”שימוש בסמים או באלכוהול“ – לרבות כל עשייה הקשורה בסמים, שלא לצורך מטרות רפואיות או שלא לפי הרשאה כדין וכל שימוש לרעה באלכוהול או שימוש שנוגד את הוראות הדין;

”השר“ – השר לביטחון לאומי.

[תיקון: תשפ״א]

פרק ב׳: הרשות הלאומית לביטחון קהילתי

2.

הקמת הרשות [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

מוקמת בזה במשרד הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.

3.

תפקידי הרשות [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

הרשות תפעל למניעה של אלימות והתנהגות אנטי־חברתית, וכן למאבק בשימוש בסמים או באלכוהול (בחוק זה – תחומי פעילותה) ורשאית היא, לשם כך, בין השאר –

(1)

להמליץ לשר על מדיניות כוללת בתחומי פעילותה;

(2)

לפתח וליישם תכניות מקצועיות בתחומי פעילותה;

(3)

לקדם שיתופי פעולה בין משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, משטרת ישראל וגופים נוספים הפועלים למניעה, לטיפול, לשיקום ולאכיפה בתחומי פעילותה;

(4)

לסייע למשרדים למשרדים ממשלתיים, למשטרת ישראל ולגופים נוספים הפועלים למניעה, לטיפול, לשיקום ולאכיפה בתחומי פעילותה, בהקמה ובפיתוח שירותים, מסגרות מתאימות ותכניות פעולה בתחומים אלה;

(5)

להמליץ לשר על קידום תיקוני חקיקה בתחומי פעילותה;

(6)

לפתח כלים טכנולוגיים בתחומי פעילותה;

(7)

לפעול להעמקת ההסברה והמודעות הציבורית בתחומי פעילותה;

(8)

לרכז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין;

(9)

לקדם ולקיים קשרים עם גופים בין־לאומיים הפועלים בתחומי פעילותה;

(10)

לעודד התנדבות בתחומי פעילותה וכן להדריך ולהנחות את המתנדבים ולפקח על פעילותם;

(11)

להכשיר ולהסמיך כוח אדם מקצועי בתחומי פעילותה.

4.

מינוי מנהל הרשות ותפקידיו

הממשלה, לפי הצעת השר, תמנה מנהל לרשות בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (מינויים), שיהיה אחראי על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.

5.

תקציב [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב המשרד; לעניין זה, ”חוק תקציב שנתי“ – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.

פרק ג׳: ועדה מייעצת לעניין מאבק בסמים ובאלכוהול

6.

ועדה מייעצת [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

(א)

השר ימנה ועדה מייעצת לעניין מאבק בסמים ובאלכוהול שתפקידה לייעץ לשר בהתוויית המדיניות בנושא וכן, לבקשת השר, בכל עניין אחר הנוגע לתפקידי הרשות.

(ב)

חברי הוועדה יהיו:

(1)

מנהל הרשות, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2)

נציג השר, מבין עובדי משרדו, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;

(3)

נציג שר הבריאות, מבין עובדי משרדו;

(4)

נציג שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מבין עובדי משרדו;

(5)

נציג שר החינוך, מבין עובדי משרדו;

(6)

נציג שר הפנים, מבין עובדי משרדו;

(7)

נציג שר החוץ, מבין עובדי משרדו;

(8)

נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;

(8א)

(נמחקה);

(9)

נציג משטרת ישראל, שיהיה קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;

(10)

שני נציגי ציבור.

(ג)

לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

7.

תקופת כהונה

תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה שלוש שנים ואפשר לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

8.

פקיעת כהונה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)

לגבי חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 6(ב)(1) עד (8) – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שהוא מייצג בוועדה או הושעה משירות המדינה;

(3)

לגבי קצין משטרה בכיר שמונה לפי סעיף 6(ב)(9) – הוא חדל להיות שוטר או הושעה מהשירות;

(4)

לגבי נציג הציבור שמונה לפי סעיף 6(ב)(10) – הוא התמנה להיות עובד המדינה.

9.

הפסקת כהונה

התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, יעביר השר את חבר הוועדה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

(1)

נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;

(2)

הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדה, או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

10.

סדרי עבודת הוועדה [תיקון: תשפ״א]

(א)

המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא שליש מחבריה ובהם יושב ראש הוועדה או ממלא מקומו.

(ב)

החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש הוועדה, ובהעדרו – ממלא מקומו.

(ג)

הוועדה תתכנס פעמיים בשנה לפחות.

(ד)

הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

11.

תוקף פעולות

קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר מחבריה ובלבד שרוב חברי הוועדה מכהנים בה כדין.

12.

גמול והחזר הוצאות [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

חבר הוועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לקבל מהמשרד גמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.

13.

ניגוד עניינים

(א)

לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ב)

חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ג)

נודע לחבר הוועדה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא כאמור באותו סעיף קטן; נודע ליושב ראש הוועדה שהוא עלול להימצא במצב כאמור, ימסור את המידע לשר ולא יטפל בנושא.

(ד)

בסעיף זה –

”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;

”קרוב“, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות חורגים או כל אדם הסמוך על שולחנו.

פרק ד׳: הוראות שונות

14.

סמכות הרשות לדרוש מידע

(א)

בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לרשות, הרשות רשאית, לשם מילוי תפקידיה, לדרוש ממשרד ממשלתי או מגוף אחר העוסק בעניין הנוגע לתחומי פעילותה, בין בשכר ובין בהתנדבות, למסור כל ידיעה, מסמך, דין וחשבון או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, הנוגעים לתפקידיה לפי הוראות חוק זה, למעט נתונים שהם מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף שאינם בגדר מידע כאמור, חומר מודיעין כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, או מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין.

(ב)

מי שנדרש למסור מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימסור את המידע בתוך התקופה שנקבעה בדרישה ובאופן הקבוע בה.

15.

שמירת סמכויות

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות שניתנה על פי כל דין.

16.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

פרק ה׳: תיקונים עקיפים

17.

הנוסח שולב בפקודת העיריות.

18.

הנוסח שולב בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.

19.

ביטול חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול

חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ״ח–1988 – בטל.

20.

הנוסח שולב בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993.

21.

הנוסח שולב בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013.

פרק ו׳: תחילה והוראות מעבר

22.

הגדרות – פרק ו׳

בפרק זה –

”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה לפי הוראות סעיף 23;

”הממונה על הנכסים“ – עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיך לעניין נכסי הרשות הלאומית;

”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה, התקשרויות או חובות והתחייבויות, מכל סוג שהוא;

”הרשות הלאומית“ – הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול שהוקמה בחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ״ח–1988, כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 19 לחוק זה;

”תקופת מעבר“ – התקופה שבין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה.

23.

תחילה

תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 4, 24 ו־30, שישה חודשים מיום פרסומו.

24.

הגבלות על הרשות הלאומית בתקופת המעבר

(א)

בתקופת המעבר, הרשות הלאומית לא תתקשר בהתקשרות, לרבות התקשרות למימוש זכות ברירה, שתקופתה, ביצועה והזכויות והחיובים שלפיה, הם לאחר יום התחילה, אלא באישור מראש ובכתב מהמנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים והממונה על הנכסים; התקשרות שלא אושרה כאמור – בטלה.

(ב)

בתקופת המעבר הרשות הלאומית לא תקבל עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים ובאישור מראש ובכתב מהמנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.

25.

הפסקת פעילותה של הרשות הלאומית

ביום התחילה תחדל הרשות הלאומית להיות אישיות משפטית ותסתיים העסקתם של עובדי הרשות הלאומית.

26.

קבלת עובדים מהרשות הלאומית לעבודה ברשות

עובדי הרשות הלאומית ערב יום התחילה, יתמנו לעובדי המדינה בפטור ממכרז, שיינתן בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), ובתנאים שתקבע ועדת שירות המדינה כמשמעותה בחוק האמור; החלטה על מינוי עובדים לפי סעיף זה תינתן עד יום התחילה.

27.

הקניית נכסי הרשות הלאומית למדינה

על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, כל הנכסים שהיו של הרשות הלאומית ערב יום התחילה, יהיו החל ביום התחילה לקניין המדינה וממועד זה היא תהיה רשאית לתפוס חזקה בהם בכפוף לזכותו של אדם אחר להחזיק בהם.

28.

פטור מתשלומי חובה

העברת נכסים לפי פרק זה למדינה לרבות רישומם, תהיה פטורה מתשלום כל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין או הסכם, ואולם אין באמור כדי לפטור אדם מכל חבות של מס, אגרה, היטל או תשלום חובה שחלה על הבעלים או על המחזיק בנכס ערב העברתו לקניין המדינה.

29.

הליכים משפטיים

כל הליך משפטי של הרשות הלאומית או נגדה שהיה תלוי ועומד ערב יום התחילה, וכל עילה להליך משפטי כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו הם של המדינה או נגדה, לפי העניין, ביום התחילה.

30.

חובת מסירת מידע וסמכות הממונה על הנכסים לדרוש מידע

(א)

הרשות הלאומית תמסור לממונה על הנכסים, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, רשימה מפורטת של נכסיה.

(ב)

הממונה על הנכסים יהיה רשאי לדרוש מהרשות הלאומית כל מידע או מסמך הדרושים לשם קיום הוראות פרק זה, לרבות בעניין עובדים, נכסים, והליכים משפטיים.

(ג)

דרש הממונה על הנכסים מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר לו אותם הרשות הלאומית, לפי דרישתו ובתוך זמן סביר.

31.

הוראות מעבר לעניין תכניות שהופעלו ערב יום התחילה [תיקון: תשפ״א]

הרשות תמשיך להפעיל כל תכנית שהפעילה הרשות הלאומית ערב יום התחילה מכוח התקשרות עם רשויות מקומיות או עם גופים אחרים, בהתאם לתנאי ההתקשרות, כל עוד ההתקשרות בתוקף ועד תום תקופת ההתקשרות שנקבעה, אלא אם כן החליט מנהל הרשות אחרת, באישור השר; לא יחליט המנהל על הפסקת תכנית כאמור אלא מטעמים שיירשמו ולאחר שנתן לרשות המקומית או לגוף האחר שהם צד להתקשרות הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהתרופות העומדות לצדדים להתקשרות לפי כל דין.

התקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשע״ז (26 ביולי 2017).

בנימין נתניהו
ראש הממשלה
גלעד ארדן
השר לביטחון פנים
ראובן ריבלין
נשיא המדינה
יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.