חוני המעגל (רחל)

עִצְּבוֹן גּוֹרָלוֹ שֶׁל חוֹנִי
הֵעִיב אֶת נַפְשִׁי הַיּוֹם:
"פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם בַּדֶּרֶךְ
וְלֹא בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם".
 
הֲלֹא הַדּוֹר לֹא דוֹרוֹ הוּא,
הֲלֹא מוּזָר הוּא לַכֹּל,
וְתַחַת כֹּבֶד הַנֵּטֶל
שֶׁל מְרִי בְּדִידוּתוֹ יִפֹּל.
 
הִנֵה גַם אֲנִי לָבֶטַח
יָשַׁנְתִי בְּסֵתֶר חוֹמָה;
אָכֵן בְּעָבְרִי בַּדֶּרֶךְ
בִּרְכַּת שָׁלוֹם לֹא אֶשְׁמַע.
 
הִנֵה בְּחָלְמִי וְזָרוּ
מַכָּר וְרֵעַ גַּם לִי.
צִלּוֹ הֶעָגוּם שֶׁל חוֹנִי
פָּרוּשׂ עַל פְּנֵי מִשְׁעוֹלִי.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).