חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים

חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים מתוך

חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, התשפ״ב–2022

---

2194944

ס״ח תשפ״ב, 1002; תשפ״ג, 20.

עדכון סכומים: י״פ תשפ״ג, 2601; תשפ״ד, 2348.

---

1.

הגדרות [תיקון: תשפ״ג]

בחוק זה –

”בני משפחה“ – בן זוג, בת זוג, הורה, בן, בת, אח ואחות;

”ועדת הבריאות“ – ועדת הבריאות של הכנסת;

”נפגע“ – כל אחד מאלה:

(1)

חייל, שוטר, סוהר או לוחם אש שנספה או שנפצע פציעה קשה;

(2)

אדם שנרצח או שנפצע פציעה קשה בפעולת איבה;

(3)

אדם שנהרג או שנפצע פציעה קשה באירוע פתאומי;

”השר“ – שר המשפטים.

2.

איסור פרסום מידע לגבי נפגעים

(א)

לא יפרסם אדם את שמו הפרטי או את שם משפחתו של נפגע וכל מידע אחר העלול להביא לידי זיהויו של הנפגע על ידי כלל הציבור, ובכלל זה סביבתו הקרובה, כל עוד גורם רשמי לא אישר שנמסרה הודעה מטעם גורם רשמי לבני משפחתו של הנפגע בדבר פגיעתו; בסעיף זה, ”גורם רשמי“ – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה או רשות מקומית.

(ב)

איסור הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) לא יחול –

(1)

בחלוף 24 שעות ממועד הפגיעה;

(2)

על הנפגע, על בני משפחתו ועל מידע שהם התירו לפרסם.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר, באישור ועדת הבריאות, רשאי לקבוע כי במקרים חריגים או בנסיבות חריגות שיקבע, איסור הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) יחול כל עוד לא ניתן אישור כאמור באותו סעיף קטן, אף בחלוף 24 שעות ממועד הפגיעה, והכול כפי שקבע.

(ד)

אין בהוראות סעיף זה כדי להתיר פרסום מידע שאין לפרסמו לפי כל דין, ובכלל זה חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, או שאין לפרסמו על פי כללי אתיקה.

3.

סייגים לאיסור הפרסום

אין בהוראות חוק זה כדי למנוע –

(1)

מאדם לעשות מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין;

(2)

מאדם להעביר מידע הנדרש לשם מתן טיפול רפואי, בהיקף המזערי הנדרש לשם כך;

(3)

מכוחות הביטחון וההצלה או ממי שפועל מטעמם להעביר מידע בהיקף המזערי הנדרש לשם מילוי תפקידם; בסעיף זה, ”כוחות הביטחון וההצלה“ – כהגדרתם בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס״א–2000;

(4)

פרסום של מועד ומקום לוויה של נפגע שנפטר;

(5)

פרסום מידע שקבע השר, באישור ועדת הבריאות, אם קבע.

4.

עוולה אזרחית

פרסום בניגוד להוראות סעיף 2 הוא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.

5.

הגשת תובענה

תובענה לפי חוק זה יכול שתוגש על ידי הנפגע או על ידי בני משפחתו.

6.

פיצוי ללא הוכחת נזק [תיקון: [י״פ הודעות]]

(א)

בתובענה על הפרת הוראות סעיף 2, בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2022; בשנת 2024, 10,880 ש״ח).

(ב)

בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתחשב, בין השאר, בהיקף ההפרה, בחומרתה ובנסיבותיה ובמספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע לגבי אותו נפגע.

(ג)

סכום הפיצוי כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.

7.

שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

8.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הבריאות, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות בעניין פרסום של מידע שלא יראו אותו כפרסום בניגוד להוראות סעיף 2.

9.

תחילה

תחילתו של חוק זה ב־1 בחודש שלאחר שלושה חודשים מיום פרסומו.

(החוק פורסם ביום 6.7.2022 ותחילתו ביום 1.11.2022).

---

התקבל בכנסת ביום א׳ בתמוז התשפ״ב (30 ביוני 2022).

• יאיר לפיד
  ראש הממשלה
• גדעון סער
  שר המשפטים
• יצחק הרצוג
  נשיא המדינה
• מיקי לוי
  יושב ראש הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.