חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)
(הופנה מהדף חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית))
חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית) מתוך 
חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), תשל״ז–1977
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשע״א]
בחוק זה –
”איש בטחון“ – אדם שהסמיכו לכך שר המשטרה או מי ששר המשטרה הסמיך לכך;
”חבר הג״א“ – חבר הג״א כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951, שהוענקה לו סמכות מעצר לפי סעיף 4 לפקודה;
”חומר נפץ“ – כמשמעותו בחוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954;
”חייל“ – חייל שהוענקה לו סמכות מעצר לפי סעיף 4 לפקודה;
”כלי טיס ישראלי“, ”כלי טיס צבאי“ – כמשמעותם בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל״א–1971;
”מיתקן תעופתי“ – לרבות חצרים המוחזקים בידי מפעיל כלי טיס ומסופי נוסעים או מטען המצויים מחוץ לשדה תעופה או למנחת;
”מכשיר עזר לתעופה“ – מכשיר או מיתקן, אף שאינו מצוי בכלי טיס, בשדה תעופה או במנחת, והוא משמש כעזר לניווט כלי טיס בטיסה, לגישה שלו או לקשר אתו;
”מנחת“ – שטח יבשתי או ימי לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, שאינו שדה תעופה;
”מפעיל“ –
(1)
לענין כלי טיס – לרבות בעלו, שוכרו או המטיס אותו;
(2)
לענין מנחת – בעל רישיון להפעלת מנחת לפי סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק הטיס, התשע״א–2011, או מי שנתמנה כדין כמפעיל מכוח החוק האמור או תקנות על פיו;
”שדה תעופה“ – כהגדרתו בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977;
”השר“ – שר התחבורה.
פרק ב׳: הוראות בטחון
הוראות בטחון
למפעיל כלי טיס השר רשאי להורות למפעיל כלי טיס לנקוט אמצעים לבטחון של הולכת בני אדם או הובלת טובין בכלי הטיס, לרבות אמצעים הנוגעים להימצאות בני אדם או טובין בסביבת כלי הטיס או הנוגעים לציוד שבו או לתיקונים ולשינויים שיבוצעו במבנהו, הכל לפי שיפרט בהוראה.
הוראות בטחון למפעיל מנחת ולמנהל מיתקן תעופתי
השר רשאי להורות למפעיל מנחת ולמנהל מיתקן תעופתי לנקוט אמצעים שיפורטו בהוראה לבטחונם של אלה:
(1)
המנחת או המיתקן התעופתי וכל חלק מהם;
(2)
כלי טיס המצויים או העשויים להימצא במנחת או במיתקן התעופתי;
(3)
בני אדם או טובין המצויים או העשויים להימצא במנחת או במיתקן התעופתי.
דרכי מתן ההוראות
חובת נקיטת אמצעי בטחון
מקרקעין סמוכים לשדות תעופה, למנחתים ולמכשירי עזר לתעופה
(א)
ראה השר שהדבר חיוני לבטחון התעופה האזרחית, רשאי הוא בהוראה להסמיך מנהל שדה תעופה או להורות למפעיל מנחת לנקוט אמצעי בטחון במקרקעין הסמוכים לשדה התעופה או למנחת, הכל כפי שיפורט בהוראה.
(ב)
הוראה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהיה כללית או לסוגים של שדות תעופה או מנחתים או לשדה תעופה או מנחת פלוני.
(ג)
הוראה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה לגבי שדה תעופה או מנחת פלוני תומצא ככל האפשר גם לבעל המקרקעין שההוראה חלה עליהם או למחזיק בהם; הודעה על מתן ההוראה תפורסם ברשומות, ובה ציון שדה התעופה או המנחת שלגביו ניתנה ההוראה, מקום ההפקדה של מפה או מסמך אחר המתארים את גבולות המקרקעין שההוראה חלה עליהם והשעות שבהן ניתן לעיין במפה או במסמך האמור.
(ד)
מנהל שדה תעופה או מפעיל מנחת ומי שפועל מטעמם רשאים, לשם ביצוע הוראה לפי סעיף קטן (א), להיכנס למקרקעין שההוראה חלה עליהם ולנקוט את האמצעים הסבירים לביצועה, לרבות הצבת מכשירים וציוד אחר במקרקעין וגידורם.
(ה)
לענין סעיף זה, אמצעי בטחון הם אמצעים הנועדים לבטחונם של שדה התעופה או המנחת, של כלי הטיס המצויים או העשויים להימצא בהם או של בני אדם או טובין המצויים או העשויים להימצא בהם.
(ו)
סעיף זה יחול לגבי מכשיר עזר לתעופה ולגבי האחראי על הפעלתו, בשינויים המחוייבים.
(ז)
הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף זה לגבי שדה תעופה פלוני, לגבי מנחת פלוני או לגבי מכשיר עזר לתעופה פלוני, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור שהוקמה לפי הפרק החמישי לחוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת־חירום, תש״י–1949, והפרק האמור יחול על הערעור בתיאומים אלה:
(1)
בכל מקום שמדובר ברשות המוסמכת קרי ”השר“;
(2)
בכל מקום שמדובר בצו דיור או בצו תפיסת מקרקעין קרי ”הוראה“;
(3)
בכל מקום שנאמר ”הדרוש לכל תכלית מן התכליות הנזכרות בסעיף 3(ב)“ קרי ”החיוני לבטחון התעופה האזרחית“.
(ח)
ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) והיתה בה הגבלה של השימוש בזכות הנלווית לבעלות במקרקעין שעליהם ניתנה ההוראה, כאמור בסעיף 3(ד) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ישולמו פיצויים מאוצר המדינה כאילו הגבלות אלה הוטלו מכוח הפקודה האמורה, ולענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום המועד של פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, המועד שבו פורסמה ההוראה לפי סעיף קטן (ג); תשלום הפיצויים איננו תנאי מוקדם לשימוש בסמכויות לפי סעיף קטן (ד).
אמצעי בטחון בחלק המוחזק בידי אחר
היה חלק משדה תעופה, ממנחת, ממיתקן תעופתי או ממכשיר עזר לתעופה מוחזק בידי מי שאינו מנהל שדה התעופה, מפעיל המנחת, מנהל המיתקן התעופתי או האחראי על הפעלתו של מכשיר העזר לתעופה, לפי הענין, יהא מנהל שדה התעופה, האחראי על הפעלת מכשיר העזר לתעופה וכל המוסמך לנקיטת אמצעי בטחון לפי חוק זה רשאי לנקטם באותו חלק אף על פי שהוא מוחזק בידי אחרים ולנקוט אמצעים הסבירים לביצועם.
פיקוח על נקיטת אמצעי בטחון
(א)
השר רשאי להורות למפעיל כלי טיס, למפעיל מנחת, למנהל מיתקן תעופתי או לאחראי על הפעלתו של מכשיר עזר לתעופה, למסור לו כל מידע המצוי ברשותם בדבר אמצעי הבטחון שהם נקטו או נוקטים, כדי לוודא אם ליתן הוראות כאמור בסעיפים 2 או 3, או כדי לבדוק אם נתקיימו הוראות חוק זה והתקנות על פיו.
(ב)
איש בטחון או שוטר רשאי להיכנס לכלי טיס, למנחת, למיתקן תעופתי ולמקרקעין שניתנה עליהם הוראה לפי סעיף 6 ולכל מבנה או מיתקן בהם, ולערוך בהם חיפוש, הכל כדי לבדוק אם נתקיימו הוראות חוק זה והתקנות על פיו.
(ג)
ראה איש בטחון או שוטר שבתנועתו של כלי טיס על פני הקרקע, בהמראתו או בנחיתתו יש משום סיכון לבטחון התעופה האזרחית או שלא נתקיימה בכלי הטיס הוראה מהוראות לפי פרק זה, רשאי הוא, בתיאום עם יחידת הפיקוח על התעבורה האוירית הנוגעת לענין, לנקוט אמצעים הדרושים כדי לעצור את כלי הטיס או לאסור את המראתו או נחיתתו, הכל כשאין בכך משום סיכון לבטיחות הטיסה.
(ד)
על כניסת איש בטחון או שוטר ועל חיפוש, כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 לפקודה, בשינויים המחוייבים.
פרק ג׳: סמכויות חיפוש, זיהוי וביצוע
סמכויות עזר [תיקון: תשנ״ו]
(א)
כל אחד מהמנויים בסעיף 10 רשאי לערוך חיפוש –
(1)
על גופו של אדם כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, או בכלי רכב אגב כניסת האדם או כלי הרכב לשדה תעופה, למנחת או למיתקן תעופתי או אגב שהייתם שם;
(2)
על גופו של אדם כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 לפני עלייתו לכלי טיס, אגב שהייתו בכלי טיס או בסמוך לירידתו ממנו;
(3)
במטען ובטובין אחרים לפני הכנסתם לשדה תעופה, למנחת או למיתקן תעופתי, לפני העלאתם לכלי טיס, בסמוך להורדתם מכלי טיס, או אגב הימצאם בכל אלה;
(4)
בכלי טיס אגב כניסתו לשדה תעופה או למנחת או בעת שהייתו בהם –
אם החיפוש דרוש, לדעתו, כדי לשמור על בטחון הציבור או אם יש לו חשד שהאדם נושא עמו שלא כדין כלי נשק או חומר נפץ או שבכלי הרכב, בכלי הטיס, במטען או בטובין האחרים נמצאים כלי נשק או חומר נפץ שלא כדין.
(ב)
כל אחד מהמנויים בסעיף 10 רשאי לדרוש מאדם המצוי בשדה תעופה, במנחת או במיתקן תעופתי להזדהות לפניו.
(ג)
סירב אדם שייערך על גופו, במטען או בטובין אחרים חיפוש בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א) בידי המוסמך לכך, או סירב להזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המוסמך לעריכת החיפוש או לדרישת ההזדהות, בלי שייגרע מסמכותו לבצע את החיפוש על אף הסירוב –
(1)
למנוע מאותו אדם את הכניסה לשדה התעופה, למנחת, למיתקן התעופתי או לכלי הטיס או את יציאתו ממקומות אלה, או את הכנסתם של המטען או הטובין האחרים אליהם או את הוצאתם מהם, לפי הענין;
(2)
להוציא מהמקומות האמורים את האדם או את המטען או את הטובין האחרים, לפי הענין.
(ד)
לענין סעיף זה דין מקרקעין שניתנה עליהם הוראה לפי סעיף 6 כדין שדה תעופה או מנחת, לפי הענין.
הרשאים לערוך חיפוש
(א)
אלה הרשאים לערוך חיפוש כאמור בסעיף 9:
(1)
איש בטחון;
(2)
שוטר;
(3)
חייל;
(4)
חבר הג״א.
(ב)
במילוי תפקידו לפי פרק זה יציג איש בטחון על פי דרישה תעודה המעידהעל תפקידו שניתנה מאת שר המשטרה או ממי ששר המשטרה הסמיך לכך.
תחולת הפקודה
(א)
הסמכויות של שוטר לפי הפקודה לענין תפיסת חפץ שנתגלה אגב חיפוש לפי חוק זה יהיו גם לאיש בטחון, לחייל ולחבר הג״א הרשאים לערוך חיפוש כאמור בסעיף 9, והוראות הפרק הרביעי לפקודה יחולו על החפץ הנתפס, בשינויים המחוייבים.
(ב)
הפרק החמישי לפקודה יחול על חיפוש ותפיסה לפי חוק זה כאילו נערכו לפי הפקודה.
פרק ד׳: חובות מפעיל כלי טיס
איסורי הולכה והובלה
(א)
מפעיל כלי טיס –
(1)
לא יוליך בכלי טיס אדם שאינו מסכים שיבוצע בכליו או על גופו חיפוש כאמור בסעיף 9;
(2)
לא יוביל בכלי הטיס מטען או טובין אחרים אם מי שהמטען או הטובין בשליטתו אותה שעה אינו מסכים שיבוצע בהם חיפוש כאמור בסעיף 9;
(3)
לא יוליך בכלי הטיס אדם אם אמצעי החיפוש שעל המפעיל לקיימם בשדה התעופה, במנחת או במיתקן התעופתי, לפי ההוראות שניתנו למפעיל לפי פרק ב׳, אינם מאפשרים למעשה את ביצועו של החיפוש באותו מקרה;
(4)
לא יוביל בכלי הטיס מטען או טובין אחרים אם הם אינם ניתנים למעשה לבדיקה באמצעי החיפוש שעל המפעיל לקיימם בשדה התעופה, במנחת או במיתקן התעופתי לפי ההוראות שניתנו למפעיל לפי פרק ב׳.
(ב)
מפעיל כלי טיס רשאי לסרב להוליך בכלי הטיס אדם ולהוביל בו מטען או טובין אחרים אם בנסיבות הענין יש מקום לחשד שבאותה הולכה או הובלה יש משום סיכון בטחון הציבור.
הסכם מכללא
(א)
כל הרוכש ממפעיל כלי טיס זכות לתובלה אוירית של בני־אדם, מטען או טובין אחרים, ייחשב כאילו הסכים לכך שזכותו של המפעיל היא לסרב לבצע את התובלה בנסיבות כאמור בסעיף 12.
(ב)
סעיף זה יחול, בנוסף למפעילים של כלי טיס שעליהם הוא חל לפי סעיף 22, גם על מפעיל כלי טיס שאינו כלי טיס ישראלי, אם הטיסה המוסמכת כוללת נחיתה או המראה בישראל.
(ג)
לענין סעיף זה, ”זכות לתובלה אוירית“ – לרבות שכירות של כלי הטיס, כולו או מקצתו, לתובלה של בני אדם, מטען או טובין אחרים.
פרק ה׳: איסור נשיאת כלי נשק וחמרי נפץ
האיסורים [תיקון: תשע״א]
לא ישא אדם על גופו, בכליו, במטענו או בטובין אחרים שלו או של אחרים ולא יחזיק במקום אחר או בכל דרך אחרת כלי נשק, חומרי נפץ, או חומר מסוכן כהגדרתו בחוק הטיס, התשע״א–2011, העלול לסכן את ביטחון כלי הטיס, ובכלל זה את ביטחון הנוסעים, אנשי הצוות, המטען והטובין שבו –
(1)
בכלי טיס;
(2)
בשדה תעופה, במנחת או במיתקן תעופתי;
(3)
במקרקעין שניתנה עליהם הוראה לפי סעיף 6;
(4)
במכשיר עזר לתעופה.
סייג לאיסורים
(א)
סעיף 14 לא יחול על –
(1)
איש בטחון, שוטר, חייל או חבר הג״א המורשים או הנדרשים כדין לשאת בתוקף תפקידם כלי נשק או חמרי נפץ במקומות המפורטים בסעיף 14 לפי כללים שקבע שר התחבורה;
(2)
אדם המוביל כלי נשק או חמרי נפץ בכלי טיס, אם הם אינם מצויים בהישג ידו בזמן הטיסה והוא הודיע מראש על כך למפעיל כלי הטיס, והמפעיל הסכים להובלה כאמור;
(3)
אדם הנושא כלי נשק או חמרי נפץ בשטח שדה תעופה, מנחת או מיתקן תעופתי, והוא הודיע מראש על כך למנהל שדה התעופה, למפעיל המנחת או למנהל המיתקן התעופתי והם הסכימו לנשיאתם.
(ב)
כללים לפי סעיף קטן (א) אינם טעונים פרסום ברשומות.
(ג)
הממשלה רשאית לקבוע סוגים נוספים של בני אדם שעליהם לא יחול סעיף 14; קביעה כאמור אינה טעונה פרסום ברשומות.
פרק ו׳: הוראות שונות
עונשין [תיקון: תשל״ח, תשע״א]
(א)
העובר על הוראות סעיפים 5 או 12(א), או מוסר מידע כאמור בסעיף 8(א) שהוא יודע או חייב לדעת שהוא כוזב, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 250,000 לירות.
(ב)
מי שנדרש למסור מידע כאמור בסעיף 8(א) והוא סירב או נמנע למסרו, דינו – מאסר שנה או קנס 100,000 לירות.
(ג)
העובר על הוראות סעיף 14, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות.
(ד)
המפריע במתכוון לאיש בטחון, לשוטר, לחייל או לאיש הג״א, או למי שפועל כדין לפי סעיף 6(ד) או (ו) בביצוע הוראה לפי סעיף 6(א), במילוי תפקידיהם לפי חוק זה, דינו – מאסר שנתיים או קנס 100,000 לירות.
(ה)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר שיטיל –
(1)
לבטל רשיון להפעלת כלי טיס שניתן לנשפט לפי סעיף 2 לחוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963, להתלותו לתקופה שיקבע, לשנות את תנאיו או לפסול את הנשפט מלקבל רשיון כאמור;
(2)
לבטל רישיון להפעלת מנחת שניתן לנשפט לפי סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק הטיס, התשע״א–2011, להתלותו לתקופה שיקבע, לשנות את תנאיו או לפסול את הנשפט מלקבל רשיון כאמור;
(3)
לבטל רשיון עובד טיס שניתן לנשפט לפי סימן א׳ לפרק ב׳ לחוק הטיס, התשע״א–2011, והתקנות על פיו, להתלותו לתקופה שיקבע, לשנותו, או לפסול את הנשפט מלקבל רשיון כאמור.
התליה והשהיה [תיקון: תשע״א]
(א)
היה לשר חשד סביר שאדם עבר עבירה לפי סעיף 16, רשאי הוא להתלות רשיון שניתן לאותו אדם לפי אחד החיקוקים המפורטים בסעיף 16(ה) או להשהות את הדיון בבקשה שהגיש האדם למתן רשיון כאמור; ההתליה או ההשהיה יהיו בטלות אם לא הוגש תוך שלושה חדשים מתחילתן כתב אישום על העבירה ששימשה עילה להן; הוגש כתב האישום תוך אותה תקופה, תוארך ההתליה או ההשהיה עד למועד שבו אין עוד ערעור בהליכים לפי כתב האישום, זולת אם בית המשפט יחליט אחרת.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) איננו גורע מסמכותו של השר לבטל את ההתליה או ההשהיה לפני המועדים שנקבעו בו.
(ג)
סמכויות השר לפי סעיף זה יופעלו בהתייעצות עם מנהל רשות התעופה האזרחית כמשמעותו בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005.
שמירת דינים
הסמכויות והחובות לפי חוק זה אינן גורעות מסמכויות וחובות לפי דינים אחרים.
חסינות
איש בטחון, שוטר, חייל, חבר הג״א, מנהל שדה תעופה, מפעיל מנחת, מפעיל מיתקן תעופתי, מפעיל כלי טיס האחראי על הפעלת מכשיר עזר לתעופה לא ישאו באחריות פלילית או אזרחית על מעשה שנעשה לגבי אדם פלוני בהתאם לאמור בחוק זה.
סייג לתחולה
חוק זה לא יחול על כלי טיס צבאי.
אצילת סמכויות
השר רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד ציבורי, למעט הסמכויות להתקין תקנות בנות תוצא תחיקתי והסמכויות לפי סעיף 17.
תחולה מחוץ לישראל
(א)
כל הוראה בחוק זה או בתקנות על פיו בדבר –
(1)
כלי טיס – תחול על כלי טיס ישראלי בכל מקום שהוא ועל כלי טיס אחר כל עוד הוא נמצא בישראל, ועל מפעיליהם של אלה;
(2)
מיתקן תעופתי – תחול גם על מיתקן תעופתי כאמור המצוי מחוץ לישראל אם הוא מוחזק או מנוהל בידי מפעיל ישראלי.
(ב)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר ליתן למפעיל כלי טיס שאינו כלי טיס ישראלי הוראות לגבי טיסה לישראל או ממנה כאילו כלי הטיס היה כלי טיס ישראלי.
חובת התייעצות
הממשלה תקבע ענינים שבהם יתייעץ השר, בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה עם ראש הממשלה או מי שהוא מינה לכך או עם שר הבטחון או מי שהוא מינה לכך; קביעה כאמור אינה טעונה פרסום ברשומות.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
הוראות מעבר
(א)
הוראות בענינים שפרק ב׳ דן בהם, אשר ניתנו מכוח חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963, לפני תחילתן של חוק זה, בין כתנאי לרשיון ובין בדרך אחרת, רואים אותן מיום תחילתו של חוק זה כאילו ניתנו מכוח הסמכויות שבפרק ב׳.
(ב)
כל עוד לא החליטה הממשלה לפי סעיף 25 רשאי השר לקבוע כללים לפי סעיף 15(א), ובלבד שתקפם יפקע לא יאוחר משלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה.
נתקבל בכנסת ביום כ״ה באדר תשל״ז (15 במרס 1977).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - גד יעקבי
שר התחבורה - אפרים קציר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.