות פנסיה של הארגון כאשר בני אדם שהיו מועסקים בישראל מועסקים לאחר מכן על ידי הארגון והעברה של זכויות לקצבה מתכניות הפנסיה של הארגון לתכניות פנסיה בישראל כאשר פקידים של הארגון מועסקים לאחר מכן בישראל.
אם ההבנות המפורטות לעיל מקובלות על ממשלת מדינת ישראל, אני מתכבד להציע כי מכתב זה ותשובתך עליו יהוו את ההבנה בין שני הצדדים אשר תיכנס לתוקף באותו תאריך כמו ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון."
אני מתכבד להודיע לך כי ההבנות המפורטות במכתבך מקובלות על ממשלת מדינת ישראל, ואי לכך, מכתבך והתשובה הנוכחית מהווים את ההבנה בין שני הצדדים אשר תיכנס לתוקף באותו תאריך כמו ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון.
שלך בכנות,
אביגדור ליברמן
סגן ראש הממשלה
שר החוץ
אביגדור ליברמן
סגן ראש הממשלה
שר החוץ
התקבל בכנסת ביום א׳ באב התש״ע (12 ביולי 2010).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - אביגדור ליברמן
שר החוץ - שמעון פרס
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.