חובת התלמידים (מנוקד)/פרק ג
פֶּרֶק ג – מֵעִקְּרֵי מַחֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ וּתְרוּפוֹתֵיהֶן
עריכהכֵּיוָן שֶׁכָּל תַּכְלִיתֵנוּ הוּא לְקָרְבְךָ לַתּוֹרָה וּבְדֶרֶךְ ד' תֵּלֵךְ, לָכֵן צְרִיכִים אָנוּ לְהַכְשִׁיר אוֹתְךָ כְּפִי שֶׁהוֹרָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס אֶת הַמֶּלֶךְ בִּלְתִּי אִם נִקּוּ אֶת הַחֶדֶר מִתְּחִלָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאִישׁ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּלְתִּי אִם הֵסִיר אֶת הָרַע מִלִּבּוֹ מִתְּחִלָּה, לָכֵן עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ בְּךָ כֹּל שֶׁמֶץ אֲשֶׁר יִמְנָעֵךְ מִלִּמּוּדְךָ וּמִלְהַתְקָשְׂרָךְ בַּד', וּלְהִרְחִיקוּ. אֲבָל רַק עִמְּךָ יַחַד נְחַפֵּשׁ, וְאִתְּךָ יַחַד נִבְדּוֹק אֶת עַצְמְךָ לִרְאוֹת וְלִמְצֹא אֶת פְּתִיתֵי הֶחָמֵץ וְאֶת גַּרְגְּרֵי הָרֶקֶב אֲשֶׁר בְּךָ וּלְהַשְׁמִידָם, כִּי מִי הוּא עִקָּר הַמְּחַנֵּךְ שֶׁלְּךָ אִם לֹא אַתָּה בְּעַצְמְךָ, וּמִי הוּא אֲשֶׁר עִקַּר הָאַחְרָיוּת עָלָיו לְחַנֵּךְ וּלְגַדֵּל מִן נַעֲרֵי וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, אַרְזֵי הַלְבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה אִם לֹא אַתֶּם נְעָרִים וּבַחוּרִים בְּעַצְמְכֶם, וּמִי יוּכַל לָדַעַת כְּמוֹכֶם אֶת חֶסְרוֹנֵיכֶם אֲשֶׁר צְרִיכִים לְתַקְּנָם, וּמִי כְּמוֹכֶם מַכִּיר הֵיטֵב כָּל כָּךְ אֶת הָעַקְמִימִיּוֹת, אֲשֶׁר שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת הֵן בְּכֹל נַעַר וְנַעַר וּלְיִשְׁרָם. וַאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים רַק לַעֲזֹר לָכֶם, לְהָכִין לָכֶם אֶת הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וּלְהוֹרוֹתְכֶם לֵאמֹר, זֶה הַדֶּרֶךְ, הַשְּׁבִיל וְהַנְּתִיב[1]. עָקֹם הוּא וְהַהוֹלֵךְ בּוֹ יַגִּיעַ אֶל הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְזֶה הַדֶּרֶךְ הַשְּׁבִיל וְהַנְּתִיב יָשָׁר הוּא וְהַהוֹלֵךְ בּוֹ יַגִּיעַ אֶל זְרוֹעֵי ד' וְאֶל תִּפְאֶרֶת הוֹד קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֹל אָב, מְלַמֵּד, וּמַדְרִיךְ יָכוֹל רַק לְצַוּוֹתְכֶם וּלְיַעֵץ אֶתְכֶם, וּבָכֶם הַדָּבָר תָּלוּי אִם לִשְׁמֹעַ לוֹ, לִפְעֹל וּלְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְכֶם בְּדַרְכּוֹ וּבְמִצְוָתוֹ וְכֹל הֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיו תַּכְנִיסוּ בְּכֹל חַדְרֵי לִבְּכֶם וְגוּפְכֶם, וְטוֹב לָכֶם. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם מִי יוֹעִיל לָכֶם וּמַה יוֹעִיל לָכֶם לְהַצִּיל אֶת נַפְשְׁכֶם מִן הַקְּלִפָּה הַחוֹטֶפֶת נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְּלַן. רַק אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם יְכוֹלִים לְחַפֵּשׂ בְּחוֹרֵי לִבְּכֶם וּבְסִדְקֵי נַפְשְׁכֶם וְלִמְצֹא אֶת חֶסְרוֹנֵיכֶם כֹּל א' כְּפִי עַצְמוּתוֹ וּלְתַקְּנָם וְאָנוּ רַק עַל אוֹדוֹת אֵיזֶה מֵהֶם נְדַבֵּר וְאֶת תְּרוּפָתָן נְבָאֵר וּמֵהֶם תִּלְמְדוּ אַתֶּם לְכֹל עִנְיְנֵיכֶם אֵיךְ לְבַקֵּשׁ, לִמְצֹא וּלְתַקֵּן.
יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים שֶׁאֵינָם מַרְגִּישִׁים חֶסְרוֹן בְּקִרְבָּם, וְאַף אִם מַבִּיט בְּסִפְרֵי מוּסַר שֶׁמִּדָּה זוּ וְזוּ רָעָה הִיא, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ שֶׁמִּדָּה רָעָה זוֹ נִמְצֵאת בּוֹ וְעָלָיו לְתַקְּנָהּ, גַּם בְּלִבּוֹ לֹא יַרְגִּישׁ לֹא כְּאֵב וְלֹא דְּאָגָה מִמֶּנָּה, סִימָן לֹא טוֹב הוּא לוֹ, כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַחוֹלִים אִם תִּכְבַּד חָלְיוֹ לֹא יַרְגִּישָׁהּ וְלֹא יֵדַע כִּי חוֹלֶה הוּא, (ועיין בשמונה פרקים להרמב"ם, פרק ג'). אֲבָל יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים וּנְעָרִים גַּם בַּמִּדָּה כָּזוֹ, בִּפְנִימִיּוּתוֹ מַתְחִיל הַלֵּב לְהַרְגִּישׁ כִּי חִסָּרוֹן זֶה בּוֹ וּמַתְחִיל לִדְאֹג וְלִכְאוֹב, אֲבָל בְּדַעְתּוֹ מְמַהֵר הוּא לְתָרֵץ אֶת עַצְמוֹ לֵאמֹר, הֲלֹא אֵין הַחִסָּרוֹן בִּי בְּאֹפֶן גָּרוּעַ כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמְּיַסֵּר הַסֵּפֶר, וְהַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ בִּי כִּמְעַט מֻכְרָח לִהְיוֹת בִּי כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, וְגַם זֶהוּ שֻׁתָּפוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע הוּא, וְאַחֲרִיתוֹ זֹהַם הַנֶּפֶשׁ וְחֹשֶׁךְ הַגֵּיהִנּוֹם הוּא. יְסוֹד מַחֲלַת שְׁנֵיהֶם הִיא, שֶׁאֵינָם דּוֹרְשִׁים מֵעַצְמָם גַּדְלוּת, דּוֹמֶה לָהֶם שֶׁרַק הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים צְרִיכִים לַעֲבֹד וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁהוּא וּבְאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא דַּי לוֹ, כְּבֶן סָכָל שֶׁאֵין אָבִיו מְבַקֵּשׁ מִמֵּנוֹ הַרְבֵּה וּבִמְעַט הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בּוֹ מִסְתַּפֵּק. וְאַף עַל פְּשָׁעָיו מְחַפֶּה לֵאמֹר, הֲלֹא סָכָל הוּא. וְטָעוּת גְּדוֹלָה טוֹעֶה אִישׁ כָּזֶה. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ לְעֵיל אֵיךְ עַל כֹּל אֶחָד לַעֲבֹד לַעֲזֹר וּלְגַלּוֹת מִן עַם יִשְׂרָאֵל אֶת צַדִּיקָיו גְּדֹלָיו וּגְאוֹנָיו, וְאֵיךְ הַשְּׁכִינָה מְקוֹנֶנֶת עַל הַמִּתְרַשֵּׁל. אֲבָל אַף אִם רַק אִישׁ יִשְׂרָאֵל פָּשׁוּט רוֹצֶה לִהְיוֹת, לָמָּה זֶה יִשְׁכַּח מַהוּ יִשְׂרָאֵל פָּשׁוּט, וְאֶת הַתְּנַאי אֲשֶׁר הִתְנָה ד' עִם כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵחוֹטֵב עֵצִים עַד שׁוֹאֵב מַיִם, כְּשֶׁבָּא בְּרֵאשִׁית עֲשִׂיָּתוֹ אוֹתָם לְעַם יִשְׂרָאֵל וְלִתֵּן לָהֶם אֶת תּוֹרָתוֹ לֵאמֹר, וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים וְכוּ' וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ (שמות יט ז) זֶהוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, תְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַתָּה אִם וְכוּ' רַק אִם כָּךְ תִּהְיוּ, יִשְׂרְאֵלִים אַתֶּם וְאִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ'.
וּמִי בָּכֶם נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְמָאֵן חַס וְשָׁלוֹם מִלִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמִי הוּא אֲשֶׁר לֹא יִדְרוֹשׁ מֵעַצְמוֹ וְלֹא יֹאמַר יִשְׂרָאֵל אֲנִי, עֶבֶד ד' אֲנִי וּבַכֹּל כֹּחִי וּמוֹחִי, אַף עִם כֹּל חַיָּי גּוּפִי וְנַפְשִׁי אֶעֱבוֹד לִזְכּוֹת לִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכֵיוָן שֶׁאֵת זֹאת יִדְרוֹשׁ כָּל אֶחָד מִכֶּם מֵעַצְמוֹ, כְּבָר אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמְצָא אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו, לִבּוֹ יִדְאַב וְלֹא יִצְטַדֵּק עֲלֵיהֶם רַק בְּכָל כּוֹחוֹ יִשְׁתַּדֵּל לְתַקְּנָם וּלְיָשְׁרָם.
- ^ כִּי יֵשׁ אִישׁ בְּכָל מַעֲשָׂיו הוֹלֵךְ הוּא בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וּבְאֵיזֶה דְּבָרִים, הַקַּלִּים לְפִי דַּעְתּוֹ מִתְעַקֵּם וּמֵקֵל, הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ טוֹבָה הִיא, רַק בִּשְׁבִיל וּבִנְתִיב קָטָן מִן הַצַּד תָּעָה, וְגַם הוּא עַד שָׁאוּל יֵרֵד רַחֲמָנָא לִצְּלַן