חוק הסניגוריה הציבורית
(הופנה מהדף חוק הסניגורית הציבורית)
חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995
2000460
ס״ח תשנ״ו, 8; תשנ״ט, 113; תשס״א, 198, 389, 421; תשס״ג, 203; תשס״ד, 318, 444; תשס״ה, 10, 127, 422; תשס״ו, 244, 366, 368, 391, 392; תשס״ח, 79, 717, 833; תשע״א, 121, 1169; תשע״ב, 114; תשע״ג, 58; תשע״ד, 329, 576; תשע״ה, 245; תשע״ו, 324, 676, 924, 926, 1189; תשפ״ה, 30.
תוכן עניינים
פרק א׳: הקמת הסניגוריה הציבורית
הקמת הסניגוריה הציבורית
(א)
שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, סניגוריה ציבורית.
(ב)
הסניגוריה הציבורית תעניק ייצוג משפטי בהליכים פליליים לזכאים לכך לפי חוק זה.
פרק ב׳: ועדת הסניגוריה הציבורית
ועדת הסניגוריה הציבורית
(א)
מוקמת בזה ועדת הסניגוריה הציבורית; הועדה תמנה חמישה חברים שהם:
(1)
שר המשפטים והוא יעמוד בראש הועדה;
(2)
שופט בדימוס של בית המשפט העליון שימנה נשיא בית המשפט העליון;
(3)
עורך דין, העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים, שייבחר בידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין;
(4)
עורך דין, העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים, שימנה שר המשפטים בהסכמת ראש לשכת עורכי הדין;
(5)
מומחה במשפט פלילי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם דיקנים של פקולטות למשפטים.
(ב)
תקופת כהונתו של חבר בועדת הסניגוריה הציבורית, למעט שר המשפטים, תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; חבר בועדת הסניגוריה הציבורית ימשיך לכהן בה עד למינוי חבר אחר במקומו.
תפקידי הועדה
הועדה תמנה את הסניגור הציבורי הארצי ותפקח על פעילות הסניגוריה הציבורית.
פרק ג׳: מבנה הסניגוריה הציבורית
סימן א׳: הסניגור הציבורי הארצי
מבנה [תיקון: תשס״א]
(א)
בראש הסניגוריה הציבורית יעמוד הסניגור הציבורי הארצי והוא יהיה ממונה על סניגורים ציבוריים מחוזיים וכן על הסניגוריה הציבורית הארצית.
(ב)
שר המשפטים יקים לשכות סניגוריה ציבורית מחוזיות.
פורסמו צווים להקמת לשכות סניגוריה ציבורית מחוזיות הבאות: לשכת סניגוריה ציבורית למחוז תל אביב והמרכז, שאזור פעולתה המחוז האמור ושמקום מושבה הוא רחוב קפלן 17, תל אביב (ק״ת תשנ״ו, 979); לשכת סניגוריה ציבורית למחוז ירושלים, שאזור פעולתה המחוז האמור ושמקום מושבה הוא רחוב הסורג 1, ירושלים (ק״ת תשנ״ח, 328); לשכת סניגוריה ציבורית למחוז הדרום, שאזור פעולתה המחוז האמור ושמקום מושבה הוא ברחוב יצחק רגר 11 (מגדל 7), באר־שבע (ק״ת תשנ״ח, 700); לשכת סניגוריה ציבורית למחוז חיפה, שאזור פעולתה המחוז האמור ושמקום מושבה הוא רחוב חורי 2, מגדל הנביאים, חיפה (ק״ת תשנ״ט, 38); לשכת סניגוריה ציבורית למחוז הצפון, שאזור פעולתה המחוז האמור ושמקום מושבה הוא רחוב המלאכה 6, בנין לב העסקים, נצרת עילית (ק״ת תשנ״ט, 267).
(ג)
בכל מחוז יכהן סניגור ציבורי מחוזי והוא יהיה אחראי על הסניגוריה הציבורית במחוזו.
כשירות הסניגור הציבורי הארצי
כשיר להתמנות לסניגור הציבורי הארצי מי שרשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, עסק במקצוע עשר שנים לפחות, והוא בעל נסיון בלימוד סניגוריה על נאשמים.
כהונת הסניגור הציבורי הארצי
(א)
תקופת כהונתו של הסניגור הציבורי הארצי תהיה חמש שנים והיא ניתנת להארכה לחמש שנים נוספות.
(ב)
כהונת הסניגור הציבורי הארצי תסתיים באחד מאלה:
(1)
בתום תקופת כהונתו כאמור בסעיף קטן (א);
(2)
בהתפטרותו;
(3)
בצאתו לקיצבה;
(4)
בהחלטה של ועדת הסניגוריה הציבורית.
סמכויות הסניגור הציבורי הארצי
(א)
הסניגור הציבורי הארצי ינהל את הסניגוריה הציבורית, יתווה את מדיניותה, ידאג להדרכת עובדיה ויפקח על רמתם המקצועית של כל עורכי הדין הפועלים מטעמה.
(ב)
לסניגור הציבורי הארצי יהיו גם הסמכויות הנתונות לסניגור ציבורי מחוזי.
(ג)
מידע שהגיע לסניגור הציבורי הארצי מסניגור ציבורי ישמש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד.
דין וחשבון שנתי
הסניגור הציבורי הארצי יגיש לשר המשפטים בסוף כל שנה דין וחשבון שנתי על פעילות הסניגוריה הציבורית; שר המשפטים יעביר את הדין וחשבון, בצירוף הערותיו, לועדת הסניגוריה הציבורית; הועדה תדון בדין וחשבון והיא רשאית לבקש השלמות והבהרות; הדין וחשבון יפורסם בציבור כפי שתורה הועדה.
סימן ב׳: סניגורים ציבוריים מחוזיים
כשירות סניגור ציבורי מחוזי
כשיר להתמנות סניגור ציבורי מחוזי מי שרשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, עסק במקצוע שש שנים לפחות והוא בעל נסיון בלימוד סניגוריה על נאשמים.
כהונת סניגור ציבורי מחוזי
על כהונת סניגור ציבורי מחוזי יחולו הוראות סעיף 6(ב)(2) עד (4).
סמכויות סניגור ציבורי מחוזי
(א)
סניגור ציבורי מחוזי אחראי למתן ייצוג משפטי על ידי הסניגוריה הציבורית במחוזו, ובין היתר:
(1)
להעסקת סניגורים ציבוריים בלשכתו;
(2)
למינוי סניגורים ציבוריים שאינם עובדי לשכת הסניגוריה הציבורית כאמור בסעיף 12, ופיקוח מקצועי עליהם;
(3)
לחלוקה ולתיאום של עבודת הסניגורים הציבוריים;
(4)
לקביעת התשלום עבור הייצוג המשפטי שנתנו סניגורים ציבוריים שאינם עובדי לשכת הסניגוריה הציבורית לפי סעיף 12;
(5)
למתן אישור להוצאות הדרושות לצורך ניהול הייצוג המשפטי לרבות תשלום שכר מומחה או חוקר.
(ב)
סניגור ציבורי מחוזי רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו; נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא סגנו את מקומו, ויהיו לו, לענין זה, הסמכויות הנתונות לסניגור ציבורי מחוזי.
(ג)
מידע שהגיע לסניגור ציבורי מחוזי מסניגור ציבורי ישמש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד; הוראת סעיף זה באה להוסיף על הוראות סעיף 15.
(ד)
סניגור ציבורי מחוזי רשאי להתייעץ עם הועדה לענינים פליליים של הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין שבאותו מחוז.
מינוי סניגור ציבורי שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
עורך דין שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית והמבקש לשמש סניגור ציבורי יגיש לסניגור הציבורי המחוזי בקשה בכתב; הסניגור הציבורי המחוזי יערוך רשימה של עורכי דין הכשירים לשמש סניגורים ציבוריים.
(ב)
הסניגור הציבורי המחוזי ימנה סניגורים ציבוריים מתוך הרשימה, אולם רשאי הוא למנות עורך דין שאינו כלול ברשימה אם עורך הדין הסכים לכך.
(ג)
הסניגור הציבורי המחוזי רשאי שלא לכלול עורך דין ברשימה האמורה או להוציאו ממנה, אם שוכנע שהדבר דרוש להבטחת ייצוג הולם לנאשמים.
(ד)
על החלטת הסניגור הציבורי המחוזי לפי סעיף קטן (ג) רשאי עורך הדין לערור לפני ועדת ערר שימנה שר המשפטים שהרכבה:
(1)
שופט בדימוס והוא יעמוד בראש הועדה;
(2)
הסניגור הציבורי הארצי;
(3)
נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.
מעמד הסניגוריה הציבורית
מעמדם של הסניגור הציבורי הארצי ושל עובדי הסניגוריה הציבורית יהיה כשל מעמדם של פרקליט המדינה ועובדי פרקליטות המדינה, בהתאמה; תנאי העסקתם ייקבעו בידי נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר.
ייצוג בהליך פלילי [תיקון: תשס״א, תשס״ד־2, תשס״ה־3]
(א)
הסניגוריה הציבורית המחוזית או הארצית תתן ייצוג משפטי לעצור, לחשוד, לנאשם או לנידון הזכאי לכך לפי חוק זה; הייצוג יינתן בידי עורך דין שמינה הסניגור הציבורי המחוזי או הארצי.
(ב)
שכר הטרחה של סניגור ציבורי שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית יהיה על פי תעריף שייקבע בתקנות או על פי הסכם עמו שייערך בכפוף להוראות שייקבעו בתקנות; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם לשכת עורכי הדין.
(ג)
בכפוף להוראת סעיף קטן (ד), ייפוי כוח לייצג אדם שניתן לסניגור הציבורי הארצי או המחוזי, יראוהו כייפוי כוח שניתן לכל מי שהסניגור הציבורי הארצי או המחוזי קבע; דינו של מינוי סניגור ציבורי בידי בית משפט כדין מתן ייפוי כוח לסניגור הציבורי הארצי או המחוזי.
(ד)
על ייצוג נאשם, חשוד או עצור על ידי סניגור ציבורי יחולו הוראות סעיף 16 עד 20 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), כאילו מינה אותו בית משפט.
נאמנות ללקוח
(א)
במילוי תפקידו יפעל סניגור ציבורי כעורך דין לטובת לקוחו, בנאמנות ובמסירות, ויחולו עליו כללי האתיקה החלים על עורך דין המייצג לקוח.
(ב)
מקום שיש ניגוד בין חובות סניגור ציבורי שהוא עובד לשכת הסניגוריה הציבורית כלפי לקוחו לבין חובותיו כעובד מדינה – חובותיו כלפי לקוחו גוברות על חובותיו כעובד מדינה.
הפסקת ייצוג
(א)
סניגור ציבורי לא יפסיק לייצג נאשם או חשוד אלא אם כן הורה לו כך הסניגור הציבורי המחוזי, ברשות בית המשפט.
(ב)
סניגור ציבורי מחוזי רשאי להורות על הפסקת ייצוג בידי הסניגוריה הציבורית אם קיבל רשות לכך מאת בית המשפט.
פנקס הסניגורים הציבוריים
הסניגור הציבורי המחוזי ינהל פנקס שבו יירשם כל מינוי של סניגור ציבורי שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית; הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור; שר המשפטים יקבע את פרטי הרישום וסדרי העיון בפנקס.
פרק ג׳: זכאות לייצוג
זכאות לייצוג [תיקון: תשס״א־2, תשס״א־3, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ו־4, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשפ״ה]
(א)
זכאי לייצוג בהליך פלילי לפי חוק זה –
(1)
נאשם או חשוד בעבירה שנתמלאו בו הוראות סעיף 15(א)(1) עד (6) לחוק סדר הדין הפלילי;
(2)
מי שמתקיים דיון בענינו למתן צו לפי סעיפים 15 עד 17 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991, וכן חולה כאמור בסעיף 29א לחוק האמור, שמתקיים בענינו דיון בפני הועדה הפסיכיאטרית, או דיון בערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית לפי סעיפים 28 או 29 לחוק האמור, לפי הענין;
(3)
נאשם שהוגשה נגדו בקשת מעצר לפי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי והתקיימו בו הוראות סעיף 21א(ג);
(4)
נאשם שהוא מחוסר אמצעים לפי אמות מידה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; למעט סוגי הליכים ועבירות שבהם לא יהיו נאשמים זכאים לייצוג, הכל כפי שיקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
(5)
חשוד או עצור שבית המשפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 15(ד) לחוק סדר הדין הפלילי;
(6)
אדם שבית המשפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 15(ה) לחוק סדר הדין הפלילי;
(7)
עצור שהוא מחוסר אמצעים, לפי אמות מידה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
(8)
קטין שהתקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשה למעצרו ובית המשפט מינה לו סניגור לפי הוראות סעיף 10ו לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 (בפסקה זו – חוק הנוער);
(ב)
הוגש נגדו כתב אישום כאמור בסעיף 18(א) לחוק הנוער, או שבית משפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 18(ב) לחוק האמור;
(ג)
הוגשה לבית משפט לנוער בקשה להעברתו ממעון נעול למאסר, לפי הוראות סעיף 25א לחוק הנוער;
(ד)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): בית משפט לנוער הורה על קיום דיון מעקב, לפי סעיף 25(י) לחוק הנוער, או על דיון לפי סעיף 25א(ה) או (ו) לחוק הנוער, בתקופת תוקפם של הסעיפים האמורים;
(9)
נידון המבקש משפט חוזר, שנתקיים בו אחד התנאים האמורים בסעיף 15(א)(1) עד (3) או (ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, ואשר הסניגור הציבורי הארצי קבע שיש מקום להגיש בעבורו בקשה למשפט חוזר;
(10)
מי שנעצר או שהוגשה לגביו עתירה לקבוע שהוא בר־הסגרה לפי חוק ההסגרה, התשי״ד–1954;
(11)
אסיר שהוחלט למנות לו סניגור לפי סעיף 16(ד) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 או אסיר שזכאי לייצוג לפי סעיף 16(ד1) לחוק האמור;
(12)
(פקעה);
(13)
מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיפים 4 ו־9 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004;
(14)
מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 6(ד)(1) או 24 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006;
(15)
(בוטלה);
(16)
נאשם שהוזמן לדיון מקדמי לפי סעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי;
(17)
אסיר שהוגשה בעניינו לבית המשפט בקשה להחזקה בהפרדה לפי סעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, והתקיימו בו הוראות סעיף קטן (ד) לסעיף האמור;
(18)
אסיר שהוגשה בעניינו לבית המשפט בקשת היתר לטיפול רפואי לפי סעיף 19יג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
(19)
מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 51(ג) לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016.
(א1)
זכאי לייצוג לפי חוק זה מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 6(ג) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס״ב–2002.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מבית המשפט למנות לנאשם סניגור אם הוא סבור שאינו יכול לנהל את המשפט כשהנאשם אינו מיוצג.
(ג)
שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע זכאים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, בדרך כלל, בהדרגה או לפי אזורים.
פרק ד׳: הגשת בקשות
הודעה לעצור על אפשרות מינוי סניגור ציבורי
(א)
נעצר אדם והובא לתחנת משטרה או למתקן של רשות החוקרת על פי דין או שהוא חשוד בביצוע עבירה, יודיע לו הממונה על התחנה או על החקירה, בהקדם האפשרי, כי באפשרותו לבקש מינוי סניגור ציבורי אם הוא זכאי לכך לפי חוק זה.
(ב)
בקשה למינוי סניגור ציבורי תועבר לסניגור ציבורי מחוזי בדרך שיקבע שר המשפטים.
הודעה לנאשם על אפשרות מינוי סניגור ציבורי
לכל כתב אישום תצורף הודעה לנאשם כי הוא יכול לבקש שימונה לו סניגור ציבורי אם מתקיים בו אחד התנאים לזכאות נאשם לייצוג המנויים בסעיף 18(א).
הודעה לעצור או לאדם שהוגשה לגביו עתירה לפי חוק ההסגרה [תיקון: תשס״א־2]
(א)
היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יודיע בהקדם האפשרי לאדם שנעצר או שהוגשה לגביו עתירה לקבוע שהוא בר־הסגרה, לפי חוק ההסגרה, התשי״ד–1954, כי באפשרותו לבקש מינוי סניגור ציבורי.
(ב)
בקשה למינוי סניגור ציבורי תועבר לסניגור ציבורי מחוזי בדרך שיקבע שר המשפטים.
הגשת בקשה למינוי סניגור ציבורי
(א)
בקשה למינוי סניגור ציבורי של מי שנתמלא בו אחד התנאים המפורטים בסעיף 18(א)(1) עד (4) או (7) תוגש בכתב ללשכת הסניגוריה הציבורית במחוז שבו מתנהל ההליך המשפטי.
(ב)
הסניגור הציבורי המחוזי רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו כל מידע הדרוש לו לשם בדיקת זכאותו; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות החסיון בין עורך דין ללקוחו, למעט לענין גילוי עבירה שנעברה במטרה להשיג מינוי סניגור ציבורי שלא כדין.
(ג)
ראה הסניגור הציבורי המחוזי כי המבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 18(א), יודיע לו בכתב, בהקדם האפשרי, כי הוא דוחה את בקשתו, תוך ציון סיבת הדחיה.
(ד)
החליט בית המשפט כי יש למנות לאדם סניגור כאמור בסעיף 18(א)(5), (6) או (8) או 18(ב) ישלח בית המשפט הודעה על כך לסניגור הציבורי המחוזי כדי שימנה לאדם סניגור ציבורי.
(ה)
בקשה למינוי סניגור ציבורי לפי סעיף 18(א)(9) תוגש ללשכת הסניגוריה הציבורית הארצית.
ניתן להגיש פנייה מקוונת לבקשת ייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית באתר הסניגוריה הציבורית.
ערר
על החלטת הסניגור הציבורי המחוזי לפי סעיף 21(ג) רשאי המבקש לערור לפני הסניגור הציבורי הארצי בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים.
ניתן להגיש טופס ערר על החלטת הסניגור הציבורי המחוזי לאי־זכאות לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית באתר הסניגוריה הציבורית.
חובת תשלום של זכאים לייצוג [תיקון: תשס״ה־3]
קבע שר המשפטים, לפי הוראות סעיף 23, חובת תשלום של זכאים לייצוג, לא יינתן פטור מחובת התשלום כאמור, וכן לא תינתן דחיה או פריסה של התשלום כאמור, אלא אם כן קבע הסניגור הציבורי הארצי אחרת בהנחיות מכוח אותן תקנות.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשנ״ט]
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר חובת תשלום של זכאים לייצוג, בסכומים או בשיעורים שיקבע בהסכמת שר האוצר.
הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
תחילה ותחולה
(א)
שר המשפטים רשאי להקים לשכות מחוזיות כאמור בסעיף 4(ב) בהדרגה, לפי אזורים ובמועדים שקבע, ובלבד שהקמת הסניגוריה הציבורית תושלם, בכל הארץ, לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה; דבר הקמתה של לשכה מחוזית יפורסם ברשומות בציון מקום מושבה, אזור פעולתה ומועד תחילת מתן שירותיה.
(ב)
תחילתו של סעיף 18(א)(7) תהיה במועד שיקבע שר המשפטים.
נתקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשנ״ו (20 בנובמבר 1995).
- שמעון פרס
ראש הממשלה - דוד ליבאי
שר המשפטים - עזר ויצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.