חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות

חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל״ז–1977

התאמות לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971


נוסח זה של חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל״ז–1977 כולל שינויים ותיאומים לעניין מועצות דתיות לפי סעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971; בנוסח זה, ”השר“ – השר לשירותי דת.


הגדרות [תיקון: תשל״ח, תשס״ח]
בחוק זה –
”רשות“ – מועצה דתית;
”ראש רשות“ – לרבות סגני ראש מועצה דתית בשכר הנמנים עם סוגים, או הממלאים תפקידים, שקבע השר בצו באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
גמלאות ותשלומים אחרים [תיקון: תשל״ח]
לראש רשות ולשאיריו ישולמו, מקופת המועצה הדתית, גמלאות ותשלומים אחרים נוספים כפי שייקבע בהחלטות הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך ועדה מועדותיה; תחילתה של ההחלטה הראשונה לפי סעיף זה היא מיום תחילת חוק זה.
פנסיה צוברת [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה]
על אף האמור בסעיף 2, לא ישולמו גמלאות מקופת הרשות [המקומית] לראש רשות שהחל בכהונתו לאחר יום כ׳ בחשון התשנ״ט (9 בנובמבר 1998) (להלן – היום הקובע) ולשאיריו, וזכויותיו לגמלה יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005; הוראה זו תחול גם על ראש רשות, שכיהן בתפקידו לפני היום הקובע ונבחר לתקופת כהונה נוספת לאחר אותו יום, לאחר תקופה כלשהי שבה לא כיהן כראש רשות, וזאת לגבי תקופת הכהונה הנוספת האמורה ואילך.
טובות הנאה אחרות, היוון ורציפות זכויות [תיקון: תשס״א; תשל״ח, תשמ״א]
בהחלטה לפי סעיף 2 מותר לקבוע כי –
(1)
לראש רשות או לשאיריו, כפי שייקבעו, יינתנו, בנוסף לגמלאות ולתשלומים האחרים המשתלמים לאחר תקופת הכהונה, גם טובת הנאה או שירות שייקבעו;
(2)
הזכות לגמלאות, לתשלומים אחרים, לטובת הנאה או לשירות ושיעוריהם ייקבעו בהתחשב בתפקיד שמילא ראש הרשות, בתקופת שירותו, או בכל גורם אחר שייקבע;
(3)
ראש רשות רשאי, בתנאים שייקבעו, להוון אותו חלק מהגמלאות המגיעות לו, כפי שייקבע;
(4)
לצורך קביעת הזכות לגמלה ושיעורה, מותר לצרף לתקופת הכהונה האחרונה תקופות כהונה קודמות, כולן או מקצתן, כראש רשות, וכן מותר לצרף תקופות כהונה, שירות ועבודה בשכר ברשות, במדינה או באחד ממוסדותיה או מפעליה, ברשות מקומית או במוסדות ציבור אחרים שייקבעו וכן כיושב ראש של ועד קהילה או כנשיא או כיושב ראש של חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שלדעת השר מילא תפקידי רשות בתחומה של הרשות לפני הקמתה, והכל בתנאים שייקבעו;
(5)
מגמלה המשתלמת ינוכו סכומים שהזכאי לגמלה מקבל כמשכורת או כגמלה מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970;
(6)
הגמלה המשתלמת לשאירים שאינם סמוכים על שולחן אחד תחולק בדרך שתיקבע;
(7)
(אינה חלה).
פרסום החלטות
החלטות לפי סעיף 2 יפורסמו ברשומות.
החזר גמלה [תיקון: תשל״ח]
ראש רשות יקבל את הגמלה מהרשות שבה כיהן לאחרונה, והיא תהיה זכאית להחזר חלק מכספי הגמלה מרשויות או גופים אחרים שתקופת כהונה בהם הובאה בחשבון כאמור בסעיף 3(4), או מחליפיהם, בשיעורים יחסיים לתקופת הכהונה בכל רשות וגוף.
שלילת זכות לגמלה [תיקון: תשמ״א; תשמ״א]
(א)
הורשע ראש רשות בעבירה פלילית וקבע בית המשפט, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שהוגשה לפני מתן גזר הדין, שיש עם העבירה קלון, רשאי בית המשפט להחליט שראש הרשות לא יהיה זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, לצמיתות או לתקופה שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לחייב את ראש הרשות להחזיר לרשות גמלה שקיבל ממנה, כולה או מקצתה.
(ב)
נשללה גמלה של ראש רשות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט ששלל את הגמלה להורות שהגמלה שנשללה תשולם, כולה או מקצתה, למי שראש הרשות חייב בפרנסתם, כפי שיורה בית המשפט.
(ג)
נפטר ראש הרשות בתקופת שלילת גמלתו כאמור בסעיף קטן (א), יהיו שאיריו זכאים לקבל גמלה בשיעור שראש הרשות היה זכאי לה אילולא השלילה, זולת אם קבע בית המשפט ששלל את הגמלה, על פי בקשת הרשות, שהחלטת השלילה תעמוד בתקפה.
ערעור [תיקון: תשמ״א]
(א)
הרואה עצמו מקופח בהחלטה בדבר זכותו לגמלה ושיעורה או לתשלומים אחרים ושיעוריהם לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 5א, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף זה ואת סדרי הדין בו.
תביעות נגד צד שלישי [תיקון: תשמ״א; תשמ״א]
(א)
היה המקרה שחייב רשות בתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין), או חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 (להלן – חוק תאונות דרכים), רשאית הרשות לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמה או שהיא עתידה לשלם, עד שיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
(ב)
הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לרשות במימוש זכותה לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות הרשות לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאית הרשות לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
(ג)
(1)
היתה הרשות חייבת בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.
(2)
הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק תאונות דרכים נגד הרשות, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידו עד לאחר מתן פסק דין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור.
(ד)
לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה לפי חוק זה כזכות הנובעת מחוזה.
(ה)
שיטת ההיוון של קצבאות שנקבעה לפי סעיף 9(3), כוחה יפה גם לענין סעיף זה.
ביטול
חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), תשי״ט–1959 (להלן – חוק תשי״ט) – בטל.
שמירת זכויות
(א)
אין בחוק זה ובהחלטות שיתקבלו על פיו כדי לגרוע מזכות שנרכשה או שנולדה לפי חוק תשי״ט למי שהיה ראש רשות או לשאיריו.
(ב)
כל עוד לא ייקבע אחרת בהחלטה על פי סעיף 2 ישולמו גמלאות למי שהיה ראש רשות או לשאיריו, על פי חוק תשי״ט.
[תיקון: תשל״ח]
(אינו חל).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשל״ח, תשס״ח]
(סמכויות שר הפנים לפי סעיף זה יהיו בידי השר כהגדרתו בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971).
שר הפנים ושר האוצר ממונים על ביצוע חוק זה, והם רשאים, באישור ועדה שתקבע הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה –
(1)
סדרי הגשת תביעות לגמלאות;
(2)
סדרי תשלום ומועדי תשלום;
(3)
שיטת היוון של קצבאות;
(4)
תשלום גמלה שלא לידי הזכאי לה.


נתקבל בכנסת ביום י״ד בשבט תשל״ז (2 בפברואר 1977).
  • יצחק רבין
    ראש הממשלה
  • שלמה הלל
    שר הפנים
  • יהושע רבינוביץ
    שר האוצר
  • אפרים קציר
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.