חוק בשר ומוצריו
חוק בשר ומוצריו מתוך 
חוק בשר ומוצריו, התשנ״ד–1994
הגדרות [תיקון: תשנ״ה]
בחוק זה –
”בשר“ – כל סוגי בשר ומוצריו הראויים למאכל אדם, לרבות בשר ומוצריו של בעלי כנף לסוגיהם;
”תעודת הכשר“ – תעודת הכשר לבשר מיובא שנתנה מועצת הרבנות הראשית לישראל או מי שהיא הסמיכה לענין זה.
יבוא בשר
על אף האמור בכל דין, ובכפוף לאמור בסעיף 3, לא ייבא אדם בשר אלא אם כן קיבל לגביו תעודת הכשר.
מקרים מיוחדים
שר התעשיה והמסחר רשאי לאשר מתן רשיונות לייבוא בשר שלא ניתנה לגביו תעודת הכשר, באותה מתכונת ובאותם מקרים כפי שהיה נהוג עד יום י״ב בתמוז התשנ״ב (13 ביולי 1992).
סמכות הממשלה [תיקון: תשנ״ה]
אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מזכותה של הממשלה לייבא בשר בעצמה או באמצעות אחרים מטעמה, לרבות לצרכי מלאי חירום, ובלבד שניתנה לגביו תעודת הכשר.
העברת בשר [תיקון: תשנ״ה]
חוק זה יחול גם על העברת בשר משטחי עזה ויריחו; לענין זה, ”שטחי עזה ויריחו“ – כפי שיקבע שר התעשיה והמסחר בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
תוקף
תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק־יסוד: חופש העיסוק.
תוקפו של רשיון שניתן
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של רשיון לייבוא בשר שניתן לפני קבלתו של חוק זה.
ביצוע
שר התעשיה והמסחר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
נתקבל בכנסת ביום כ״ז בטבת התשנ״ה (30 בדצמבר 1994).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - מיכה חריש
שר התעשיה והמסחר - עזר ויצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.