חדושי מהר"ל יורה דעה יג

סעיף ו

וחלבו מותר.

פירוש מדאתרבי להיתר מכל בבהמה תאכלו אם כן כל שבמינו צד היתר מותר אצלו לגמרי וחלבים כיון שנמצא אצלו איזה חלבים מותרים אם כן בדידיה כל חלבו מותר דהא חלב הולד אינו על גבו מקום המיוחד של בהמה אבל הדם אין במינו מותר שכל דמי בהמה אסורין.

ועוד יש לומר בשלמא חלבו מותר שאין כאן חשש מראית עין שסובר הרואה שהוא שומן מה שאין כן דם:

סעיף ט

וכל הפוסל בשאר שחיטות וכו׳.

מקשים פשיטא דכיון דטען שחיטה שחיטה מעליותא בעי ולא היה לו לרבינו לכתוב זה ויש לומר מאחר דטען שחיטה משום מראית העין אם כן שהיה, דרסה שאין הרואה יודע שעשה הוה אמינא שמותר כמו שפירשו קצת מהפוסקים לכן בא רבינו לאפוקי מהם דשחיטה מעליותא בעינן כמו שכתב הרא״ש והר"ן בהמפלת בתי׳ וכו׳ נקיט מפלת לטעמיה דנולד משום הכי איתסר שהוא נחשב כנפל אף אם נולד: