חוק יום ירושלים מתוך

חוק יום ירושלים, התשנ״ח–1998

2000685

ס״ח תשנ״ח, 180.

1.

כ״ח באייר – יום ירושלים

(א)

הכנסת מכריזה בזה על יום כ״ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם ”יום ירושלים“.

(ב)

יום ירושלים הוא יום בחירה; לצורך סעיף זה, ”יום בחירה“ – יום שהבחירה בידי העובד לצאת לחופשה או לעבוד; בחר העובד ביום חופשה, יובא היום במנין ימי החופשה שלו.

(ג)

שר החינוך רשאי לקבוע פעילויות חינוכיות שייוחדו ליום ירושלים.

2.

עצרת מרכזית

ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עצרת מרכזית לפתיחת יום ירושלים.

3.

הוראות ראש הממשלה

ראש הממשלה רשאי לקבוע את סוגי העובדים, סוגי העבודות והשירותים שאין להפסיקם ביום ירושלים, כן רשאי הוא לקבוע את השעות וההסדרים שיחולו ביום זה.

פורסמו תקנות יום ירושלים (עבודות ושירותים שאין להפסיקם), התשנ״ח–1998 (ק״ת תשנ״ח, 742).

4.

סמלי יום ירושלים

ראש הממשלה רשאי לקבוע סמלים ליום ירושלים ולהסדיר את השימוש בהם.