חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) מתוך

חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין־לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ״ג–1983

הגדרות [תיקון: תשס״ז]

בחוק זה –

”ארגון בין־לאומי“ – ארגון בין־ממשלתי שישראל חברה בו או שהוא צד לאמנה בין־לאומית עם ישראל, וכן ארגון שבנקים מרכזיים של מדינות חברים בו, המנוי בתוספת;

”חסינויות וזכויות יתר“ – חסינויות וזכויות יתר דיפלומטיות וכן חסינויות וזכויות יתר המוענקות על־פי אמנות בין־לאומיות שישראל צד להן, לרבות המגבלות שבאותן אמנות.

2.

ארגונים בין־לאומיים [תיקון: תשס״ז]

שר החוץ רשאי לקבוע בצו אילו חסינויות וזכויות יתר יוענקו בישראל לכל אחד מאלה, והכל דרך כלל או לסוגים מהם:

(1)

ארגון בין־לאומי פלוני, עובדי הארגון, רכוש הארגון או נכסיו;

(2)

נציגות של ארגון בין־לאומי פלוני, עובדי הנציגות, בני ביתם או נכסיהם;

(3)

נכסים המוחזקים בידי ארגון בין־לאומי פלוני שעיסוקו בנקאות או נכסים השייכים לצד שלישי והמוחזקים על פי הוראותיו של אותו ארגון בין־לאומי בשמו או לפקודתו.

3.

כנסים [תיקון: תשס״ז]

(א)

שר החוץ רשאי לקבוע בצו אילו חסינויות וזכויות יתר יוענקו בישראל לארגון בין־לאומי בשל כנס המתקיים בישראל מטעם הארגון, לעובדיו, לפקידיו, לנציגי מדינות, למומחים וליועצים, המשתתפים בכנס, הכל כפי שייקבע בצו; הצו יקבע, בין היתר, את התקופה שבה יחולו החסינויות וזכויות היתר.

(ב)

בסעיף זה, ”כנס“ – לרבות ועידה, עצרת וכל כינוס המתקיים בישראל מטעם ארגון בין־לאומי.

4.

משלחות מיוחדות [תיקון: תשס״ז]

שר החוץ רשאי לקבוע בצו אילו חסינויות וזכויות יתר יוענקו בישראל למשלחת מיוחדת של מדינה אחרת או של ארגון בין־לאומי, הבאה לישראל למילוי תפקיד שנקבע באמנה בין־לאומית שישראל צד לה, לחבריה ולעובדיה, הכל כפי שייקבע בצו; הצו יקבע, בין היתר, את התקופה שבה יחולו החסינויות וזכויות היתר.

5.

צווים

צו לפי סעיפים 2, 3 ו־4 יהיה באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.

6.

סייג [תיקון: תשס״ז]

לא יוענקו חסינויות וזכויות יתר לפי חוק זה לאזרחי ישראל או לתושביה.

7.

תאגיד [תיקון: תשס״ז]

(א)

ארגון בין־לאומי שניתן לגביו צו לפי סעיף 2 יהיה בישראל תאגיד.

(ב)

ארגון בין־לאומי שניתן לגביו צו לפי סעיף 3 יהיה בישראל תאגיד לתקופה שבה הוחלו החסינויות וזכויות היתר ולענין פעולה הכרוכה בקיום הכנס.