חוק היטל על קניית מטבע חוץ
חוק היטל על קניית מטבע חוץ מתוך 
חוק היטל על קניית מטבע חוץ, התשמ״ג–1983
שר האוצר פטר את הקונים מטבע חוץ מתשלום היטל לפי חוק זה.
הגדרות
בחוק זה –
”סוחר מוסמך“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;
”מטבע חוץ“ – מטבע חוץ המפורט בתוספת לחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978, וזכות למטבע כאמור;
”קניה“ – קניית מטבע חוץ תמורת מטבע ישראלי.
היטל על קניית מטבע
הקונה מטבע חוץ ישלם היטל לאוצר המדינה.
שיעור ההיטל
ההיטל יהיה בשיעור של אחוז אחד מהתמורה בעד הקניה.
גביית ההיטל והעברתו לאוצר
(א)
ההיטל ייגבה על ידי המוכר בעת ביצוע המכירה; לא עשה המוכר כן, יהא הוא חייב בתשלום ההיטל.
(ב)
המוכר יעביר לחשב הכללי במשרד האוצר את סכומי ההיטל שגבה בשבוע פלוני ביום העסקים השני של השבוע שלאחריו; לא העבירו במועד, יהא חייב בתוספת ששיעורה 0.5% מסכום ההיטל לכל יום של פיגור.
אי תחולת פטור מכוח דין אחר
(א)
הוראת כל דין הפוטרת ממס, היטל או תשלום חובה (להלן – מסים), לרבות הוראה הקובעת כי דינו של אדם, לענין חובת תשלום מסים, כדין המדינה – לא תחול על ההיטל.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תחול חובת תשלום ההיטל על בנק ישראל.
פטורים
(א)
אלה פטורים מתשלום ההיטל:
(1)
דיפלומט של מדינת חוץ, עובד ארגון האומות המאוחדות או סוכנויותיו המיוחדות, ארגון הצלב האדום ואנשי הכוח הרב לאומי כהגדרתם בחוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב לאומי), התשמ״ב–1982;
(2)
עסקה של המרת מטבע חוץ אחד במטבע חוץ אחר בחשבון בנק של אותו אדם.
(ב)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לפטור סוגי קניות אחרים מתשלום ההיטל.
לפי צו היטל על קניית מטבע חוץ (פטור), התש״ן–1990 (ק״ת תש״ן, 427), הקונה מטבע חוץ פטור מתשלום היטל.
פעולות של סוחר מוסמך
(א)
סוחר מוסמך פטור מההיטל לגבי קניית מטבע חוץ שהוא קונה בתפקידו כסוחר מוסמך.
(ב)
תחולת פקודת המסים (גביה)
על גביית ההיטל והתוספת לפי סעיף 4(ב) תחול פקודת המסים (גביה).
ביטול
בתקנות־שעת־חירום (היטל על קניית מטבע חוץ), התשמ״ג–1983, תקנה 5 בטלה מיום תחילתן, ויתר התקנות בטלות מיום תחילתו של חוק זה.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
נתקבל בכנסת ביום כ״ג בתמוז התשמ״ג (4 ביולי 1983).
- מנחם בגין
ראש הממשלה - יורם ארידור
שר האוצר - חיים הרצוג
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.