חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות
חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות מתוך 
חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע״ח–2018
הגדרות [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ג]
בחוק זה –
”הסכם התקשרות“ – הסכם למתן שירותי בזק;
”הוועדה לביטחון לאומי“ – הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
”חוק המעצרים“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;
”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;
”חסימת מספר טלפון“ – כל אחד מאלה:
(1)
חסימת הגישה של מספר טלפון לרשת התקשורת של מפעיל סלולרי;
(2)
חיוב מפעיל סלולרי להימנע מלהתקשר בהסכם התקשרות למתן גישה לרשת התקשורת של אותו מפעיל, לגבי מספר טלפון;
”מאגר נתוני זיהוי (תקשורת)“ – כמשמעותו בסעיף 7(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס״ח–2007;
”מחזיק“ – המשתמש במספר טלפון לצורך קבלת שירותי בזק, אף אם אינו מנוי;
”מנוי“ – מי שהתקשר עם מפעיל סלולרי בהסכם התקשרות;
”מספר טלפון“ – כהגדרתו בסעיף 5א לחוק התקשורת;
”מסרון“ (SMS) – כהגדרתו בסעיף 5ב(ו) לחוק התקשורת;
”מפעיל סלולרי“ – ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת, המספק לפי החוק האמור שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
”עבירה“ – כל אחת מאלה:
(1)
(2)
(3)
”צו חסימה מינהלי“ – צו לחסימת מספר טלפון שניתן לפי סעיף 2;
”צו חסימה שיפוטי“ – צו לחסימת מספר טלפון שניתן לפי סעיף 3;
”קצין משטרה מוסמך“ – קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה;
”שירותי בזק“ – כמשמעותם בחוק התקשורת;
”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח מושלב], התשמ״ב–1982, וכן קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי של משטרת ישראל.
צו חסימה מינהלי
(א)
היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר להניח כי מספר טלפון מפורסם ברבים לשם ביצוע עבירה, לרבות באמצעות האינטרנט ויישומים טכנולוגיים (בחוק זה – פרסום ברבים), וכי יש יסוד סביר לחשש שימשיך לשמש לפרסום כאמור אם לא ייחסם באופן מיידי, רשאי הוא לתת צו למפעיל הסלולרי שעמו התקשר המנוי בהסכם התקשרות ולמפעילים נוספים, המורה על חסימת מספר הטלפון, לתקופה שיקבע בצו אשר לא תעלה על 30 ימים; בצו לא תצוין העבירה שבשלה נחסם מספר הטלפון.
(ב)
לא יינתן צו חסימה מינהלי אלא לאחר שנמסרה למחזיק או למנוי הודעה על הכוונה למתן הצו שבה תצוין העילה לנתינתו (בחוק זה – הודעה) וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 24 שעות ממועד מסירת ההודעה, באופן שיפורט בה; בהודעה יצוין גם מספר טלפון לשם יצירת קשר שיהיה זמין 12 שעות ביממה לפחות; לעניין סעיף קטן זה יראו הודעה שנמסרה באמצעות שיחה, הודעה קולית או מסרון למספר הטלפון, כאילו נמסרה למחזיק או למנוי.
(ג)
מנוי או מחזיק רשאי לטעון את טענותיו גם לאחר שהורה קצין משטרה מוסמך על החסימה כאמור, ואולם אין בכך כדי לעכב את החסימה.
(ד)
בצו חסימה מינהלי יפורטו מספר הטלפון שלגביו ניתן הצו ופרטי המנוי ככל שהם רשומים במאגר נתוני זיהוי (תקשורת), וכן תקופת תוקפו של הצו.
(ה)
על החלטת קצין משטרה מוסמך בעניין צו חסימה מינהלי ניתן לערער, בתוך תקופת תוקפו של הצו, לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום ובית המשפט ידון בערעור בהקדם האפשרי.
(ו)
ניתן צו חסימה מינהלי לפי הוראות סעיף זה, רשאי קצין משטרה מוסמך לתת צו חסימה מינהלי נוסף אחד בלבד לגבי אותו מספר טלפון בתקופה של שנתיים מיום מתן הצו הראשון; ואולם אין באמור כדי למנוע מקצין משטרה מוסמך לפנות לבית המשפט בבקשה לצו חסימה שיפוטי לפי סעיף 3.
צו חסימה שיפוטי
(א)
בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום רשאי לצוות כמפורט להלן, אם שוכנע כי חסימת מספר הטלפון חיונית למניעת המשך פרסום ברבים לשם ביצוע העבירה שבשלה ניתן צו חסימה מינהלי, ורשאי הוא לחזור ולצוות על הארכת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים מזמן לזמן:
(1)
על פי בקשה בכתב של תובע – לתת צו המורה על הארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים;
(2)
על פי בקשה בכתב של תובע, שהוגשה לבקשת קצין משטרה מוסמך – לתת צו המורה על חסימת מספר טלפון שניתנו לגביו שני צווי חסימה מינהליים כאמור בסעיף 2(ו) לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(ב)
הוגש כתב אישום בעבירה, רשאי בית המשפט הדן בכתב האישום, על פי בקשת תובע, לצוות כמפורט להלן, אם שוכנע כי חסימת מספר הטלפון חיונית למניעת המשך הפרסום ברבים לשם ביצוע העבירה; בית המשפט רשאי לצוות כאמור עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע, ולחזור ולצוות על הארכת תוקפו של הצו לתקופה נוספת מזמן לזמן, ואם הסתיים ההליך בהרשעה – עד למועד אחר שיקבע ושלא יעלה על חמש שנים נוספות מתום ההליכים:
(1)
לצוות על מפעילים סלולריים כאמור בסעיף 2(א) לחסום את מספר הטלפון המפורסם ברבים לשם ביצוע העבירה כאמור באותו סעיף;
(2)
לצוות על הארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי או צו חסימה שיפוטי.
(ג)
הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו חסימה לפי סעיף קטן (א) או (ב) יתקיים הדיון בבקשת ההארכה בהקדם האפשרי והצו המקורי יישאר בתוקפו לתקופה נוספת של 30 ימים מתום התקופה שעליה הורה קצין המשטרה המוסמך, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(ד)
בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו חסימה שיפוטי אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות שהתגלו לאחר מתן הצו.
(ה)
על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
סדרי דין בבקשה למתן צו חסימה שיפוטי
לעניין בקשה למתן צו חסימה שיפוטי, יחולו הוראות אלה:
(1)
הבקשה תוגש בכתב ותיתמך בהצהרה של קצין משטרה מוסמך, וככל הניתן גם בעותק מפרסום המספר ברבים;
(2)
המשיבים בבקשה יהיו המנוי והמחזיק ככל שזהותם ידועה או ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה;
(3)
הדיון בבקשה יתקיים במעמד המשיבים, ואולם בית משפט רשאי לתת צו חסימה שיפוטי במעמד צד אחד, אם הוא סבור שהמשיבים שלא התייצבו לדיון הוזמנו לדיון כדין;
(4)
לשם החלטתו בבקשה רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.
חומר חסוי
(א)
בדיון בבקשה למתן צו חסימה שיפוטי וכן בערעור על החלטת בית המשפט לתת צו כאמור, רשאי תובע לבקש לפרט או להציג לפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם הוא מבסס את טענותיו (בסעיף זה – חומר חסוי); בקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה – בקשה לאי־גילוי חומר חסוי) תוגש בכתב בצירוף נימוקים.
(ב)
בית המשפט רשאי להיענות לבקשה לאי־גילוי חומר חסוי ולהסתמך על החומר החסוי, אם מצא כי גילויו בנוכחות המשיבים עלול לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; החומר החסוי יסומן, יוחזר למבקש לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול.
(ג)
בית המשפט יודיע למבקש ולמשיבים על החלטתו בבקשה לאי־גילוי חומר חסוי ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או חלקם, יהיו חסויים.
(ד)
החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה לאי־גילוי חומר חסוי, רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר החסוי, ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון המשיבים והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.
(ה)
אם במועד הדיון בבקשה לאי־גילוי חומר חסוי היה תלוי ועומד גם הליך לפי סימן ג׳ בפרק ב׳ לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ויחולו על הדיון בבקשה הוראות סעיף 15(ג) עד (ה) לחוק המעצרים.
(ו)
החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה לאי־גילוי חומר חסוי, רשאי תובע לערער על החלטת בית המשפט בעניין זה בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.
(ז)
הודיע תובע לבית משפט שהחליט כאמור בסעיף קטן (ו) כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור באותו סעיף קטן, לא יעביר בית המשפט את החומר החסוי למשיבים עד להכרעה בערעור.
(ח)
בדיון בערעור לפי סעיף קטן (ו) רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי ולקבל פרטים נוספים מהתובע בלי לגלותם למשיבים.
מימוש הוראה לפי הצו
מפעיל סלולרי יפעל למימושה של הוראה שניתנה בצו חסימה מינהלי או בצו חסימה שיפוטי, באופן מיידי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד קבלתו; במניין התקופה האמורה לא יובאו בחשבון שעות החלות ביום שאינו יום עסקים.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ג]
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי, להתקין תקנות לביצועו.
דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ג]
בתקופה של שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה, ידווח השר לביטחון הפנים, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי, ב־1 במרס מדי שנה, על כל אלה, בחלוקה לעבירות:
(1)
מספר צווי החסימה שניתנו לפי סעיפים 2 ו־3, ובכלל זה מספר הצווים שניתנו להארכת צווים כאמור ומספר הצווים שניתנו לפי סעיף 2(ו) ומשך הזמן שחלף בין מתן הצווים לפי סעיף 2(ו);
(2)
מספר צווי החסימה שבוטלו לפני סיום התקופה הקבועה בצו או שלא הוארכו, בחלוקה לצווים שבוטלו על ידי קצין מוסמך ולצווים שלא הוארכו או שבוטלו על ידי בית המשפט.
התקבל בכנסת ביום כ" באדר התשע״ח (12 במרס 2018).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - גלעד ארדן
השר לביטחון הפנים - ראובן ריבלין
נשיא המדינה - יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.