חבש פאר/מאמר מצוה כמאמרה
מאמר מצוה כמאמרה עריכה
|
אמר ר' חיננא בר אידי כל העושה מצוה כּמאמרה, אין מבשרים אותו בשורות רעות, שנאמר (קהלת ח) "שומר מצוה לא ידע דבר רע" א"ר אסי ואיתימא ר' חנינא, אפילו הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה, שנאמר (שם) "באשר דבר מלך שלון ומי יאמר לו מה תעשה", וסמיך ליה "שומר מצוה לא ידע דבר רע" |
| (שבת ס"ג) |
המצוה כמאמרה בכל מעמקי כונותיה, בכל קדושת קשור החיים שבמקור חיי החיים חי העולמים כולם, היא יסוד כל שפע הקודש של כל העולמות וכל הנשמות כולן. ממקור החיים העליונים הללו נובעים כל פרטיה ודקדוקיה של מצוה המגלים בפועל את אור הקדושה העליונה של מצוה כמאמרה.
המצוה כמאמרה יש בה כח החיים המקיף את כל ההויה כולה, מתפשטת היא הקדושה העליונה של המצוה במרחבי עולמי עד, ממעל ומתחת ומכל תאות גבעות עולם מכל עברים, אור עולם באוצר חיים וחמדת כל סגולת אצילות עליונה, שומרת היא המצוה כמאמרה את ההתפשטות הגדולה של המרחקים כולם, וקוי אור קדושתה משתלחים במקום אשר לא תשיג אותו יד האדם והרחבת שרשי חייו וענפיהם, וכל תקלה וכל נגע לא יקרב במקור הטוב, וגם מחוץ לגבול הוייתו של העושה מצווה כמאמרה לא יוכל כל מוקש לבא אליו. "משמועה רעה לא ירא נכון לבו בטוח בד'“ – כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרים אותו בשורות רעות". ומקור המצוה כמאמרה הוא החיות הפנימית שלה, כח זה של החיים אשר בכל חי הוא שומר על כל פרטי כונניות אבריו וחלקיו החצוניים והפנימיים כולם, מפני שהוא ממעל לכולם, מקיף את כולם, חודר בכולם וממלא את כולם. כח קדוש גנוז עליון ומופלא זה, הוא המחיה את אור המצוה, הוא הנותן נשמה לעם ד' גוי קדוש לשמור את דבר ד' אשר במצות ד' בכל גבולי פרטיה ודקדוקיה. מקור החיים של המצוה כמאמרה הוא עומד ממעל לכל הויית חיים מסודרת, מוגבלת ומתוארת בקצות סדרי ההויה הגבולית ההולכת במסילותיה בפרקי המציאות ומכונותיהם הקשורים כולם בגזרת צור עולמים, בפקודה השוה והכללית של כל היקום החודרת בכל פרטיו, ומכח קצוב זה גזירות יוצאות לעולם, לעולם המדוד השקול והמנוי, המוגבל והמקוצב בתכנית בנינו וגזרתו. והעושה מצוה כמאמרה המצוה שדקדוקי גבוליה משתמרים מתוך כח החיים העליונים, השומרים את התואר המלא של כל סעיפיה ממעל לכל מדה קצובה וגזורה, הוא מתנשא למקור החיים שממעל להשמש, אשר שם בניגוד ל"אין כל חדש תחת השמש" שם תמיד אור חדש יאיר, והוא מתעלה, ואפילו הקב"ה גוזר גזירה בתהלוכה הקצובה אשר לכל בריה וכל חי על אדם וגוי יחד, הוא המתרומם ממעל לכל צמצומי הויה והגבלת גבוליה, הוא הדורש את אור ד' הגנוז ביסוד החיים העליונים של אור קדושת המצוה מסוד נשמתה, הוא מבטלה ממתיק הוא את כל הדינים, הגבורות והצמצומים, ואור חסד עליון מופיע הוא בקדושת שרש שרשי נשמת המצוה המכשירה את כל העולמים להיות מוארים, ואת כל הנשמות להיות מופעות מזיו חסד מופלא, אשר ביסוד חיי החיים, שנשמת המצוה מתגלה מתוכו "ותתגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור" "באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה" וסמיך ליה "שומר מצוה לא ידע דבר רע".
ומצות תפלין החביבה שהיא עוז ופאר לישראל, והיא היא אשר בסגולתה להופיע את האור העליון ממקור חיי כל נשמה, על נשמתנו, רוחנו ונפשנו, על הנשמה הכללית של כנסת ישראל, ועל הנשמה הפרטית של כל הנפש אשר לבית יעקב, בכל עת אשר מפני רוממות קדושתה היתה מתרופפת בידינו, קמו גואלים עליונים צדיקים יסודי עולם והחזיקו בידי כל כושל, ושבה ונתבצרה נתחזקה ונתקיימה להיות לאור עם קדוש מכון חיי פארו והדרו.
ובמשך הזמן הגיע הקלקול בעוה"ר ביחש להירום המצוה, מפני שנעזבה ולא נעשתה כמאמרה אצל רבים מהמון העם ביחש לתפלה של ראש, שעם כל האזהרה הגדולה של משנה שלמה, (מגילה כד) "נתנה על מצחו הרי זו דרך המינות", נעזב הענין הקדוש הזה, ורבים נותנים את התפלה של ראש, כולה או רובה, או לפחות מקצתה על המצח שלא כדת של תורה, והמצוה נעשית בעוה"ר עי"ז שלא כמאמרה.
וזה רבות בשנים רוח ד' העירני להו"ל את המחברת חבש פאר, ותועלת רבה ועצומה לקיום המצוה כמאמרה יצאה על ידה, ועתה שחרוני חברים מקשיבים לקולי הרבנים מו"ה ר' יצחק אריאלי שי' וק' אורי סג"ל המבירגר שי' להרשות להם להו"ל הוצאה שניה של המחברת הנזכרת עם הוספות בהלכה ואגדה, שמסרתי להם בחפץ לב, ויהי נועם ד' עליהם ומעשי ידיהם יכונן וע"י ההתחזקות הנפשית של עשיית המצוה כמאמרה יבא אור חיי נשמות על עם ד' הגוי כולו, וגם פושעי ישראל בגופן, שהם כל קרקפתא דלא מנח תפילין, ישובו ויכירו את אור החיים, את אור הקודש הזרוע במצוה הקדושה הזאת, המביאה לידי גילוי נועמה ומתקה של על התורה כולה "למען תהיה תורת ד' בפיך" וכימי עולם ישובו ויחיו את נפשם את רוחם ואת נשמתם בנועם אור קדושת המצוה הקדושה הזאת הודם והדרם עוזם ופארם של ישראל. "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך, ויראו ממך – אלו תפילין שבראש" (מנחות לה) "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב, ואני זאת בריתי אותם אמר ד' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם".
כנפש המצפה לתשובה שלמה המביאה גאולה וישועה לישראל ולעולם כולו אשר תאיר באור חדש על כל אפסי ארץ מהר הקודש בירושלים בב"א
יום ד' י"ג כסלו, תרפ"ד פעה"ק ירושלם תובב"א
הק' אברהם יצחק הכהן קוק