חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים
חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים מתוך 
חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ״ה–1965
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תש״ס]
”כינוי מקור“ – השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה;
”ארץ המקור“ – הארץ אשר שמה, או שם אזור או מקום שבה, משמש לכינוי המקור שהוציא למוצר את המוניטין שלו;
”בעל זכות“ – מי שזכאי להשתמש בכינוי המקור הנדון לציון המוצר הנדון;
”מוצר“ – בין של חקלאות ובין של תעשיה או מלאכה;
”הרשם“ – רשם סימני המסחר;
”ציון גאוגרפי“ – ציון המזהה בישראל מוצר כמוצר שמקורו באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של המוצר בעיקר לכך שמקורו באותו אזור גאוגרפי;
”מדינה חברה“ – מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;
”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994.
פרק ב׳: רישום כינויי מקור ישראליים
פנקס כינויי מקור [תיקון: תשע״ח]
(א)
ברשות הפטנטים שבמשרד המשפטים (בחוק זה – הרשות) ינוהל פנקס כינויי מקור (להלן – הפנקס) ויירשמו בו כינויי המקור שנתקבלו לרישום לפי חוק זה ופרטים נוספים שנקבעו או שהרשם יראה לרשמם.
(ב)
הפנקס ייערך ויתנהל בפיקוחו של הרשם.
רישום כינויי מקור בישראל
כל המעונין בהגנה לפי חוק זה על כינוי מקור שארץ מקורו הוא ישראל, רשאי לבקש מאת הרשם שירשום בפנקס את הכינוי, את המוצר שהוא בא לציין ואת בעל הזכות.
תוכן הבקשה
בבקשה לפי סעיף 3 יפורשו: המוצר, הפרטים המיוחדים שמהם ניתן ללמוד כי כינויו של המוצר הוא כינוי מקור ולא ציון מוצא או סוג בלבד, מי הוא בעל הזכות לאותו כינוי ופרטים נוספים שנקבעו.
בחינת בקשה
הרשם או מי שמינה לכך יבדוק כל בקשה כדי לברר אם היא ממלאת אחר הוראות סעיף 4 ואם הכינוי שנתבקש לרשמו הוא כינוי מקור.
סמכויות אגב בחינה
לענין בחינה לפי סעיף 5 יהיה הרשם רשאי לדרוש מהמבקש, או מכל אדם אחר הטוען שהוא בעל זכות, כל חומר וידיעה הנוגעים לבחינה ודרושים לדעתו למטרה זו, ורשאי הוא להתייעץ עם מי שייראה לו ולקבל ממנו כל חומר וידיעה הנראים לו דרושים לבחינה.
קבלת הבקשה
נוכח הרשם כי הכינוי שנתבקש לרשמו הוא לכאורה כינוי מקור וכי נתמלאו יתר התנאים הקבועים בסעיף 4 יקבל את הבקשה.
רישום כינויי מקור שווי צורה המזהים יין [תיקון: תשס״א]
(א)
לענין כינויי מקור שווי צורה ליין המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, רשאי הרשם לקבל כל אחת מהבקשות לרישום כינויי המקור האמורים בתנאי שיקבע הבחנה ביניהם; בבואו לקבוע הבחנה לפי סעיף זה, על הרשם להביא בחשבון את הצורך להבטיח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר ואת הצורך למנוע הטעיית צרכנים.
(ב)
בסעיף זה, ”שווי צורה“ – זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.
פרסום קבלת הבקשה [תיקון: תשע״ח]
(א)
נתקבלה הבקשה, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של הרשות, את דבר הקבלה.
(ב)
הפרסום יכלול את כינוי המקור, את המוצר שהכינוי בא לציינו ואת בעל הזכות כפי שפורש בבקשה.
התנגדות
תוך שלושה חדשים מיום פרסום קבלת הבקשה לפי סעיף 8, רשאי כל אדם להודיע לרשם בכתב על התנגדותו לרישום כינוי המקור המבוקש.
עילות ההתנגדות
ואלה עילות ההתנגדות לרישום כינויי מקור:
(1)
הכינוי שרישומו נתבקש אינו כינוי מקור אלא ציון מוצא או סוג בלבד;
(2)
הטוען שהוא בעל זכות בכינוי אינו זכאי להשתמש בו.
סמכות הרשם בהתנגדות
הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות, כולה או מקצתה, לדחותה או לקבלה בתנאים.
רישום ומתן תעודה
לא הוגשה התנגדות במועד הקבוע להגשתה, או שהוגשה במועד ובוטלה או נדחתה בהחלטה או בפסק דין סופי, יירשם כינוי המקור בפנקס ולמבקש תינתן תעודה על כך.
תקופת תוקף הרישום והארכתו [תיקון: תשע״ח]
(א)
רישום לפי פרק זה תקפו עשר שנים מיום הגשת הבקשה, ואולם ניתן להאריכו לתקופות נוספות של עשר שנים כל אחת, על פי בקשת בעל זכות שתוגש לרשם במועד ובדרך שנקבעו.
(ב)
לפני שיאריך הרשם את תקפו של הרישום, יבחן אם הכינוי עודו משמש ככינוי מקור, וכן יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את דבר הבקשה להארכה.
מחיקת רישום
(א)
רישום לפי פרק זה ניתן למחיקה על פי בקשת אדם מעוניין או מיזמת הרשם, אם הכינוי הפך להיות שם סוג או ציון מוצא בלבד או אם התנאים ששימשו יסוד לרישום חדלו להתקיים.
(ב)
דין בקשה למחיקת רישום כדין התנגדות ויחולו עליה הוראות פרק זה בדבר הדיון בהתנגדות.
פרק ג׳: רישום כינויי מקור על פי הסדר ליסבון
הגדרות – פרק ג׳ [תיקון: תשע״ח]
בפרק זה –
”הסדר ליסבון“ – הסכם ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין־לאומי, שנחתם ביום 31 באוקטובר 1958 כפי שתוקן ביום 14 ביולי 1967 וביום 28 בספטמבר 1979, המפורסם באתר האינטרנט של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO – World Intellectual Property Organization) לרבות התקנות להסכם בנוסחן העדכני כפי שהן מפורסמות באתר האמור;
”המשרד הבין־לאומי“ – המשרד הבין־לאומי שהוקם על פי הסדר ליסבון.
הרשם הוא המינהל הישראלי לפי הסדר ליסבון [תיקון: תשע״ח]
הרשם הוא המינהל, לפי הסדר ליסבון ולעניין הקשר עם המשרד הבין־לאומי.
רישום כינוי מקור ישראלי בפנקס הבין־
(א)
לפי בקשת בעל זכות רשום בישראל, יגיש הרשם למשרד הבין־לאומי בקשה לרשום בפנקס הבין־לאומי כינוי מקור ישראלי ואת בעל הזכות בו.
(ב)
בעל זכות המגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) ישלם למשרד הבין־לאומי את הסכום הדרוש לרישום כפי שקבע המשרד הבין־לאומי, בהתאם להוראות הסדר ליסבון, ויצרף לבקשתו אישור על תשלום כאמור; הסכום המעודכן כאמור יתפרסם באתר האינטרנט של הרשות.
הודעה על כינוי חוץ שבפנקס הבין לאומי [תיקון: תשע״ח]
רישום כינוי־
(א)
נוכח הרשם שכינוי המקור של ארץ־החוץ ראוי להגנה בישראל, ירשום אותו בפנקס ויודיע על כך למשרד הבין־לאומי.
(ב)
הרשם רשאי להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א), אף אם קודם שלח הודעה לפי סעיף 19(ב).
סירוב להגנה [תיקון: תשע״ח]
(א)
נוכח הרשם שאין כינוי המקור שנרשם בפנקס הבין־לאומי ראוי להגנה בישראל לפי חוק זה, ישלח למשרד הבין־לאומי, תוך שנה אחת מיום קבלת ההודעה, הודעה מנומקת על אי־יכלתו להבטיח את ההגנה לכינוי המקור בישראל.
(ב)
תוקף רישום כינוי־
תקפו של רישום כינוי מקור שנעשה על פי הודעה שנתקבלה לפי סעיף 17 הוא כתקפו בארץ המקור.
מחיקת כינוי מקור של ארץ־
(א)
כל אדם מעונין רשאי לבקש מהרשם, בתנאים שייקבעו, את מחיקתו של כינוי מקור שנרשם לפי פרק זה משום שאינו מוגן בארץ המקור, או שחדל להיות מוגן בה, ורשאי הרשם לעשות זאת מיזמתו.
(ב)
דין בקשה למחיקה לפי סעיף זה כדין התנגדות והוראות פרק ב׳ בדבר הדיון בהתנגדות יחולו עליה.
[תיקון: תש״ס]
פרק ג׳1: ציון גאוגרפי
שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי [תיקון: תש״ס, תשע״ז]
שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי [תיקון: תש״ס, תשע״ז]
(א)
שימוש בציון גאוגרפי המזהה יין או משקה אלכוהולי, כאשר מקורו של אותו יין או משקה אלכוהולי אינו באזור הגאוגרפי המצוין, הוא שימוש שלא כדין בציון גאוגרפי, ויראוהו כהפרת זכות כינוי מקור לפי סעיפים 22, 23 ו־23א, וזאת גם אם הציון הגאוגרפי מלווה בביטויים כגון: ”מין“, ”טיפוס“, ”סוג“, ”חיקוי“, או ביטויים דומים או תרגומם בשפה לועזית.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שהשתמש ברציפות בציון גאוגרפי של מדינה חברה המזהה יין או משקה אלכוהולי, רשאי להמשיך ולהשתמש באותו ציון גאוגרפי לגבי אותו יין או משקה אלכוהולי או לגבי מוצר קשור, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
השימוש נעשה במשך תקופה של לפחות 10 שנים לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);
(2)
השימוש נעשה בתום לב והחל לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994).
שימושים כדין בציון גאוגרפי [תיקון: תש״ס]
על אף הוראות סעיפים 21א ו־21ב, השימושים האלה הם שימושים כדין בציון גאוגרפי:
(1)
שימוש, ביחס למוצר, בציון גאוגרפי הזהה למונח לשוני, המקובל בישראל כשמו של אותו מוצר;
(2)
שימוש ביחס למוצר בציון גאוגרפי שהוא אינו מוגן או שחדל להיות מוגן באזור הגאוגרפי המצוין בו, או שפסק השימוש בו באותו אזור גאוגרפי;
(3)
שימוש, ביחס למוצר ענבים, בציון גאוגרפי הזהה למונח המקובל של זן הענבים, אם המונח של זן הענבים היה מקובל לפני ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);
(4)
(א)
שימוש, ביחס ליין, בציונים גאוגרפיים שווי צורה, המציינים אזורים גאוגרפיים שונים, שיש ביניהם הבחנה;
(ב)
בתובענה לענין פסקה זו ידון בית המשפט המחוזי; בבואו לקבוע אם יש הבחנה לפי פסקה זו יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, האם הובטח מתן טיפול שוויוני ליצרנים הנוגעים בדבר והאם הובטח שהצרכנים לא יוטעו;
(ג)
לענין פסקה זו, ”שווי צורה“ – זהים בכתיבה או בהיגוי אך שונים במובן.
פרק ד׳: הוראות כלליות
הפרת זכות כינוי מקור
שימוש שלא כדין בכינוי מקור רשום הוא הפרת זכות כינוי מקור, אפילו צויין המקור האמיתי של הסחורה על יד כינוי המקור, ואף אם הכינוי מופיע בצורה מתורגמת או מלווה בביטויים כגון ”מין“, ”טיפוס“, ”סוג“, ”חיקוי“ או ביטויים דומים.
שימוש בשם בתום לב [תיקון: תש״ס, תשס״א]
רישום כינוי מקור או שימוש בציון גאוגרפי כדין, לפי חוק זה, לא ימנע מאדם להשתמש בשמו או בשם קודמיו בעסק, ובלבד ששימוש זה נעשה בתום לב ובאופן שאינו עלול להטעות את הציבור.
סעד על הפרת זכות
נוכח בית משפט כי הופרה זכות בכינוי מקור רשום, יצווה על המפר להימנע מהפרת הזכות, ורשאי בית המשפט להתנות את מתן הצו בתנאים ולעכב את ביצועו עד ששה חדשים בתנאים שיראה.
סעדים לעניין נכסים שהופקו תוך הפרת זכות בכינוי מקור רשום [תיקון: תשע״ז]
(א)
בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות בכינוי מקור רשום, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין היתר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על –
(1)
עשיית פעולה לגבי הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות (בסעיף זה – נכסים מפרים) שמטרתה למנוע נזק מבעל הזכות, ובכלל זה העברת הבעלות באותם נכסים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בנכסים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;
(2)
עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של נכסים מפרים שמטרתה למנוע את המשך ההפרה שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968.
עבירות
כל אדם המשתמש שלא כדין בכינוי מקור דינו כדין מי שמשתמש בתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו בפקודת סימני סחורות והוראות הפקודה יחולו.
שימוש בסמכות על ידי הרשם
לא ישתמש הרשם בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה, אלא לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם העלול, לדעתו, להיפגע מהחלטתו להשמיע טענותיו לפניו.
הודעה על הליך לפני הרשם [תיקון: תשע״ח]
על כל הליך לפי חוק זה לפני הרשם תפורסם הודעה באתר האינטרנט של הרשות לפחות שלושים יום לפני המועד שנקבע להליך, ובה יוזמן כל בעל זכות להתייצב בהליך ולהודיע לרשם על התייצבותו חמישה ימים לפני קיום ההליך; לא מסר האדם הודעה על כך כאמור – לא יורשה להתייצב.
הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות [תיקון: תשס״א־2]
(א)
השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות חוק זה, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.
(ב)
פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה.
(ג)
כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.
החלטות הרשם בכתב
כל החלטה של הרשם תהיה בכתב ותימסר לכל מי שהיה בעל דין בהליכים לפניו.
דיון בהליכים על ריב
(א)
בכל הליך על ריב המובא לפני הרשם לפי חוק זה – יתן הרשם לבעלי הדין הזדמנות להגיש ראיותיהם ולהשמיע טענותיהם לפניו בדרך, בצורה, במועדים ובאופן שנקבעו בתקנות.
(ב)
הרשם רשאי לצוות על תשלום ההוצאות שימצאן סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו.
(ג)
צו לפי סעיף קטן (ב) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה צו בית המשפט.
ראיות
(א)
עדות בכל הליך לפני הרשם לפי חוק זה תינתן בתצהיר, והרשם יורה לכל אדם שמסר תצהיר להיחקר חקירה שכנגד, אם נתבקש לעשות כך והרשם לא ראה טעם סביר שלא להיענות לבקשה.
(ב)
לשם גביית עדות בעל־פה בחקירה שכנגד יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לענין השבעתם של עדים או קבלת הצהרה מהם, לענין כפיית עדים להתייצב ובקשר לענינים הקשורים בהזמנת העדים ובמסירת העדות.
זכות ערעור [תיקון: תשע״ח]
(א)
מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של הרשם שסיימה את הדיון בהליך שנערך לפניו לפי חוק זה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.
(ב)
מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה אחרת של הרשם רשאי לערער עליה לפני בית המשפט, לאחר שניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שלערעור; ההוראות לפי סעיף 41(ב) סיפה, (ג)(1) ו־(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור; לעניין זה, ”החלטה אחרת“, של הרשם – כל החלטה של הרשם שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפניו.
בית המשפט המוסמך [תיקון: תשע״ח]
בית המשפט המחוזי המוסמך לעניין ערעור על החלטת הרשם לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת המערער; ואולם שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע כי סמכות בית משפט מחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע.
פרסום מידע באתר האינטרנט של הרשות [תיקון: תשע״ח]
מידע המתפרסם באתר האינטרנט של הרשות לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; הפרסום באתר האינטרנט ייעשה באופן שיבטיח את אמינות המידע המתפרסם בו, את זמינותו, את יכולת האחזור שלו הפקת פלט ממנו; לשם אבטחת המידע כאמור והעמדתו לעיון הציבור תפעל הרשות בהתאם להוראות לפי סעיף 71 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972.
מסמכים
הפנקס ומסמכים שהגיש המבקש לראיה כי כינוי שנרשם הוא כינוי מקור או לראיה על זכויותיו של בעל זכות, יהיו פתוחים לעיון הקהל.
פרק ה׳: הגנה הדדית על כינויי מקור
מתן הגנה לכינויי מקור על־
[תיקון: תש״ס]
פרק ה׳1: זכויות ביחס לסימן מסחר
זכות להמשך שימושים בסימן מסחר [תיקון: תש״ס, תשס״א]
על אף האמור בחוק זה, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר כהגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל״ב–1972 (להלן – סימן המסחר), נרשם סימן מסחר בתום לב, או נרכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כשירותו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר, בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גאוגרפי או לכינוי מקור, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, הרישום או רכישת הזכויות כאמור נעשו לפני כ״ג בטבת תש״ס (1 בינואר 2000) או לפני היום שבו ניתנה לציון הגאוגרפי או לכינוי המקור, הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגאוגרפי המצוין בציון הגאוגרפי או בארץ המקור לפי הענין.
טענת הגנה בפני הרשם ובית המשפט [תיקון: תש״ס, תשס״א]
בכל הליך בפני הרשם או בית המשפט, שבו מעלה בעל דין טענה שהוא בעל זכות בכינוי מקור רשום או בציון גאוגרפי, רשאי בעל הדין שכנגד לטעון כי כינוי המקור או הציון הגאוגרפי אינו כינוי מקור או אינו ציון גאוגרפי.
פרק ו׳: תחולה וביצוע
[תיקון: תשס״א]
(בוטל).
ביצוע
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר אגרות שיש לשלמן בכל ענין הנוגע לחוק זה.
תחילה
הוראות פרק ג׳ תחילתן אחרי שהסדר ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין־לאומי, מיום 31 באוקטובר 1958, ייכנס לתקפו, ביום שיקבע שר המשפטים בהודעה.
שר המשפטים קבע את יום כ״ט בשבט תשכ״ז (9 בפברואר 1967) לתחילתן של הוראות פרק ג׳ לחוק (י״פ תשכ״ז, 864).
נתקבל בכנסת ביום ז׳ בתמוז תשכ״ה (7 ביולי 1965).
- לוי אשכול
ראש הממשלה - דב יוסף
שר המשפטים - שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.