חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006


קישור למאגר החקיקה הלאומי
2000570
חוק קודם: ס״ח תשנ״ז, 196; תשס״א, 228.

חוק חדש: ס״ח תשס״ו, 374; תשע״ז, 418; תשע״ח, 112, 748; תשפ״ד, 1492.

תחילה והארכת תוקף: ק״ת תשס״ז, 22; ק״ת תשע״ג, 1128.


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

הגדרות
בחוק זה –
”דרך“ – כהגדרתה בפקודת התעבורה, לרבות מסילת ברזל כמשמעותה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
”דרך עירונית“, ”מפקח על התעבורה“, ”רכב“, ”רשות תימרור מרכזית“ ו”רשות תימרור מקומית“ – כהגדרתם לפי פקודת התעבורה;
”המועצה“ – מועצת הרשות שמונתה לפי סעיף 12;
”המנהל“ – מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 24;
”הרשות“ – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהוקמה לפי סעיף 2;
”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

פרק ב׳: הקמת הרשות ותפקידיה

הקמת הרשות
מוקמת בזה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אשר תפעל להגברת הבטיחות בדרכים בהתאם להוראות חוק זה; הרשות תפעל במסגרת מדיניות הממשלה ובכפוף להחלטות השר לפי חוק זה.
הרשות – תאגיד
הרשות היא תאגיד.
הרשות – גוף מבוקר
פעילות הרשות
הרשות תפעל באמצעות המועצה, המנהל ועובדי הרשות.
תפקידי הרשות
תפקידי הרשות הם:
(1)
לקיים ולהפעיל מערך בקרה על פעולתן של רשויות תימרור מקומיות, כאמור בסעיף 7;
(2)
לפעול לתגבור המימון של פעולות בתחום הבטיחות בדרכים ברשויות מקומיות כאמור בסעיף 8, ובכלל זה פעולות לשיפור תשתית התחבורה ואמצעי הבטיחות, בדרכים עירוניות, ולפקח על ביצוע פעולות שמומנו כאמור;
(3)
לגבש תכנית רב שנתית להגברת הבטיחות בדרכים ולפעול ליישומה באמצעות תכניות שנתיות, כאמור בסעיף 9, ובכלל זה לסייע במימון פעולותיו של המרכז כמשמעותו בסעיף 2 לחוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה), התשס״ב–2002, ככל שתמצא לנכון להוסיף על הסכום המועבר בהתאם להוראות סעיף 6(א) לחוק האמור;
(4)
לקדם, לתכנן ולקיים פעילות הסברה וכל פעילות אחרת, במטרה להגביר את מודעות הציבור בנושא הבטיחות בדרכים;
(5)
להקים ולנהל מרכז מידע לאומי למידע ולמחקר בתחום הבטיחות בדרכים, בהתאם להוראות פרק ו׳;
(6)
לייעץ ולסייע למערכת החינוך, בכל סוגי מוסדות החינוך, לגבי תכנים של לימודים עיוניים בנושאי החינוך התעבורתי והבטיחות בדרכים, לרבות בדרך של סיוע במימון הנדרש לצורך קיום הלימודים בשכבות הגיל המתאימות;
(7)
לייעץ לגופים העוסקים בחילוץ והצלה, לאחר שמיעת עמדתם, בדבר פעולות הנדרשות לצורך ייעול ושיפור הטיפול בנפגעי תאונות הדרכים ולצורך תיאום בין הגופים האמורים, ולפעול, על פי אמות מידה שתגבש, למימון פעולות כאמור;
(8)
לסייע בתגבור מערך האכיפה של דיני התעבורה;
(9)
לייעץ לשר ולממשלה בתחומי הבטיחות בדרכים, בטיחות הרכב ורישוי נהגים;
(10)
למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.
בקרה על רשויות התימרור המקומיות
(א)
הרשות תפעיל מערך בקרה על פעולתן של רשויות תימרור מקומיות בכל הנוגע ליישום הכללים וההנחיות שנתנה להן רשות התימרור המרכזית בענין תכנון דרך, בטיחותה, אחזקתה, הסדרי התנועה ובטיחות התנועה בה.
(ב)
ממצאי הבקרה של הרשות לפי סעיף קטן (א) יועברו לרשות התימרור המקומית הנוגעת בדבר, ועותק מהם יועבר לרשות התימרור המרכזית לצורך הפעלת סמכויותיה לפי פקודת התעבורה.
(ג)
רשות התימרור המקומית רשאית להשיג לפני רשות התימרור המרכזית על ממצאי הבקרה שהועברו אליה.
ראו דוחות בקרה – רשויות תימרור מקומיות באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
מימון פעולות ברשויות המקומיות
(א)
הרשות תפעל לתגבור המימון של פעולות בתחום הבטיחות בדרכים ברשויות מקומיות; מימון כאמור יבוצע על פי אמות מידה שתגבש הרשות באישור השר.
(ב)
מימון כאמור בסעיף קטן (א) יבוצע באמצעות מינהל היבשה שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ויכול שיבוצע בשלבים כפי שתחליט הרשות.
(ג)
הרשות תנהל מעקב אחר ביצוע הפעולות שלשמן ניתן מימון כאמור בסעיף זה, ואם החליטה על ביצוע המימון בשלבים, רשאית היא להתנות את מימונו של כל שלב בביצוע השלב הקודם.
תכנית רב־שנתית ותכניות שנתיות
(א)
הרשות תגבש ותגיש לשר ולשר האוצר, לאישורם, תכנית רב־שנתית להגברת הבטיחות בדרכים, ותכניות שנתיות ליישומה; בכלל זה תקבע הרשות יעדים מדידים להפחתת תאונות הדרכים והנפגעים מהן.
(ב)
הרשות תגיש לשר ולשר האוצר, בתום כל שנה, דין וחשבון כולל על ביצוע התכנית השנתית.
(ג)
השר יגיש לממשלה ולוועדת הכלכלה של הכנסת, עד 31 במרס בכל שנה, דין וחשבון על ביצוע התכנית השנתית בידי הרשות במהלך שנת התקציב שקדמה למועד הדיווח; הדין וחשבון יובא לידיעת הציבור בדרך שיורה השר.
(ד)
ראש הממשלה ידווח לכנסת, עד 31 במרס בכל שנה, על ביצוע התכנית השנתית בידי הרשות ועל ההתקדמות בהשגת היעדים שנקבעו בתכניות לפי סעיף זה, במהלך שנת התקציב שקדמה למועד הדיווח.
דיווח לשר על פי דרישה
(א)
נוסף על הוראות סעיף 9, תמסור הרשות לשר, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, דיווחים נוספים על פעילותה.
(ב)
השר רשאי לדרוש מהרשות להביע את עמדתה בענין מסוים המצוי בתחום פעילותה, כפי שיפרט בדרישה; דרש השר כאמור, תדון הרשות באותו ענין ותגיש לשר את עמדתה בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה או בתוך מועד סביר אחר שנקבע בה.
שמירת תוקף
אין בסמכויותיה ובתפקידיה של הרשות לפי חוק זה כדי לפגוע בסמכויות הנתונות לאחר, לפי כל דין.

פרק ג׳: המועצה

מינוי המועצה והרכבה
(א)
המועצה תהיה בת חמישה עשר חברים, שתמנה הממשלה, על פי הצעת השר, והם:
(1)
נציג השר;
(2)
נציג שר האוצר;
(3)
נציג השר לביטחון הפנים;
(4)
נציג שר הבריאות;
(5)
נציג שר החינוך;
(6)
עשרה נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום מתחומי פעולתה של הרשות, ארבעה מהם לפחות בעלי ידע וניסיון בתחום הכלכלה, ההנדסה או התכנון.
(ב)
חברי המועצה שהם נציגי השרים, ימונו מקרב עובדי משרדיהם של אותם שרים.
(ג)
הרכב חברי המועצה שהם נציגי הציבור ישקף, במידת האפשר, את מגוון תחומי פעולתה של הרשות; חברי המועצה כאמור לא יהיו עובדי המדינה.
(ד)
חברי המועצה יהיו תושבי ישראל.
(ה)
הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.
יושב ראש המועצה
(א)
השר, באישור ראש הממשלה, ימנה את יושב ראש המועצה, מבין חברי המועצה שהם נציגי הציבור, ורשאי השר למנות, באישור כאמור, מבין אותם חברי המועצה, ממלא מקום קבוע ליושב ראש המועצה.
(ב)
הודעה על מינוי יושב ראש המועצה וממלא מקומו תפורסם ברשומות.
תקופת כהונה
תקופת כהונתו של חבר המועצה תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
תפקידי המועצה
תפקידי המועצה הם:
(1)
להתוות את קווי הפעולה של הרשות;
(2)
להנחות את המנהל במילוי תפקידיו ולפקח על ביצוע מדיניות הרשות ותכניותיה;
(3)
לאשר את התקציב השנתי של הרשות, וכן לאשר את התכנית הרב־שנתית, התכניות השנתיות והדין וחשבון הכולל האמורים בסעיף 9, הכל בטרם יוגשו לאישור השר;
(4)
לפקח על פעילותה השוטפת של הרשות, ובכלל זה לדרוש מהמנהל דיווחים על פעילותה כאמור.
ישיבות המועצה
(א)
ישיבות המועצה יתקיימו אחת לחודש, לפחות, אלא אם כן החליטה המועצה, בנסיבות מיוחדות, אחרת.
(ב)
המועצה תקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת שליש מחבריה לפחות; נדרשה ישיבה כאמור, תתקיים הישיבה בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן נדרש לקיימה, בנסיבות הענין, בתוך זמן קצר יותר; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
(ג)
יושב ראש המועצה יזמן את הישיבות ויקבע את זמנן, מקומן וסדר יומן.
סדרי הדיון במועצה
(א)
(1)
המנין החוקי בישיבות המועצה הוא שמונה חברים ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו.
(2)
משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר נוכחים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שישה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו.
(3)
לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי יושב ראש המועצה לדחותה במחצית השעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים, ואולם על קבלת ההחלטות יחולו הוראות פסקה (2).
(ב)
החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של החברים המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש המועצה, ובהעדרו – ממלא מקומו.
(ג)
המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
תוקף פעולות
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
ניגוד ענינים
(א)
חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו, או לבין תפקיד אחר שלו, למעט תפקידו בגוף שאותו הוא מייצג במועצה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות המועצה.
(ב)
התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבת המועצה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
(ג)
לענין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ד)
בסעיף זה –
”בעל ענין“, בגוף – מנהל או עובד אחראי באותו גוף, או מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או ברווחים של גוף כאמור;
”ענין אישי“, של חבר המועצה – לרבות ענין אישי של קרובו או ענין אישי של גוף שחבר המועצה או קרוב שלו, הם בעלי ענין בו;
”קרוב“ – בן זוג וכן הורה, הורי הורה, אח, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה, וכן סוכן, שותף, מעביד או עובד של חבר כאמור.
איסור עסקאות עם הרשות
(א)
חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו, לא יתקשרו עם הרשות בעסקה ולא יקבלו ממנה תקציב לצורך ביצוע פעולות בתחום הבטיחות בדרכים, אלא אם כן התיר זאת השר, באישור הממשלה, ובתנאים שהתיר.
(ב)
הודעה על היתר לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
(ג)
בסעיף זה –
”בעל ענין“ – כהגדרתו בסעיף 19(ד);
”קרוב“ – בן זוג וכן הורה, ילד, אח, ובני זוגם של כל אחד מאלה.
הוצאות וגמול לחבר מועצה [תיקון: תשע״ז]
(א)
חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, זכאי לקבל מהמועצה גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
(ב)
חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ג), זכאי לקבל מהמועצה החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
(ג)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם.
(ד)
בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
גמול ליושב ראש המועצה או לממלא מקומו הקבוע [תיקון: תשע״ז]
(א)
יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע שמתקיימים לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמועצה גמול סביר בשיעור שלא יעלה על השיעור המרבי שנקבע לפי אותו סעיף קטן.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את התנאים לתשלום גמול כאמור בסעיף קטן (א) וכן את השיעור המרבי שלו.
(ג)
יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע הזכאי לגמול לפי סעיף זה, לא יהיה זכאי לגמול או להחזר הוצאות לפי סעיף 21.
(ד)
הודעה על הענקת גמול לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
החלת דינים על חברי המועצה
פקיעת כהונה של חבר המועצה
(א)
חבר המועצה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לממשלה, באמצעות השר;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והממשלה, לפי הצעת השר, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות חבר המועצה;
(4)
אם נתמנה כחבר מקרב הציבור – הוא נתמנה עובד המדינה, ואם נתמנה כעובד המדינה – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שבו עבד בעת המינוי;
(5)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה;
(6)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולענין יושב ראש המועצה – בהסכמת ראש הממשלה, קבע, באישור הממשלה, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
(ב)
נעדר חבר המועצה, בלא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מחמש ישיבות בשנה אחת, רשאית הממשלה, על פי הצעת השר, לבטל את מינויו.
(ג)
הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן במועצה, רשאית הממשלה, על פי הצעת השר, להשעות את החבר מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה בהתאם להוראות סעיפים 12 ו־13, לפי הענין.
(ד)
לא יושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (ג), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לענין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר.

פרק ד׳: מנהל הרשות ועובדיה

מינוי המנהל
(א)
השר ימנה את מנהל הרשות, על פי הצעת המועצה לאחר שקיימה הליך לאיתור מועמדים; הודעה על מינוי המנהל תפורסם ברשומות.
(ב)
תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים ורשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
כשירות המנהל
כשיר לכהן כמנהל, תושב ישראל שמתקיימים בו שני אלה:
(1)
הוא בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, באחד המקצועות האלה: כלכלה, משפטים, מינהל עסקים, ראיית חשבון או מקצוע אחר שבתחום פעילותה של הרשות;
(2)
הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.
תפקידי המנהל וסמכויותיו
(א)
המנהל אחראי לניהול השוטף של עניני הרשות, בהתאם להחלטות המועצה.
(ב)
בכפוף להוראות חוק זה ולהחלטות המועצה, יהיו למנהל כל הסמכויות הדרושות לניהול הרשות, ובכלל זה הסמכות לייצג את הרשות בכל תפקיד מתפקידיה ולחתום בשמה, יחד עם חשב הרשות, על הסכמים או מסמכים אחרים.
פקיעת כהונת המנהל
המנהל יחדל מלכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר, באמצעות המועצה;
(2)
נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, והשר, לפי הצעת המועצה או לאחר התייעצות עמה, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות מנהל הרשות;
(4)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות;
(5)
השר, לפי הצעת המועצה או לאחר התייעצות עמה, קבע כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
עובדי הרשות
סדרי קבלתם של עובדים לרשות יהיו כשל עובדי המדינה, בשינויים שתאשר הממשלה.
החלת דינים על עובדי הרשות
עובדי הרשות דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המנויים בסעיף 22, וכן, בשינויים המחויבים, לענין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963.

פרק ה׳: תקציב הרשות

תקציב הרשות
(א)
הרשות תכין ותגיש לשר ולשר האוצר, לאישורם, לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה, את הצעת התקציב של הרשות לגבי שנת התקציב הבאה.
(ב)
התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה ומאגרות המשתלמות לפי חוק זה.
(ג)
חלקו של התקציב השנתי מתוך תקציב המדינה, בהתאם להוראת סעיף קטן (ב), ייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לאמדן שנקבע בתקציב השנתי, והכל בהתאם להוראות שקבע השר באישור שר האוצר; קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהא רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר; קיבלה הרשות כספים מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2), (4) ו־(5) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], מעבר לאמדן שנקבע בתקציב השנתי, תהא הרשות רשאית לשלם ולהתחייב כאמור, אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר, וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר.
דוחות שנתיים
(א)
הרשות תערוך ותגיש לשר ולשר האוצר, לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנה, דין וחשבון לענין ביצוע התקציב ולענין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה; הרשות תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב)
שר החינוך יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־31 במרס בכל שנה, דין וחשבון לענין ביצוע תכניות הלימודים העיוניים בנושאי החינוך התעבורתי והבטיחות בדרכים, במוסדות החינוך, במהלך שנת התקציב שקדמה למועד הדיווח.
דיווח על מימוש כספים
גופים אשר הרשות העבירה להם תקציב לצורך ביצוע פעולות בתחום הבטיחות בדרכים, לפי חוק זה, יגישו לרשות, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון בדבר ביצוע התקציב האמור.

פרק ו׳: מרכז לאומי למידע ולמחקר

מרכז לאומי למידע ולמחקר
(א)
הרשות תקים ותנהל מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום הבטיחות בדרכים (בפרק זה – מרכז המידע והמחקר), שמטרותיו הפעלת מערך לאיסוף מידע ולעיבוד נתונים בתחום האמור (בפרק זה – מאגר המידע), מתן מענה לפניות בתחום האמור וגיבוש המלצות לאמצעים להגברת הבטיחות בדרכים ולמאבק בתאונות הדרכים, לרבות הסברה והדרכה.
(ב)
מרכז המידע והמחקר ירכז נתונים בדבר תאונות דרכים, ובכלל זה בדבר נהגים וכלי רכב המעורבים בהן, נפגעים, מאפיינים מיוחדים שלהן, תשתיות ואמצעי בטיחות בסביבת התרחשותן, וכן נתונים אחרים ומחקרים בתחום הבטיחות בדרכים; כן יבצע מרכז המידע והמחקר מחקרים, יערוך השוואות בין־לאומיות, ינתח מגמות ויפעל לקידום אמצעים טכנולוגיים, הכל בתחום הבטיחות בדרכים.
(ג)
מרכז המידע והמחקר יסייע למשטרת ישראל בחקירת תאונות דרכים; השר והשר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבעו את אופן הסיוע ואת המקרים והתנאים לסיוע כאמור.
מנהל מרכז המחקר והמידע
(א)
השר ימנה, לפי הצעת יושב ראש הרשות, מדען ראשי לרשות, אשר ישמש כמנהל מרכז המידע והמחקר (בסעיף זה – מנהל המרכז), ויהיה כפוף למנהל.
(ב)
מנהל המרכז יהיה אחראי לניהול מאגר המידע ולהפקת הדוחות הנדרשים לצורך מילוי תפקידי הרשות, ולשם כך יהיה אחראי על כל אלה:
(1)
איסוף נתונים לגבי תאונות דרכים ובתחום הבטיחות בדרכים, עיבודם הסטטיסטי וניתוחם, ובכפוף לכל דין – העמדת הנתונים שנאספו כאמור לצורכי מחקר;
(2)
בחינת נתונים ומידע שבידי גופים כאמור בסעיף 35, במגמה להביא לשימוש במונחים אחידים על ידי הגופים האמורים, בתחום הבטיחות בדרכים;
(3)
שמירה על הנתונים, ההנחות, המדדים והשיטות ששימשו בסיס למחקרים שערך מרכז המידע והמחקר, באופן שיבטיח יכולת בקרה על המחקרים;
(4)
הפעלה יעילה של מאגר המידע.
חובת מסירת מידע למרכז
גופים שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר המשפטים, ימסרו למרכז המידע והמחקר את פרטי המידע שברשותם, כפי שייקבע בתקנות האמורות, ובלבד שהוראות שענינן מידע שברשות משטרת ישראל, הנוגע לתיקי חקירה או להליכים משפטיים תלויים ועומדים, יהיו גם בהסכמת השר לביטחון הפנים.
העמדה לעיון הציבור [תיקון: תשפ״ד]
המידע שבמרכז המידע והמחקר, למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יעמוד לעיון הציבור.
(החל מיום 14.8.2025): המידע שבמרכז המידע והמחקר, למעט מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יעמוד לעיון הציבור.
שמירת סודיות
אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע פרק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לפי הוראות פרק זה.
אגרות בעד מידע
(א)
השר, על פי הצעת הרשות, יקבע אגרות בעד שימוש בשירותי מרכז המידע והמחקר, ובכלל זה בעד עיון במידע שבמרכז, קבלתו או עיבודו.
(ב)
הכנסות מאגרות שנקבעו לפי סעיף זה, יועברו לתקציב הרשות.

פרק ז׳: הוראות שונות

ביצוע ותקנות
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
תקנות לפי חוק זה יהיו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
הנוסח שולב בפקודת התעבורה.
חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים, התשנ״ז–1997 – בטל.
תחילה [תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2]
(א)
תחילתו של חוק זה במועד שיקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, והוא רשאי לקבוע מועדי תחילה שונים לסעיפים שונים שבחוק, ובלבד שכל סעיפי החוק ייכנסו לתוקפם לא יאוחר מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007).
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).


התקבל בכנסת ביום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • שאול מופז
    שר התחבורה והבטיחות בדרכים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.