חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה
חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה מתוך 
חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה, התשנ״ג–1993
הגדרה
בחוק זה –
”ההסכם“ – ההסכם בין מדינת ישראל ובין ארצות הברית של אמריקה בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית, שנחתם בירושלים ביום ז׳ בשבט התשנ״א (22 בינואר 1991), לרבות נספחים א׳ ו־ב׳ של ההסכם ולרבות מכתב מאת ממשלת ישראל.
תוקף ההסכם
להוראות ההסכם בנוסח שבתוספת יהיה תוקף של חוק, והן יחולו על אף האמור בכל דין.
מעצר
מי שנמצא במעצר כדין בישראל, ורשויות ארצות הברית ביקשו שיועבר למשמורת בידיהן לפי סעיף VIII 9(ג) להסכם, תהיה העברתו לאחר קבלת צו לענין זה מאת בית המשפט אשר ציווה על מעצרו, על פי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
תקנות
כל שר מוסמך, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות הדרושות לביצוע חוק זה בתחום הענינים המסורים לסמכותו.
תחילה ותוקף
(א)
תחילתו של חוק זה ביום תחילתו של ההסכם כאמור בסעיף XXX בתוספת. באותו יום תפורסם ברשומות גם הודעתו של שר החוץ על תחילתו של ההסכם.
תחילתם של ההסכם והחוק ביום 12.1.1994 (י״פ תשנ״ד, 3885).
(ב)
החוק יעמוד בתקפו עד תום תקופת תקפו של ההסכם לפי סעיף XXX בתוספת. שר החוץ יפרסם ברשומות הודעה על מועד סיומו של ההסכם.
תוספת
(סעיף 2)
הסכם
בין
ארצות הברית של אמריקה
לבין
מדינת ישראל
בדבר
מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית
מבוא
ממשלת ארה״ב וממשלת ישראל;
ברצותן להגדיר את מעמדם של אנשי סגל של ארצות הברית הנשלחים לישראל לביקורי כלי שיט וכלי טיס, לתרגילים צבאיים ולפעילויות צבאיות אחרות מוסכמות על הצדדים,
בהכירן שכל החלטה בדבר שיגורם של אנשי סגל של ארצות הברית לישראל תהיה נושא להסדרים נפרדים בין הצדדים,
הסכימו כדלקמן:
סעיף I – הגדרות
בהסכם זה, המונח –
(א)
”חברי הכוח“, פירושו אנשי הסגל הצבאי הנמנים על כוחות היבשה, הים או האוויר של ארצות הברית הנמצאים בישראל בקשר לתפקידיהם הרשמיים;
(ב)
”חברי הרכיב האזרחי“, פירושו אנשי הסגל האזרחי הנלווים לכוחותיה המזוינים של ארצות הברית שהם אזרחי ארצות הברית או תושביה ושאינם אזרחי ישראל ואינם מתגוררים בה ברגיל, והמועסקים על ידי כוחותיה המזוינים של ארצות הברית בישראל, על ידי ארגוני נופש, חינוך או רווחה שאינם מסחריים, המפורטים בנספח א׳ להסכם זה, או על ידי ארגונים אחרים שהצדדים הסכימו ביניהם לכללם בנספח א׳;
(ג)
”תלוי“, פירושו בן זוג, ילד, או קרוב משפחה אחר מדרגה ראשונה שהינו מבני ביתו של חבר הכוח או חבר הרכיב האזרחי, התלוי בו מבחינה כספית או משפטית או מטעמי בריאות;
(ד)
”אנשי סגל של ארצות הברית“, פירושו חברי הכוח, חברי הרכיב האזרחי ותלויים כפי שהוגדרו לעיל בסעיף זה;
(ה)
”קבלנים של ארצות הברית“, פירושו קבלנים של ממשלת ארצות הברית וקבלני המשנה שלהם; וכן
(ו)
”מטרות הסכם זה“, פירושו:
(1)
ביקורים של כלי שיט וכלי טיס;
(2)
תרגילים צבאיים;
(3)
אימונים;
(4)
פרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח שאישרו הממשלות;
(5)
אותן פעילויות צבאיות אחרות הכרוכות בשיגורם של אנשי סגל של ארצות הברית לישראל או דרכה –
שהוסכם עליהם בין הצדדים, לרבות סיוע לפעילויות כאלה.
סעיף II – תחולה
סעיף III – כיבוד הדין הישראלי וריבונות ישראל
1.
חובה על אנשי סגל ארצות הברית לכבד את הדין הישראלי.
2.
נוסף לכך, חובה על אנשי סגל ארצות הברית להימנע מכל פעילות שאינה מתיישבת עם רוחו של הסכם זה, ובמיוחד להימנע מכל פעילות פוליטית.
3.
ממשלת ארצות הברית תנקוט את כל האמצעים שבסמכותה כדי להבטיח מילוי הוראות סעיף זה.
4.
הזכויות, זכויות־היתר והחובות המפורטות בהסכם זה מושתתות על ההכרה בריבונותה של ישראל וכיבודה המלא של ריבונות ישראל.
סעיף IV – כניסה ויציאה
1.
חברי הכוח יהיו פטורים מההוראות הנוגעות לדרכונים ואשרות כניסה בשעת כניסתם לישראל ויציאתם ממנה.
2.
עם כניסתם לישראל או יציאתם ממנה, יחזיקו חברי הכוח במסמכים המפורטים להלן שיונפקו על ידי ממשלת ארצות הברית, וחובה להציג מסמכים אלה לפי דרישה לרשויות המתאימות של ישראל: –
א.
כרטיס זיהוי אישי ובו השם, תאריך הלידה, הדרגה, המספר האישי, החיל ותצלום; וכן
ב.
תעודת מסע או תעודת ביקור אישית או קיבוצית המאשרת את הנסיעה או הביקור.
3.
אנשי סגל ארצות הברית המגיעים לישראל ביחידה או בקבוצה יזוהו עם הגעתם בפני רשויות ישראל, למעט בביקור של כלי שיט.
4.
חברי הכוח, יחזיקו ברשותם את כרטיס הזיהוי האישי שלהם במהלך שהותם בישראל, ועליהם להציגו לבעלי התפקידים הנוגעים בדבר של ישראל לפי דרישה.
5.
חברי הרכיב האזרחי ותלויים יזוהו ככאלה בדרכוניהם, לא יהיה צורך להצטייד מראש באשרות כניסה ויציאה. רשויות ישראל רשאיות להנפיק לאנשי סגל אלה, עם הגעתם, תיעוד כניסה ללא תשלום אגרה, על מנת לאשר את כניסתם.
6.
אנשי סגל ארצות הברית יהיו פטורים מבקורת הגירה עם כניסתם לישראל ויציאתם ממנה, למעט קביעת הזהות והמסמכים בהתאם לפסקאות 2 ו־5 לסעיף זה; ויהיו פטורים מחוקי ישראל ותקנותיה בקשר לרישומם של זרים והפיקוח עליהם, אך לא ייראו כמי שרכשו זכות כלשהי למגורי קבע או תושבות בישראל מכוח נוכחותם בישראל על פי הסכם זה.
7.
אם תבקש ישראל את הרחקתו של חבר הכוח, או של חבר הרכיב האזרחי, או של תלוי, מתחומה, תמלא ממשלת ארצות הברית אחר בקשה זאת בהקדם, אם על ידי העברת האדם הנוגע בדבר אל מחוץ לתחומי ישראל, ואם על ידי שיתוף פעולה עם הרשויות של ישראל בהרחקתו של אדם כזה מישראל.
רשויות ארצות הברית יודיעו בהקדם לרשויותיה של ישראל על שינוי מעמדו של חבר הכוח, חבר הרכיב האזרחי או תלוי.
רשויות ארצות הברית יודיעו לרשויותיה של ישראל על כל חבר הכוח הנעדר מן השירות לתקופה העולה על ארבעה־עשר ימים.
סעיף V – רשיונות נהיגה ורישום
1.
ממשלת ישראל תקבל כתקפים, ללא בחינה או אגרה, היתר או רשיון להפעלתם של כלי רכב, שיט או כלי טיס צבאיים, שניתנו על ידי רשויות ארה״ב לחברי הכוח או הרכיב האזרחי. כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס כאלה אינם חייבים להיות רשומים, אך יישאו סימני זיהוי מתאימים ויעמדו בתקני הבטיחות של ממשלת ארצות הברית. לא יהיה צורך בביטוח כלשהו; כל תביעה תטופל בהתאם להוראות סעיף X.
2.
היתר או רשיון שנופקו על ידי רשויות הרישוי המתאימות בארצות הברית לאנשי סגל ארצות הברית להפעלתם של כלי רכב בבעלות פרטית יקובלו על ממשלת ישראל כתקפים, ללא בחינה או אגרה. כלי רכב בבעלות פרטית של אנשי סגל ארצות הברית יירשמו על ידי ממשלת ישראל ויונפקו להם לוחיות רישוי בלא אגרה, עם הצגת מסמכי בעלות ותעודת ביטוח התקפה בישראל על ידי בעל הרכב. בתעודת ביטוח כזו ייקבע כי המבטח יישא באחריות על אף כל חסינות או זכות־יתר שהוענקו למבוטח על פי הסכם זה, ובמיוחד ייקבע בתעודת הביטוח כי סעיף X מהסכם זה אינו גורע מחבותו של המבטח ואינו מעניק למבטח זכות תביעה או תביעת שיבוב. תביעות שאינן מכוסות בביטוח יטופלו בהתאם להוראות סעיף X להלן. כלי רכב בבעלות פרטית יהיו כפופים לבקורת תקופתית בהתאם לדין הישראלי.
3.
השימוש בישראל בהיתר או ברשיון הנזכר בסעיף זה יהיה נתון להתליה זמנית או קבועה, כפי שיקבעו הרשויות המשפטיות או המינהליות של ישראל בהתאם לדין הישראלי.
סעיף VI – מדים
בכפוף להסדרים בין הרשויות של ארצות הברית לבין ישראל, תהיה לבישת מדים ולבוש אזרחי על ידי חברי הכוח בהתאם לתקנות של השירותים המזוינים של ארצות הברית הנוגעות לענין.
סעיף VII – נשיאת נשק
1.
חברי הכוח, ואנשי סגל ארצות הברית אחרים שיוסכם עליהם, רשאים להחזיק ולשאת כלי נשק בשעה שהם בתפקיד, בתנאי שהוסמכו לעשות כן על פי הפקודות החלות עליהם. חברי הכוח יהיו במדים בשעה שהם מחזיקים כלי נשק או נושאים אותו, להוציא במקרים שבהם ייקבע בתיעוד מיוחד שהוסדר בין שתי הממשלות כי חבר הכוח ילבש בגדים אזרחיים. רשויות הצבא של ארצות הברית ישקלו באהדה בקשות בענין זה מאת ממשלת ישראל.
2.
היתר זה אינו מקנה זכות גישה עם נשק במקום שהדבר אסור, אלא אם כן הוסכם אחרת באופן הדדי.
סעיף VIII – שיפוט בפלילים
1.
בכפוף להוראות סעיף זה,
(א)
תהיה לרשויות הצבאיות של ארצות הברית הזכות להפעיל בישראל כל סמכויות השיפוט הפלילי והמשמעתי המוקנות להן על פי דיני ארצות הברית על אנשי סגל ארצות הברית; וכן
(ב)
תהיינה לרשויותיה של ישראל סמכויות שיפוט על אנשי סגל ארצות הברית בקשר לעבירות שבוצעו בישראל והן בנות עונשין על פי הדין הישראלי.
2.
(א)
לרשויותיה של ארצות הברית תהיה סמכות שיפוט ייחודית על אנשי סגל ארצות הברית בקשר לעבירות שבוצעו בישראל והן בנות עונשין על פי דיני ארצות הברית ואינן בנות עונשין על פי הדין הישראלי.
(ב)
לרשויותיה של ישראל תהיה סמכות שיפוט ייחודית על אנשי סגל ארצות הברית בקשר לעבירות שבוצעו בישראל והן בנות עונשין על פי הדין הישראלי ואינן בנות עונשין על פי דיני ארצות הברית.
3.
במקרים של סמכות שיפוט מקבילה, ינהגו כדלקמן:
(א)
לרשויות הצבאיות של ארצות הברית תהיה זכות ראשונה להפעיל שיפוט על חברי הכוח וחברי הרכיב האזרחי בקשר ל-
(1)
עבירות הנובעות ממעשה או ממחדל שנעשה בשעת ביצוע תפקיד רשמי; או
(2)
עבירות שבוצעו אך ורק נגד רכושה או בטחונה של ארצות הברית, או עבירות שבוצעו אך ורק נגד גופם או רכושם של אנשי ארצות הברית אחרים.
(ב)
במקרה של עבירה אחרת כלשהי תהיה לרשויותיה של ישראל זכות ראשונה להפעיל סמכות על אנשי סגל ארצות הברית.
(ג)
לצרכי סעיף זה, עבירות נגד הבטחון כוללות בגידה, חבלה, ריגול או עבירה על חוק כלשהו בקשר לסודות רשמיים הקשורים לבטחון הלאומי.
4.
הוגש כתב אישום נגד חבר הכוח או חבר הרכיב האזרחי על ידי רשויותיה של ישראל, יוציאו הרשויות הצבאיות של ארצות הברית – אם הנסיבות מצדיקות זאת – תעודה המאשרת כי העבירה הנטענת נעברה עקב מעשה או מחדל שנעשו תוך כדי ביצוע תפקיד רשמי. תעודה זו תומצא לרשויות המתאימות של ישראל, שתראינה בה ראיה מספקת לעובדה זו לצרכי פסקה 3(א)(1) לסעיף זה. ישראל רשאית להמציא מידע הנוגע לענין התפקיד הרשמי במקרה מסוים. רשויותיה של ישראל רשאיות להביא את התעודה להתייעצות בין הרשויות המתאימות של שתי הממשלות.
5.
הצד שלו הזכות הראשונה להפעיל שיפוט בהתאם לפסקה 3 יודיע לרשויות הצד השני בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מששים ימים לאחר שנתגלה לו ביצוע העבירה, על החלטתו אם להפעיל את סמכות השיפוט אם לאו.
6.
רשויותיה של ארצות הברית ישקלו באהדה בקשה מצד רשויותיה של ישראל לוותר על הזכות הראשונה להפעיל השיפוט הנתונה בידי ארצות הברית במקרים שבהם סבורות רשויותיה של ישראל כי יש בויתור זה חשיבות מיוחדת. בקשה כזו תהיה בתוך שלושים ימים לאחר שנתגלה ביצוע העבירה.
7.
בהכירה בכך שעל ארה״ב האחריות הראשונה לשמירת הסדר הטוב והמשמעת בקרב כוחותיה המזוינים של ארצות הברית, תוותר ישראל, על פי בקשה שתוגש על ידי ארצות הברית תוך עשרים וחמישה ימים לאחר שגילתה ארצות הברית את ביצוע העבירה, על הזכות הראשונית להפעיל סמכות המוקנית לה על חברי הכוח, למעט במקרים שבהם יקבעו רשויותיה של ישראל, לאחר שיקול מיוחד, כי האינטרסים של ישראל מחייבים הפעלת שיפוט ישראלי. כל החלטה כזו תובא לידיעת הרשויות של ארצות הברית תוך עשרים וחמישה ימים מיום שקיבלו רשויות ישראל את בקשתה של ארצות הברית כאמור.
8.
אנשי סגל ארצות הברית שישראל מפעילה שיפוט עליהם לא יועמדו לדין בבית דין צבאי או בבית דין מיוחד.
9.
(א)
ככל המתיישב עם דיניהן ועל פי בקשה, תסייענה הרשויות של הצדדים אלו לאלו בתפיסתם ובמעצרם של אנשי סגל ארצות הברית החשודים בביצוע עבירה שחל עליה סעיף זה, ובמסירתם בהקדם לידי הצד האמור להפעיל את השיפוט או לקבל משמורת, בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב)
רשויות ישראל יודיעו בהקדם לרשויות ארצות הברית על תפיסתו, מעצרו או מאסרו של אדם כלשהו מאנשי סגל ארצות הברית. הודיעו כאמור תהיה לרשויות ארצות הברית, על פי בקשתן, גישה לאדם כזה בהקדם. לגבי איש סגל ארצות הברית החשוד בעבירה ישקלו רשויות ישראל באהדה בקשות מצד רשויות ארצות הברית להיות נוכחות בתישאול או בחקירות קדם משפטיות אחרות שבהן נוכח חשוד. בכל תשאול או חקירה כאמור, שבהם רשויות ארצות הברית אינן נוכחות, יודיעו רשויות ישראל לחשוד על זכותו לשתוק.
(ג)
המשמורת על אדם הנמנה עם אנשי סגל ארצות הברית תהיה בידי רשויותיה של ארצות הברית על פי בקשתן עד לסיום ההליכים המשפטיים. אולם, על פי בקשת רשויותיה של ישראל יעמידו רשויותיה של ארצות הברית אדם כזה בהקדם לרשות רשויותיה של ישראל לצורך חקירה, משפט או גזר דין, וינקטו אמצעים מתאימים כדי למנוע כל שיבוש של הליכי משפט. רשויות ארצות הברית יתנו משקל מלא לכל בקשה מיוחדת מטעם רשויות ישראל בקשר למשמורתו של אדם כאמור. לא נסתיימו הליכי המשפט תוך שנה מיום הגשת כתב האישום על ידי ממשלת ישראל, לא תהיה על רשויותיה של ארצות הברית כל חובה נוספת להעמיד אדם כזה לרשות רשויותיה של ישראל לצרכי חקירה, משפט או גזר דין, אולם במקרה של הגשת ערעור לאחר הרשעה תימשך התחייבות זו לשנה נוספת. יחד עם זאת, אם ארצות הברית אינה יכולה לקיים משמורת מספקת על הנאשם בשל העדר מתקנים מתאימים או בשל טיב העבירה, יעשו שתי הממשלות סידורים מיוחדים בקשר למשמורת ישראלית, במקרים מסוימים של עבירות חמורות בעלות חשיבות מיוחדת לישראל, תשקול ארצות הברית באהדה בקשה מצד ממשלת ישראל למשמורת ישראלית.
(ד)
הרשויות של הצדדים יודיעו אלה לאלה על תוצאות הטיפול בכל המקרים שבהם קיימות זכויות מקבילות להפעלת שיפוט.
10.
נשפטו אנשי סגל ארצות הברית על פי הוראות סעיף זה, אם בידי ארצות הברית ואם בידי ישראל, וזוכו, או הורשעו והם מרצים או ריצו את עונשם, או שעונשם הופחת או הותלה, או שהוענקה להם חנינה, לא יישפטו שוב בישראל בשל אותה עבירה על ידי רשויות צד כלשהו. אולם שום דבר האמור בפסקה זו לא ימנע מרשויות צבאיות של ארצות הברית לשפוט חבר הכוח על הפרת כללי המשמעת הנובעת ממעשה או ממחדל שהיוו עבירה שבשלה נשפט החבר על ידי רשויותיה של ישראל.
11.
רשויות הצדדים תסייענה זו לזו, כל אחת כמתיישב עם דיניה ועל פי בקשה, בביצוע כל החקירות הדרושות בעבירות שסעיף זה חל עליהן ובאיסוף ראיות והבאתן, ובכלל זה תפיסתם של חפצים הקשורים לעבירות כאלה, ובמקרים מתאימים – מסירתם. אולם מסירתם של חפצים כאמור יכול שתיעשה בכפוף להחזרתם במועד שהצדדים יסכימו עליו.
12.
כאשר אנשי סגל ארצות הברית נעצרים, מושמים במשמורת או מועמדים לדין על ידי רשויותיה של ישראל, תינתנה להם כל הערובות שבסדרי הדין הקבועות בדין הישראלי. אנשי סגל ארצות הברית יהיו זכאים, למצער:
(א)
לגישה בהקדם אל עורך דין לפי בחירתם, הכשיר על פי הדין הישראלי ולייצוג על ידי עורך הדין כאמור;
(ב)
לקבלת ייצוג משפטי חינם, או בסיוע על אותו בסיס כמו אזרחי ישראל;
(ג)
ליצירת קשר בהקדם עם רשויותיה של ארצות הברית ולקבלת ביקורים סדירים מטעמן, לנוכחות של רשויות אלה בכל ההליכים המשפטיים ולקבלת הסיוע שייראה לרצוי בעיני רשויות אלה;
(ד)
לקבל שירותי מתורגמן מיומן;
(ה)
לבקש צו ל”הביאס קורפוס“, או המקביל לו במשפט הישראלי;
(ו)
לקיום משפט בהקדם ובמהירות;
(ז)
לקבל הודעה לפני המשפט על ההאשמה או ההאשמות המסוימות המיוחסות להם;
(ח)
לעמוד פנים אל פנים מול העדים המעידים נגדם ולחוקרם חקירה שכנגד, בכפוף לחריגים הקיימים בדיני הראיות הכלליים;
(ט)
להביא ראיות מטעמם, ובכלל זה הזכות להליכי כפיה להבאתם של עדים לטובתם, אם עדים אלה מצויים בתחום שיפוטה של מדינת ישראל;
(י)
לא להיות מורשעים בשל עבירה פלילית כתוצאה ממעשה או ממחדל כלשהו שלא היה בגדר עבירה פלילית לפי הדין הישראלי בזמן שבוצע;
(יא)
להיות נוכחים במשפטם;
(יב)
המשפטים יהיו פומביים, אלא אם כן הרחיק בית המשפט מן הדיון, לפי הדין הישראלי, אנשים שאין להם תפקיד בהליכים;
(יג)
לא להיאלץ להעיד נגד עצמם;
(יד)
להביא במנין תקופת מאסר שתוטל עליהם, לפי שיקול דעתו של השופט, כל תקופת מעצר לפני המשפט בידי אחד הצדדים; וכן
(טו)
לביקורים סדירים של בני משפחתם הקרובים, בהתאם לנהלי הענישה הישראליים.
13.
(א)
מאסר שהטיל בית משפט בישראל על איש סגל ארצות הברית ירוצה במוסד כליאה המתאים לרמת משמורתו של האסיר, שייבחר לאחר התייעצות בין הצדדים.
(ב)
רשויות ארצות הברית רשאיות לבקר את האנשים הנזכרים בפסקה 1 לסעיף זה, בהתאם לדין ולתקנות בית הסוהר הישראלים הנוגעים לענין, ולהושיט להם סיוע חומרי נאות.
14.
הצדדים רשאים לעשות סידורים כדי להקים קישור בין רשויותיה של ארצות הברית ומשטרת ישראל, כדי לבצע את הוראות סעיף זה.
סעיף IX – שיפוט אזרחי
חברי הכוח וחברי הרכיב האזרחי, פרט לעובדי הארגונים המנויים בנספח א׳, לא יהיו כפופים לשיפוט האזרחי של בתי המשפט בישראל בשל מעשים או מחדלים שנעשו בביצוע תפקידיהם הרשמיים.
סעיף X – תביעות
חלק א׳
1.
הצדדים מוותרים על כל התביעות ביניהם ועל כל התביעות נגד החברים והעובדים של הכוחות המזוינים של כל אחד מהצדדים, בשל נזק, אבדן או השמדה של רכוש השייך לכוחות היבשה, הים או האוויר או הנמצא בשימושם, אם נזק, אבדן או השמדה כאלה:
(א)
נגרמו על ידי חבר או עובד של הכוחות המזוינים של הצד השני בביצוע תפקידים רשמיים, או
(ב)
נבעו משימוש בכלי רכב, כלי שיט או כלי טיס כלשהו השייך לצד השני ונמצא בשימוש כוחותיו המזוינים, בתנאי שכלי הרכב, כלי השיט או כלי הטיס שגרם לנזק היה בשימוש בביצוע תפקידים רשמיים, או שהנזק נגרם לרכוש שהיה בשימוש כאמור.
2.
הצדדים מוותרים על כל התביעות שביניהם, ועל כל התביעות נגד החברים והעובדים של הכוחות המזויינים של כל אחד מהצדדים, בשל נזק או מוות שנגרמו לחבר כלשהו של הכוחות המזוינים בהיותו עוסק בביצוע התפקידים הרשמיים.
3.
חלק ב׳
1.
תביעות, פרט לתביעות חוזיות, שחלק א׳ לעיל אינו חל עליהן, יטופלו בהתאם להוראות דלהלן.
2.
ממשלת ארצות הברית תשלם פיצויים הוגנים וסבירים ליישוב תביעות מוצדקות, הנובעות:
(1)
ממעשים או ממחדלים של חברי הכוח או של חברי הרכיב האזרחי או
(2)
מכל מעשה, מחדל או אירוע שכוחותיה המזוינים של ארצות הברית אחראים לו. שום דבר האמור בפסקה זו לא יפגע בסמכותם של בתי המשפט בישראל לדון בתביעה נגד חבר הכוח או חבר הרכיב האזרחי בכל הנוגע למעשים או למחדלים שלא נעשו בביצוע תפקיד רשמי, כל עוד לא נעשה תשלום מלא לסילוקה של התביעה.
3.
כל התביעות יטופלו וייושבו בזריזות על ידי רשויותיה של ארצות הברית בהתאם לדיני ארצות הברית. בישוב תביעות, יביאו רשויותיה של ארצות הברית בחשבון כל דו״ח חקירה או חוות דעת מטעם רשויות מדינת ישראל בקשר לחבות או לסכום הפיצויים.
4.
המונח ”הרכיב האזרחי“, כפי שהוא מופיע בפסקה 2(1) לחלק זה כולל גם אזרחים מקומיים המועסקים על ידי כוחותיה המזוינים של ארצות הברית בישראל בשעה שהם פועלים בביצוע תפקידם הרשמי. אין הוא כולל עובדים של כל ארגון נופש, חינוך או רווחה שאינו מסחרי הנזכר בנספח א׳ להסכם זה.
5.
בישוב תביעות מכוח סעיף זה, תיתן ארצות הברית משקל מלא לדינים ולאמות המידה הנוהגים בישראל.
6.
סברו רשויותיה של ישראל כי תביעה לא יושבה בצורה משביעת רצון, רשאיות הן להעלות ענין זה לדיון עם רשויות ארצות הברית.
סעיף XI – חובות אישיים
1.
במקרה של חובות אישיים או תביעות שלא יושבו מכוח סעיף X, ישתמש המפקד האחראי מטעם ארצות הברית בכל האמצעים המותרים על פי דיני ארצות הברית כדי להניע את חברי הכוח שלו או את חברי הרכיב האזרחי לעמוד בחיוביהם החוקיים. בקשות לסיוע כזה אפשר להעביר לשגרירות ארצות הברית בישראל.
2.
רשויותיה המתאימות של ארצות הברית יספקו – לפי בקשה, ובהתאם לדיני ארצות הברית – מידע העומד לרשותן בקשר למקום הימצאם הנוכחי של חברי הכוח או חברי הרכיב האזרחי הנזכרים בפסקה 1.
סעיף XII – היטלים, מסים ותשלומי חובה
1.
יבוא חמרים, ציוד וכמויות סבירות של אספקה, מצרכים ונכסים או שירותים אחרים לישראל על ידי רשויותיה של ארצות הברית למטרות הסכם זה יהיה פטור מכל היטל, מס ותשלום חובה אחר המוטלים על־ידי ישראל. כמו כן, רכישה בישראל על־ידי רשויות ארצות הברית של נכסים או שירותים כאמור הדרושים למטרות אלה תהיה פטורה מכל היטל, מס ותשלום חובה אחר המוטלים על־ידי ישראל, אך רק אם העלות הכוללת של הרכישה הינה שוות ערך ל־$500 של ארה״ב או יותר. הפטורים על פי פסקה זו יחולו גם על כל היטל, מס או תשלום חובה אחר, שאלמלא כן היו מוטלים על נכסים או שירותים אלה לאחר יבואם לישראל או רכישתם בישראל.
2.
יצוא על־ידי רשויות ארה״ב של החמרים, הציוד, האספקה, המצרכים, הנכסים או השירותים האחרים הנזכרים בפסקה 1 לסעיף זה מישראל, יהיה פטור מכל היטל, מס או תשלום חובה אחר המוטלים על ידי ישראל.
3.
הפטורים הקבועים בפסקאות 1 ו־2 לסעיף זה יחולו גם על חמרים, ציוד, אספקה, מצרכים, נכסים או שירותים אחרים הדרושים באופן סביר לקבלן של ארצות הברית לביצועו של חוזה.
4.
ממשלת ישראל רשאית ליישם פטור מהפטורים שבסעיף זה על ידי כך שתשלם בעצמה את ההיטלים, המסים או את תשלומי החובה האחרים הנזכרים לעיל.
5.
קבלני ארצות הברית לא יהיו חייבים מס בישראל על הכנסתם שנתקבלה מאת ממשלת ארצות הברית, או על כל הכנסה אחרת ממקורות שמחוץ לישראל, או על כל מטלטלין המצויים בישראל כתוצאה מהימצאותם של הקבלנים בישראל למטרות הסכם זה. הפטורים על פי פסקה זו לא יחולו בשום מקרה על קבלנים שהם אזרחי ישראל או מתגוררים בה בדרך כלל, או על גופים המאוגדים בישראל, או מצויים בשליטת אחד מהנזכרים לעיל.
6.
בסעיף זה, ”תשלומי חובה אחרים“ אינו כולל תשלומי חובה המהווים רק תמורה הוגנת וסבירה לשירותים שנתבקשו ונתקבלו.
סעיף XIII – רכש
בעת רכישת טובין או שירותים לשימוש בישראל על פי הסכם זה, מסכימה ארצות הברית לרכוש טובין ושירותים אלה בהתאם להוראות מיזכר ההבנה מיום 14 בדצמבר 1987 בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית בקשר לעקרונות החלים על שיתוף פעולה הדדי במחקר ופיתוח, חילופי מדענים ומהנדסים, ורכש וסיוע תחזוקתי של ציוד בטחוני של ארצות הברית, כולל חילופי המכתבים הנוגעים לענין, וכן כל התאמה ותיקון מאוחרים יותר. אין לפרש סעיף זה כגורע מכל הסכם קיים אחר בין ארצות הברית לישראל.
סעיף XIV – הפטר נכסים
1.
ממשלת ארצות הברית וקבלנים של ארצות הברית יישארו הבעלים על כל הציוד, החמרים, האספקה, המבנים הניידים ויתר הנכסים שיובאו לישראל או נרכשו בה, ואשר לא מוזגו במקרקעין בישראל. נכסים אלה יסולקו מישראל. במקרים מיוחדים, ניתן יהיה להיפטר מנכסים אלה בישראל בתניות ובתנאים, כולל תשלום מסים, המוטלים על ידי רשויות ישראל.
2.
ארצות הברית תפוצה על ידי ממשלת ישראל עבור הערך השיורי לממשלת ישראל, אם יהיה כזה, של מתקנים שנרכשו, פותחו ונבנו על חשבונה של ארצות הברית מכוח הסכם זה, ושלא סולקו או נפטרו מהם בדרך אחרת בהתאם להסכם זה, כאשר מתקנים אלה, או כל חלק מהם, אינם דרושים עוד לכוחותיה המזוינים של ארצות הברית, וממשלת ישראל מעונינת להשתמש בהם. גובה הפיצוי ואופן תשלומו יהיו בהתאם להסכמים שייעשו בין הרשויות המתאימות של הצדדים, תוך הבאה בחשבון של הצרכים והקדימויות של ממשלת ישראל ביחס למתקנים אלה באותה עת.
סעיף XV – יבוא נכסים אישיים, השימוש בהם ויצואם
1.
אנשי סגל ארצות הברית רשאים ליבא לישראל תוך ששה חדשים מיום הגיעם לראשונה, כמויות סבירות של חפצים אישיים, ציוד ביתי, עד שתי מכוניות לכל יחידה משפחתית ונכסים אחרים המיועדים אך ורק לשימושם האישי, כשהם פטורים מכל היטלים, מסים או תשלומי חובה אחרים. תקופה זו ניתנת להארכה בהסכמה הדדית, אם נסיבות מיוחדות מחייבות זאת. הצדדים רשאים להסכים על אמות־מידה שיחולו על הפטורים שבפסקה זו.
2.
נכסים שיובאו מכוח פסקה 1 לסעיף זה ייוצאו בדרך כלל או יועברו לאנשי סגל ארצות הברית אחרים. העברה לאנשים או לגופים בישראל, שאינם זכאים לזכויות יתר ביבוא תיעשה אך ורק מכוח תניות ותנאים, כולל תשלום היטלים או מסים החלים עליהם, המוטלים על ידי רשויות ישראל. יצוא על־ידי אנשי סגל ארצות הברית של נכסים הנזכרים בפסקה 1 בסעיף זה, או נכסים שנרכשו בישראל לשימושם האישי, יהיה פטור מכל היטלים, מסים ותשלומי חובה אחרים לישראל.
3.
לרשויות המכס של ישראל הזכות, מכוח התנאים הקבועים בדין הישראלי, לחפש על גופם של אנשי סגל ארצות הברית, לבדוק את מטענם וכלי רכבם ולתפוס חפצים, בהתאם לדין האמור.
סעיף XVI – נהלי מכס ליבוא רשמי
1.
יבוא מכוח הסכם זה יהיה מלווה בטופס מכס שנעשה כדין על ידי הרשות המתאימה של ארצות הברית, העתק הטופס יימסר לידי רשות המכס המוסמכת בישראל בשעת פריקת הנכסים המיובאים ובמקום הפריקה.
2.
רשות המכס המוסמכת של ישראל רשאית לאמת את מספר המכולות ואת נתוני הזיהוי המתאימים לגבי יבוא על ידי ממשלת ארצות הברית, נהלים נוספים, לרבות בדיקות, יהיו כפי שיוסכם בין רשויות מתאימות של הצדדים. נהלים אלה יבטיחו שכל יבוא כאמור ישוחרר בהקדם. לנציגי ארצות הברית תהיה הזכות להיות נוכחים בכל בדיקה על יבוא של ממשלת ארצות הברית.
3.
מסמכים הנושאים את חותם ארצות הברית, וכן ציוד לחימה, ציוד מודיעין, ציוד קשר צבאי וציוד אלקטרוני צבאי שיזוהו ככאלה על ידי ממשלת ארצות הברית ישוחררו בהקדם ללא כל בדיקת מכס ישראל.
4.
רשויות המכס של ישראל ישתפו פעולה עם רשויותיה של ארצות הברית לאפשר שחרור בהקדם, לאחר בדיקת מכס, של יבוא אחר על ידי קבלנים של ארצות הברית.
סעיף XVII – שיתוף פעולה בענייני מכס ומסים ומניעת שימוש לרעה
הרשויות של ארצות הברית ושל ישראל ישתפו ביניהן פעולה ויקבעו נהלים בקשר למניעת שימוש לרעה בדין הישראלי החל על פטורים בנוגע ליבוא, יצוא, מכס מסים ותשלומי חובה אחרים שנקבעו בהסכם זה.
סעיף XVIII – פטורים אישיים ממסים
1.
פרקי הזמן שבהם יימצאו אנשי סגל ארצות הברית בישראל למטרות הסכם זה לא ייחשבו על פי הדין כפרקי זמן של מגורים או מושב בישראל, למטרות מיסוי על פי הדין הישראלי.
2.
3.
אנשי סגל ארצות הברית לא יהיו חייבים בתשלום מס כלשהו לישראל על הבעלות, ההחזקה, השימוש, ההעברה לאנשי סגל ארצות הברית אחרים, או העברה עקב פטירה, של המטלטלין שלהם שיובאו לישראל, או שנרכשו בה, לשימושם האישי.
4.
פטורי מס בהתאם לסעיף זה לא יחולו על הכנסה שהופקה מהשקעה, או מעסק מסחרי, בישראל.
סעיף XIX – מתקנים למורל, רווחה ונופש
לצורך שימושם של אנשי סגל ארצות הברית, רשאית ממשלת ארצות הברית להקים ולהפעיל, על פי תניות ותנאים כפי שיוסכם עליהם בין הצדדים, קנטינות, מתקני מכירות ושירותים, נופש ומתקנים דומים אחרים. מתקנים אלה יהיו פטורים מהיטלים, מסים או תשלומי חובה אחרים, וכן מדרישות רישוי ותקנות של ישראל.
סעיף XX – עבודה
1.
רשויותיה של ארצות הברית רשאיות לגייס, להעסיק ולנהל עובדים אזרחיים מקומיים למטרות הסכם זה, ורשאיות לבקש את סיועה של ממשלת ישראל בעת הצורך. גיוס עובדים, תנאי העסקתם ועבודתם, הביטוח הסוציאלי ותנאי ההגנה על העובדים יהיו בהתאם לדין הישראלי, בכפוף לזכותם של כוחות ארצות הברית להגדיר את האפיונים של העובדים שיגוייסו ואת דרישות העבודה החלות עליהן ולפטר עובדים בשל סיבה טובה, כפי שייקבע על ידי כוחות ארצות הברית, כולל פיטורים בשל חוסר עבודה או תקציב. שכר, תשלומים נלווים והטבות לא יפחתו מן המינימום שנקבע בדין הישראלי, וניתן לבססם על אמות המידה והנהלים הנהוגים אצל מעסיקים יציגים במקום, כפי שייקבעו על סמך סקרים טכניים תקופתיים הנערכים על ידי רשויותיה של ארצות הברית. עובדים אזרחיים כאלה לא ייחשבו כחברי הכוח או כחברי הרכיב האזרחי, אלא במידה שנקבעה בסעיף X להסכם זה.
2.
על אף דרישת סעיף זה, רשאים כוחות ארצות הברית לנקוט צעדים הדרושים למילוי משימותיהם בשעת חירום.
3.
רשויות ארצות הברית יעסיקו עובדים אזרחיים מקומיים במידה המרבית המעשית, המתישבת עם הצרכים הצבאיים ומדיניות ארצות הברית בקשר להעסקתם של תלויים.
4.
כל הענינים הנוגעים להעסקתם של חברי הרכיב האזרחי על ידי ממשלת ארצות הברית או על ידי הארגונים המפורטים בנספח א׳, כולל הביטוח הסוציאלי, יהיו כפופים במלואם, ובאופן ייחודי, לדיני ארצות הברית.
5.
אנשי סגל ארצות הברית לא יועסקו בישראל ולא יעסקו בה למטרות רווח, שלא על ידי ממשלת ארצות הברית או ארגון המפורט בנספח א׳, אלא בהסכמת רשויותיה של ישראל.
6.
כל תביעות בין כוחות ארצות הברית לעובדים אזרחיים מקומיים בענינים הנוגעים להעסקתם יהיו נתונות לשיפוטם של בתי הדין לעבודה של ישראל. בתי הדין יחילו את הדין הישראלי, בכפוף לתנאי הסכם זה.
7.
הצדדים ישתפו פעולה למתן אישורים בטחוניים לעובדים אזרחיים מקומיים.
8.
בסעיף זה, המונח ”עובדים אזרחיים מקומיים“ פירושו – כל עובד שגויס או שנשכר לעבודה בישראל והנחשב ברגיל כתושב ישראל.
סעיף XXI – שירותי בריאות
1.
אם אנשי סגל אנשי ארצות הברית נזקקים לשירותי בריאות מעבר לשירותים המוענקים על ידי ממשלת ארצות הברית, ייעשו סידורים עם הרשויות המתאימות של ישראל כדי להבטיח ששירותים כאלה בישראל יועמדו לרשות אנשי סגל ארצות הברית באותם תנאים, ואם יש צורך בכך, באותן מגבלות, שיוסכם עליהם בין הצדדים.
2.
שירותי הבריאות של כוחות ארצות הברית ושירותי הבריאות של ישראל ישתפו פעולה לשמירת בריאות הציבור, כולל חילופי מידע מתאימים על מחלות מידבקות.
סעיף XXII – דואר
1.
כוחות ארצות הברית רשאים להקים ולהפעיל מתקני דואר צבאי לשימושם של אנשי סגל ארצות הברית, לצורך משלוח וקבלה של דברי דואר רשמיים ופרטיים בין ישראל למתקני דואר אחרים של ארצות הברית.
2.
דברי דואר פרטיים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה באמצעות מתקני הדואר הצבאי של ארצות הברית יכול שיהיו נתונים לביקורת מכס על ידי רשויות ישראל, בהתאם לנהלים שיוסכם עליהם בין הרשויות המתאימות של שני הצדדים. לנציגי הרשויות של ארצות הברית תינתן הזדמנות להיות נוכחים במהלך בדיקה כזו. תשומת לב מתאימה תינתן כדי לוודא את שימור תכנו של דבר דואר כזה ואת מסירתו בהקדם.
סעיף XXIII – שימוש במתקני תחבורה
כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס המופעלים על ידי ממשלת ארצות הברית או עבורה, לא יהיו חייבים בתשלום אגרות נחיתה או אגרות נמל, היטלי ניתוב או מעבר אוירי, אגרות דרכים, או כל חיוב אחר מטעם ישראל שאינו מהווה תמורה הוגנת וסבירה לשירותים שנתבקשו ונתקבלו.
סעיף XXIV – מים, חשמל ושירותים ציבוריים אחרים
1.
השימוש במים, חשמל ושירותים ציבוריים קיימים אחרים על ידי ממשלת ארצות הברית, קבלנים של ארצות הברית או אנשי סגל ארצות הברית יהיה בתעריפים שאינם פחות נוחים מאלה הניתנים לצרכנים דומים בישראל.
2.
ישראל תסייע לרשויות ארה״ב, על פי בקשה בהשגת מים, חשמל ושירותים אחרים. במקרה של הפסקה או סכנת הפסקה של שירות, ישראל תתן אותה עדיפות לצרכי ממשלת ארה״ב כמו זאת הניתנת לשירותים ממשלתיים חיוניים של ישראל.
3.
במקרה שהספקת שירותים ציבוריים מחייבת פיתוח של אתרים נוספים, הצדדים יוועצו מראש לגבי הוצאות הפיתוח הכרוכות בכך.
סעיף XXV – שימוש במטבע ובשירותי בנקאות
1.
אנשי סגל ארצות הברית וקבלנים של ארצות הברית יהיו כפופים לפיקוח על מטבע חוץ מטעם ממשלת ישראל.
2.
אין לפרש את הפסקה דלעיל באופן שימנע:
(א)
תשלומים בדולרים של ארה״ב בישראל לאנשי סגל ארצות הברית ולקבלנים של ארצות הברית;
(ב)
המרת דולרים של ארה״ב לשקלים, או למטבעות אחרים, על ידי ממשלת ארצות הברית, והמרתם בחזרה, ואת השימוש במטבעות אלה למטרות הסכם זה;
(ג)
העברה לישראל וממנה של דולרים של ארה״ב, או של אמצעי תשלום דולריים, המייצגים את הקרנות הרשמיות של ארצות הברית, או שמומשו על ידי אנשי סגל ארצות הברית וקבלנים של ארצות הברית, כתוצאה משירות או העסקה בקשר להסכם זה או שמומשו על ידי אנשים כאמור ממקורות שמחוץ לישראל.
3.
כדי לבצע את העיסקאות הנזכרות בפסקה 2 דלעיל, רשאית ממשלת ארצות הברית, בתניות ובתנאים שיוסכמו, אשר יבואו במקום הרישוי הנדרש על פי הדין הישראלי, להקים ולהסדיר שירותי בנקאות לשימושם הייחודי של אנשי סגל ארצות הברית וקבלנים של ארצות הברית, תוך שימוש במוסדות כספיים מורשים בארצות הברית או בישראל.
4.
לצרכי פסקאות 2 ו־3 לסעיף זה, המונח ”קבלנים של ארצות הברית“ לא יכלול קבלנים שהם אזרחי ישראל או מתגוררים בה ברגיל, או תאגידים שנתאגדו בישראל, או נמצאים בשליטתו של אחד הנזכרים לעיל.
סעיף XXVI – חינוך
ממשלת ארצות הברית מממנת את העסקתם של מורים אמריקניים בישראל, כדי לספק את צרכי החינוך של תלויים באמריקנים שהוצבו בישראל, כולל אנשי סגל ארצות הברית. מורים אלה, שמספרם לא יעלה על עשרים וחמישה, אלא אם כן הוסכם אהדדי אחרת על ידי שני הצדדים, שהם אינם אזרחי ישראל ואינם מתגוררים בה כרגיל, ושהם תושבי ארצות הברית ואזרחיה, ייהנו מן ההטבות המוענקות לאנשי סגל ארצות הברית על פי סעיפים XV ו־XVIII להסכם זה. שגרירות ארצות הברית תאשר את שמותיהם של מורים אלה וסיום העסקתם זו; שני הדברים ייעשו באמצעות איגרת דיפלומטית למשרד החוץ. אישור ראשוני על פי סעיף זה יינתן במועד שבו ייכנס הסכם זה לתקפו. אישורים לאחר מכן יינתנו מראש לפני העסקתו של המורה, או הגעתו לישראל, לפי המועד המאוחר יותר.
סעיף XXVII – עובדים של קבלנים
1.
אזרחי ארצות הברית שאינם מתגוררים ברגיל בישראל, שאינם אזרחי ישראל, המועסקים על ידי קבלן של ארצות הברית, והנמצאים בישראל אך ורק לשם ביצועו של חוזה לתועלת הכוחות של ארצות הברית, יהיו, במידה שאושרה על ידי הרשויות של ארצות הברית, כפופים להוראות שלהן כפופים חברי הרכיב האזרחי, לצורך המטרות הבאות על פי הסכם זה:
(א)
הוצאות רשיונות נהיגה ורישומם של כלי רכב פרטיים על פי סעיף V, פרט לכך שתביעות יסולקו על ידי ביטוח;
(ב)
הבאתם של חפצים אישיים, ציוד ביתי, מכוניות ונכסים אחרים על פי סעיף XV, כאשר העובד מוצב בישראל לתקופה של שנה אחת לפחות;
(ג)
זכאות לפטורים אישיים ממס שנקבעו בסעיף XVIII(3) וכן לאלה שנקבעו בסעיף XVIII(2) אם הכנסה זו כפופה למיסוי בארצות הברית;
(ד)
שימוש במתקני השירות והסיוע הנזכרים בסעיף XIX;
(ה)
שימוש בשירותי בריאות בישראל, הנזכרים בסעיף XXI;
(ו)
שימוש במתקני הדואר הנזכרים בסעיף XXII; וכן
(ז)
שימוש בשירותי הבנקאות הנזכרים סעיף XXV.
2.
ממשלת ישראל תקל על כניסתם ויציאתם של עובדים של קבלנים, כולל הנפקת אשרות כניסה מתאימות, בעת הצורך, או היתרי עבודה בישראל למטרות הסכם זה.
3.
אם ניתנה לכך הסכמת רשויות ישראל, יועסקו עובדים של קבלנים של ארצות הברית בישראל, או יעסקו בה למטרות רווח, רק על ידי הקבלן של ארצות הברית שהביא אותם לישראל, ורק למטרת ביצוע חוזה לתועלת כוחות ארצות הברית על פי הסכם זה.
סעיף XXVIII – בטחון
הצדדים ישתפו פעולה בעניני בטחון, כולל בטחון אנשי הסגל והנכסים המכוסים בהסכם זה.
סעיף XXIX – הסדרים משלימים
ככל שהדבר מתיישב עם הוראות הסכם זה, הסדרים משלימים ליישומו יכולים להיות מסוכמים, כנדרש, בין הרשויות המתאימות של הצדדים.
סעיף XXX – כניסת ההסכם לתוקף ומשכו
נעשה בירושלים ביום 22 לחודש ינואר שנת 1991, באנגלית ובעברית, כששני הנוסחים מהווים מקור מוסמך במידה שווה.
סגן ראש הממשלה ושר החוץ
ירושלים, ז׳ בשבט התשנ״א
22 בינואר 1991
הוד מעלתך,
בהמשך להסכם בין ארצות הברית של אמריקה ומדינת ישראל בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית:–
במקרים הקשורים בעבירות שבוצעו על ידי אנשי ארצות הברית מחוץ לישראל, יישמו הרשויות האזרחיות של ישראל את הנהלים הבאים:
1.
ביחס לחברי הכוח, הרשויות של ישראל לא יפעילו שיפוט במקרים בהם הרשות המוסמכת של ארצות הברית המכנסת בית דין צבאי, חוקרת את המקרה, מחליטה כי יתכן שבוצעה עבירה על החוק הצבאי של ארה״ב ומטפלת באשמות כנגד הפרט. רשמנו לפנינו כי יהיה שיתוף פעולה באיסוף המידע ובשיתוף בראיות במקרים המתאימים, וכי לפי בקשתנו נקבל דין וחשבון באשר לטיפול במקרים אלה.
2.
בכל יתר המקרים רשויותיה של ישראל לא יפעילו שיפוט אלא אם, לאחר שיקול מיוחד, יחליטו כי האינטרסים של ישראל דורשים זאת. במקרה כזה יתיעצו רשויותיה של ישראל עם רשויותיה של ארצות הברית בערוצים דיפלומטיים, בכל מקרה לגופו, למצוא בסיס שיהיה מקובל עליהן באופן הדדי לטיפול בכל מקרה, תוך התחשבות בעקרון שיש לשרת את תכלית עשיית הדין. לרשויותיה של ארצות הברית תהיה הזכות להחזיק באנשים אלה, לפי בקשתן, עד לתוצאות של אותן התיעצויות.
קבל הוד מעלתך, הבטחות מחודשות להערכתי הנעלה והמכובדת ביותר.
הוד מעלתו
מר וויליאם א. בראון
שגריר ארצות הברית בישראל
מר וויליאם א. בראון
שגריר ארצות הברית בישראל
נספח א׳
ארגונים שאינם מסחריים
ארגוני נופש, חינוך ורווחה לא מסחריים במובן סעיף 1, פסקה 2 [צ״ל: פסקה (ב)]:
הצלב האדום האמריקני;
ארגון השירותים של ארצות הברית;
מוסדות חינוך מוסמכים ומוכרים רשמית.
נספח ב׳
בחירת נהלי תביעות
ממשלת ישראל רשאית לבחור, באמצעות איגרת דיפלומטית שתימסר על ידי משרד החוץ לשגרירות ארצות הברית לא יאוחר משלוש שנים לאחר יום כניסת הסכם זה לתקפו, כי ההוראה דלהלן תבוא במקום פסקאות 1 עד 6 בחלק ב׳ לסעיף X להסכם הנ״ל.
1.
"תביעות, למעט תביעות חוזיות, שלא כוסו בחלק א׳ דלעיל, יטופלו בהתאם להוראות דלהלן.
2.
תביעות הנובעות ממעשים או ממחדלים של חברי הכוח או של הרכיב האזרחי, שנעשו בביצוע תפקיד רשמי, או מכל מעשה, מחדל או אירוע שהכוחות המזויינים של ארצות הברית או הרכיב האזרחי אחראים לו מבחינה משפטית, ואשר גרמו נזק בישראל לצדדים שלישיים, למעט לממשלת ישראל, יטופלו על ידי הרשויות של ישראל בהתאם להוראות דלהלן:
(א)
תביעות לפיצויים יוגשו, יטופלו ויוכרעו על ידי רשויות של ישראל באותו אופן שבו תביעות כאלה הנובעות מפעילויות של הכוחות המזויינים של ישראל מוגשות, מטופלות ומוכרעות.
(ב)
הרשויות המתאימות של ישראל יכריעו בדבר קבילות התביעה, ובמקרה המצדיק זאת, בדבר סכום הפיצויים שיש להעניק, וישלמו את הסכום לתובע או לתובעים.
(ג)
קביעה לגבי סכום הפיצויים, או על סירוב לתשלום, שנעשתה על ידי הרשויות המתאימות של ישראל מכוח הוראות פסקת משנה (ד) להלן, בין אם נקבעה מינהלית או בהחלטות של בית משפט, תהיה מחייבת ומכרעת לגבי ממשלותיהן של ישראל וארצות הברית. ההחלטה תובא לידיעת רשויות הצבא של ארצות הברית בדו״ח מפורט שיתן את נתוני הרקע, את ההנמקה להחלטה, את הנהלים שננקטו ואת ההחלטה שנתקבלה, בלווית הצעה להשתתפות הסכום הכרוך בענין, בהתאם לתנאי פסקת משנה (ד) להלן.
(ד)
סכום הפיצויים שייקבע על ידי הרשויות המתאימות של ישראל מכוח הוראות פסקה 2(ב) לחלק זה, יתחלק בין הצדדים כדלקמן:
(1)
כאשר ארצות הברית לבדה אחראית, יחולק הסכום שיוענק או שייפסק כאמור ביחס של 25 אחוזים לחובת ממשלת ישראל ו־75 אחוזים לחובת ממשלת ארה״ב.
(2)
כאשר ארצות הברית וישראל אחראיות ביחד לנזק, הסכום שיוענק או ייפסק יחולק ביניהן שווה בשווה.
(3)
כאשר, בשל העדר ראיות מספיקות, לא ניתן לייחס את הנזק המסויים לשירותים המזויינים של ארצות הברית או של ישראל, יתחלק הסכום שהוענק או נפסק שווה בשווה בין הצדדים.
(4)
החלוקה המוצעת הנזכרת בפסקאות משנה (ד)(1) עד (3) תיראה כהצעה שנתקבלה על ידי הרשויות הצבאיות של ארצות הברית, אלא אם כן רשויות אלה, בתוך שישים ימים לאחר קבלת ההצעה, יבקשו התיעצויות עם הרשויות המתאימות של ישראל, והתיעצויות אלו תתקימנה בהקדם האפשרי במטרה ליישב את הענין.
(5)
כל שלושה חודשים יועבר לרשויות המתאימות של ארצות הברית דין וחשבון על הסכומים שנקבעו על ידי הרשויות של ישראל במשך תקופת שלושת החודשים בקשר לכל מקרה שבו היתה החלוקה המוצעת מקובלת על רשויות הצבא של ארצות הברית, בלווית בקשה לתשלום. תשלום זה ייעשה בדולרים של ארה״ב, על פי שער החליפין היציג השורר במועד סילוק התביעה בהתאם לפסקה 2(ב) לסעיף [צ״ל: לחלק] זה, תוך הזמן הקצר ביותר האפשרי מאז קבלת בקשת התשלום האמורה.
3.
תביעות נגד חברי הכוח או הרכיב האזרחי הנובעות ממעשה או מחדל שלהם בנזיקין בישראל שלא נעשה בביצוע תפקיד רשמי יטופלו באופן הבא:
(א)
רשויותיה של ישראל יבחנו את התביעה ויעריכו את הפיצוי המגיע לתובע באופן הוגן וצודק, בהביאן בחשבון את כל נסיבות המקרה, ויכינו דו״ח בענין.
(ב)
הדו״ח יימסר לרשויות המתאימות של ארצות הברית, שיחליטו ללא דיחוי אם להציע תשלום לפנים משורת הדין, ואם כן, באיזה סכום.
(ג)
נעשתה הצעת תשלום לפנים משורת הדין וקובלה על ידי התובע לסילוק מלא של תביעתו, ישלמו הרשויות של ארצות הברית את הסכום בעצמן ויודיעו לרשויות של ישראל על החלטתן ועל הסכום ששולם.
(ד)
שום דבר בפסקה זו לא יפגע בסמכותם של בתי המשפט של ישראל לדון בתביעה נגד חבר הכוח או חבר הרכיב האזרחי עד אשר נעשה תשלום לסילוק מלא של התביעה.
4.
הכוחות של ארצות הברית לא יטענו לחסינות חברי הכוח או הרכיב האזרחי מפני סמכות השיפוט האזרחית של בית המשפט בישראל אלא במידה שהדבר נקבע בהסכם זה.
5.
השימוש במונח ”הרכיב האזרחי“ בחלק זה, כולל גם עובדים אזרחיים מקומיים של הכוחות המזויינים של ארצות הברית בישראל בשעה שהם פועלים בביצוע תפקיד רשמי. אין מונח זה כולל ארגון כלשהו לנופש, חינוך או רווחה שאינו מסחרי הנזכר בנספח א׳ להסכם זה, או עובדים של ארגון כאמור.
6.
הצדדים ישתפו ביניהם פעולה בחקירה, בהשגת ראיות ובהצגתן, לצורך טיפול הוגן בתביעות על פי סעיף זה, אולם ארצות הברית שומרת לעצמה את הזכות לא להמציא עד או עדים, עקב צורך צבאי דחוף.
7.
במקרים של תביעות בשל נזק יוצא דופן, שבהם יגרום יישומן של הוראות פסקת משנה 2(ד) לסעיף [צ״ל: לחלק] זה קשיים חמורים לישראל, תשקול ארצות הברית הסדר של סילוק התביעה באופן שונה".
ההוראות המחליפות יכנסו לתקפן בחצות הלילה שלאחר היום שבו נמסרה האיגרת של ישראל הנזכרת בפסקה הראשונה דלעיל לשגרירות ארצות הברית, אולם הוראות פסקאות 1 עד 6 לחלק ב׳ של ההסכם האמור, כפי שנחתם, ימשיכו לחול ביחס לסילוקן של תביעות שחלק כלשהו מעילתן נולד מתוך מעשה או מחדל שאירע לפני שנכנסו ההוראות המחליפות לתקפן. תביעות בשל מעשה או מחדל מחוץ לישראל ימשיכו להתברר בהתאם לחקיקה הנוגעת בדבר בארצות הברית.
נתקבל בכנסת ביום י״ח בשבט התשנ״ג (9 בפברואר 1993).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - דוד ליבאי
שר המשפטים - חיים הרצוג
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.