חוק ביטוח נפגעי חיסון
חוק ביטוח נפגעי חיסון מתוך 
חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש״ן–1989
ס״ח תש״ן, 17; תשפ״ג, 17. שינוי התוספת: ק״ת תשנ״ה, 657; תשפ״א, 1825; תשפ״ג, 1042.
הגדרות
בחוק זה –
”חיסון“ – חיסון כמפורט בתוספת;
”ועדת מומחים“ – ועדת המומחים שמונתה לפי סעיף 4;
”נכות“ – ליקוי גופני, נפשי או שכלי;
”פגיעה“ – נכות או מוות;
”השר“ – שר הבריאות.
חובת ביטוח
(א)
המדינה תבטח בפוליסה בת־תוקף לפי דרישותיו של חוק זה, את כל מי שמקבל חיסון וכל אדם אחר שבא עמו במגע, מפני פגיעה כתוצאה מחיסון.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את סכומי הביטוח ואת יתר תנאי הפוליסה, לרבות הזכאים לתגמולי הביטוח במקרה מוות, והכל ככל שלא נקבעו בחוק זה.
(ג)
לענין הזכאות לתגמולי הביטוח אין נפקה מינה אם היה או לא היה אשם מצד מי שנתן את החיסון, ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחר.
ועדת מומחים
השר ימנה ועדת מומחים; חברי הועדה יהיו שופט שימונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון.
קביעות הועדה
(א)
הוגשה תביעה לפי חוק זה, תדון בה ועדת המומחים ותקבע אם קיים קשר סיבתי בין החיסון לבין הפגיעה, וכן תקבע את דרגת הנכות כאמור בסעיף 6.
(ב)
קביעות הועדה יהיו מנומקות ויחייבו את המבטח בתשלום הנובע מהן בהתאם לתנאי הפוליסה.
(ג)
ועדת המומחים רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
ערעור
(א)
קביעות ועדת המומחים ניתנות לערעור לפני בית המשפט המחוזי.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
קביעת דרגת נכות
דרגת הנכות לענין חוק זה תיקבע בהתאם למבחנים ולעקרונות שנקבעו לפי סעיף 61 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
ברירת תביעה
הגיש אדם תביעה לפי חוק זה, לא יהיה רשאי להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בשל אותה פגיעה, וכן להיפך.
מימון
(א)
השר יקבע בתקנות סכום שייגבה לאוצר המדינה בעד חיסון ושישמש למימון דמי הביטוח לפי חוק זה.
(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות את דרכי הגביה של הסכום האמור בסעיף קטן (א), לרבות –
(1)
גבייתו ממקבל החיסון או ממי שנותן את החיסון או באמצעותו;
(2)
גבייתו במסגרת דמי טיפול או אגרת שירותים המשולמים בתחנות לבריאות המשפחה, במרפאות ובבתי הספר.
שינוי התוספת
השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים, לשנות בצו את התוספת.
תחולה
חוק זה יחול לענין חיסונים שניתנו החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ג]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)
תקנות וצוים שיתקין השר לפי חוק זה טעונים אישור ועדת הבריאות של הכנסת.
תוספת
(סעיף 1)
כל אחד מחיסונים אלה, ובלבד שלא ניתן כחלק מטיפול רפואי:
חיסון משולש – קרמת–צפדת–שעלת (DTP) או כל מרכיב שלו בנפרד;
חיסון שיתוק ילדים;
חיסון משולב – חצבת–חזרת–אדמת (MMR) או כל מרכיב שלו בנפרד;
חיסון אחר שניתן בהתאם לסעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940;
[תיקון: ק״ת תשנ״ה]
חיסון נגד דלקת קרום המוח הנגרמת על ידי Hemophillus Influenza;
[תיקון: ק״ת תשנ״ה]
חיסון נגד דלקת כבד נגיפית – Hepatitis B.;
[תיקון: ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ג]
חיסון נגד נגיף הקורונה החדש – SARS Corona virus (Severe acute respiratory syndrome coronavirus-2; SARS-CoV-2), הידוע גם בכינוי Novel coronavirus 2019 (nCoV-2019).
נתקבל בכנסת ביום ז׳ בכסלו התש״ן (5 בדצמבר 1989).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - יעקב צור
שר הבריאות - חיים הרצוג
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.