חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה)

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ״ה–1985


חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ״ה–1985 פקע ביום ט״ו בתשרי התשמ״ו (30 בספטמבר 1985) והוחלף בחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985, שהוחלף בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996.


תחולה
(א)
בפרק הזמן שמיום י״ד בשבט התשמ״ה (5 בפברואר 1985) עד יום ט״ו בתשרי התשמ״ו (30 בספטמבר 1985) יחול חוק זה על כל המצרכים והשירותים או על סוגי מצרכים ושירותים או על מצרכים ושירותים מסויימים, הכל כפי שיקבעו בצו שר התעשיה והמסחר ושר האוצר (להלן – השרים); השרים רשאים לקבוע כי תחולתו של חוק זה תסתיים במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מיום ט״ו בתמוז התשמ״ה (4 ביולי 1985).
(ב)
מצרך או שירות שחוק זה חל עליו, לא יחולו לגביו באותו פרק זמן הוראות פרק שני 1 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957 (להלן – חוק הפיקוח), והוראות כל דין אחר בדבר קביעת מחיר ושינוי מחיר.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם נקבע למצרך או לשירות מחיר מרבי או שכר מרבי לפי סעיף 6 לחוק הפיקוח, לא יחול חוק זה על אותו מצרך או שירות, ואולם העלאת מחירו לפי הסעיף האמור בפרק זמן תחולתו של חוק זה טעונה הסכמת השרים; השרים יודיעו לוועדת הכספים של הכנסת על כל העלאת מחיר כאמור.
איסור העלאת מחיר [תיקון: תשמ״ה]
(א)
לא ימכור אדם במהלך עסקו מצרך שחוק זה חל עליו, ולא יעשה במהלך עסקו שירות שחוק זה חל עליו, במחיר העולה על הסכום בשקלים שבו מכר את המצרך או עשה את השירות, כדין, לאחרונה בתקופה הקובעת (להלן – המחיר הקובע); הותרה העלאה במחירו של המצרך או השירות לפי תקנה 8 לתקנות שעת חירום (יציבות מחירים במצרכים ובשירותים) (מס׳ 2), התשמ״ה–1984, יהיה המחיר הקובע המחיר שהותר כאמור.
(א1)
נקבע בצו לפי סעיף 1 שחוק זה לא יחול על מצרך או שירות פלוני, ולאחר מכן נקבע בצו כאמור (להלן – צו מבטל) כי החוק יחול עליו, יהיה המחיר הקובע הסכום בשקלים שבו נמכר אותו מצרך או נעשה אותו שירות ביום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985) או במועד מאוחר יותר שנקבע בצו המבטל (להלן – היום הקובע); היה המחיר נקוב במטבע חוץ כמשמעותו בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978, או צמוד לשערו של מטבע חוץ – ייקבע המחיר הקובע בשקלים לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע ביום הקובע; היה המחיר צמוד למדד כלשהו או למחירו של דבר כלשהו, ייקבע המחיר הקובע בשקלים לפי תנאי ההצמדה שחלו על חישוב אותו מחיר ליום הקובע.
(ב)
היה מקובל בתקופה הקובעת מתן הנחה במקרים מסויימים ממחיר מצרך או שירות, דרך כלל או בתנאים מסויימים, לא ימכור אדם מצרך ולא יעשה שירות, באותם מקרים, במחיר העולה על המחיר לאחר מתן ההנחה כאמור; הוראה זו לא תחול על מכירה מיוחדת.
(ג)
בחוק זה –
”מחיר“ – מחירו של מצרך או שכרו של שירות, לרבות השיעור כשהמחיר נקבע כשיעור מערכה של העסקה;
”מחיר העולה על המחיר הקובע“ –
(1)
כשרוכש המצרך או מקבל השירות הוא צרכן – לרבות תנאי הספקה או אשראי שיש בהם לגביו הרעה בהשוואה לתנאים אלה שהיו בתקופה הקובעת, ואין נפקא מינה אם הרעת תנאים כאמור היא על פי הסכם;
(2)
כשרוכש המצרך או מקבל השירות אינו צרכן – לרבות תנאי הספקה או אשראי שיש בהם לגביו הרעה בהשוואה לתנאים אלה שהיו בתקופה הקובעת, זולת אם הצדדים הסכימו במפורש ומראש על הרעה כאמור;
”מכירה“ – לרבות הצעה למכירה;
”מצרך“ – לרבות מקרקעין;
”עשיית שירות“ – לרבות הצעת שירות;
”עסק“ – לרבות מקצוע ומשלח יד, ולרבות כשהוא מנוהל ללא כוונת ריווח;
”צרכן“ ו”מכירה מיוחדת“ – כמשמעותם בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ז׳ בחשון התשמ״ה (2 בנובמבר 1984) עד יום י״ג בשבט התשמ״ה (4 בפברואר 1985).
היתר להעלאת מחיר
(א)
השרים רשאים, לפי שיקול דעתם, לקבוע שיעור שבו מותר יהיה להעלות מחיר של מצרך או שירות שחוק זה חל עליהם; השרים יודיעו לוועדת הכספים של הכנסת על היתר לפי סעיף קטן זה.
(ב)
השרים רשאים לאצול מסמכותם לפי סעיף קטן (א) למפקח על מחירים שהשרים מינו לענין חוק זה (להלן – המפקח), דרך כלל, לסוגי מקרים או למקרים מסויימים.
(ג)
ניתן היתר לפי סעיף זה, יראו לענין סעיף 2 את המחיר שהותר כמחיר הקובע.
מצרך או שירות חדש [תיקון: תשמ״ה]
(א)
לא ימכור יבואן או יצרן במהלך עסקו מצרך שחוק זה חל עליו והוא לא מכרו בתקופה הקובעת אלא אם כן אישר המפקח את מחירו בכתב ומראש.
(ב)
אישור המפקח יכול להיות למחיר שנקב המבקש בבקשתו או למחיר נמוך ממנו; האישור יכול להיות אישי או כללי, למצרך מסויים או לסוג מצרכים; המפקח רשאי לקבוע באותו אישור גם את המחיר לסיטונאי, לקמעונאי או לצרכן; האישור יכול שיותנה בתנאים; המפקח רשאי לשנות את התנאים.
(ג)
המבקש אישור יגיש למפקח בקשה המציינת את מחיר המצרך, בצירוף תחשיב ותיאור מפורט של המצרך ושל מצרכים אחרים מאותו סוג המשמשים לאותה מטרה שהוא מייצר או מייבא; המפקח יודיע למבקש את החלטתו לא יאוחר מ־14 ימים מיום קבלת הבקשה; אישר המפקח מחיר למצרך חדש, יהא המחיר שאושר המחיר היציב לענין סעיף 2.
(ד)
קבע המפקח כי המצרך הוא מצרך דומה למצרך אחר של אותו יצרן או יבואן, יהיה המחיר שבו רשאי אותו יצרן או יבואן למכור את המצרך הדומה, מחירו של המצרך האחר; לענין זה, ”מצרך דומה“ – לרבות מצרך בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו מצרך, ואף אם הוא שונה מאותו מצרך במשקלו, בגדלו, באריזתו, או בשמו.
(ה)
לא הודיע המפקח על החלטתו כאמור בסעיף קטן (ג) ולא קבע כאמור בסעיף קטן (ד), יהיה המחיר שנקב המבקש בבקשתו המחיר הקובע לענין סעיף 2.
(ו)
סיטונאי או קמעונאי שמכר מצרך בפרק זמן תחולתו של חוק זה והוא לא מכרו בתקופה הקובעת, ולא נקבע לו מחיר כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה מחירו הקובע לענין סעיף 2, הסכום בשקלים שבו מכר את המצרך לראשונה בפרק הזמן האמור.
(ז)
שירות שעשה אדם בפרק זמן תחולתו של חוק זה ולא עשאו בתקופה הקובעת, יהיה מחירו הקובע לענין סעיף 2, הסכום בשקלים שתמורתו עשה את השירות לראשונה בפרק הזמן האמור.
חוזים מתמשכים [תיקון: תשמ״ה]
(א)
מוכר אדם מצרך על פי חוזה מתמשך לאספקה לשיעורין של כמויות ממנו, או עושה אדם שירות על פי חוזה למתן שירות מתמשך או חוזר ונשנה, לא יעלה מחירו של כל מצרך או שירות, שיש לספק או שסופקו למעשה בתקופת תחולתו של חוק זה, על הסכום בשקלים שבו מכר האדם את המצרך או עשה את השירות, כדין, ביום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985); היה המחיר נקוב במטבע חוץ כמשמעותו בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978, או צמוד לשערו של מטבע חוץ – ייקבע סכומו בשקלים לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע ביום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985); היה המחיר צמוד למדד כלשהו או למחירו של דבר כלשהו – ייקבע סכומו בשקלים לפי תנאי ההצמדה החלים על חישוב אותו מחיר ליום האמור.
(ב)
(1)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חוזים כאמור בו אשר על פיהם נמכרים מצרכים או ניתנים שירותים לממשלה, אלא אם כן קבעו השרים בצו אחרת לגבי סוגי חוזים או לגבי חוזים מסויימים;
(2)
השרים רשאים לקבוע כי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חוזים כאמור בו אשר על פיהם נמכרים מצרכים או ניתנים שירותים לרשויות מקומיות, לתאגידים שהוקמו על פי דין או לחברות ממשלתיות, בין דרך כלל ובין לרשות, לתאגיד או חברה פלונית, בין לכל החוזים כאמור ובין לסוגי חוזים או חוזים מסויימים.
(ג)
השרים רשאים לקבוע כי הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על חוזים שעל פיהם משתתפת הממשלה במימון העלות של מצרכים או שירותים המסופקים לאחרים, ורשאים הם לקבוע כי התחולה כאמור תהיה לגבי כל המרכיבים שלפיהם מחושבת ההשתתפות או לגבי חלקם.
שכירות דירות [תיקון: תשמ״ה]
לענין חוק זה יראו בהשכרת דירה המשמשת למגורים כל תקופה של חודש כהשכרה נפרדת, ודמי השכירות בעד כל אחד מן החדשים שבתקופת תקפו של חוק זה לא יעלו על דמי השכירות בשקלים שהיו משולמים בעד חודש שכירות המתחיל ביום כלשהו בחודש אפריל 1985, אף אם חוזה השכירות נכרת לפני יום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985).
עדיפות המחיר הקובע [תיקון: תשמ״ה]
שילם אדם בעד מצרך או בעד שירות את המחיר הקובע, לא יהווה הדבר הפרת חוזה ולא ישמש עילה לבטלותו או לביטולו, או לתביעת הפרש או כל פיצוי, שיפוי או השבה, אף אם הוסכם בחוזה על מחיר גבוה יותר.
אכרזה על מצרכים ושירותים בני־פיקוח
לענין חוק הפיקוח, כל מצרך שחוק זה חל עליו יהיה מצרך בר־פיקוח וכל שירות שחוק זה חל עליו יהיה שירות בר־פיקוח.
איסור הצגה, נקיבה או פרסום מחיר במטבע חוץ
(א)
בפרק זמן תחולתו של חוק זה לא יציג, לא ינקוב ולא יפרסם אדם מחיר של מצרך שהוא מוכר במהלך עסקו או של שירות שהוא עושה במהלך עסקו, אלא בשקלים בלבד, וזאת אף אם אותו מצרך או שירות אינם בתחום עיסוקו העיקרי.
(ב)
על אף האמור בסעיף 1 יחול סעיף זה על כל מצרך, לרבות מקרקעין, ועל כל שירות, למעט מצרכים ושירותים שהשרים קבעו בתקנות לענין זה.
פרשנות, עונשין ותחולת חוק הפיקוח
(א)
כל מונח בחוק זה יתפרש כמשמעותו בחוק הפיקוח, זולת אם נקבע אחרת בחוק זה.
(ב)
עבירה על סעיפים 2, 4 ו־6 תיחשב לכל דבר וענין כעבירה לפי חוק הפיקוח, למעט לענין סעיף 41 לחוק הפיקוח, והעושה עבירה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ג)
על צו לפי סעיף 1 ועל היתר לפי סעיף 3 יחולו הוראות סעיפים 16ב(ד) עד (ז) ו־16ז(ב) ו־(ד) עד (ו) לחוק הפיקוח, בשינויים המחוייבים.
(ד)
הוראות הפרק החמישי לחוק הפיקוח יחולו על חוק זה כאילו היה חלק מחוק הפיקוח.
סייגים לתחולה [תיקון: תשמ״ה]
(א)
חוק זה לא יחול על מצרך שנמכר, למעט מצרך שהוצע למכירה, או שירות שסופק למעשה, והכל לפני יום ט׳ בחשון התשמ״ה (4 בנובמבר 1984), ובלבד שסעיפים 4א ו־4ב יחולו אף אם החוזה נכרת לפני המועד האמור.
(ב)
פרט לאמור בסעיף 4ב, חוק זה, למעט סעיף 6, לא יחול על מכירה, החכרה או שכירות של מקרקעין, ואולם הוא יחול על מתן זכות שימוש במקרקעין.
ביצוע ותקנות
השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות המקרים שבהם יראו לענין חוק זה גופים קשורים כגוף אחד.


נתקבל בכנסת ביום ח׳ בשבט התשמ״ה (30 בינואר 1985).
  • שמעון פרס
    ראש הממשלה
  • אריאל שרון
    שר התעשיה והמסחר
  • יצחק מודעי
    שר האוצר
  • חיים הרצוג
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.