חבל נחלתו ל טז

<< · חבל נחלתו · ל · טז · >>

סימן טז

נטילת ציפורניים בי"ז בתמוז

שאלה

האם מותר וראוי ליטול ציפורניים בעשרה בטבת או בי"ז בתמוז ובשאר תענית ציבור?

הקדמה

לא מצאתי דיון ישיר על נטילת ציפורניים בתענית ציבור, ונלמד הסתום מן המפורש.

א. אבלות יחיד

לגבי אבלות יחיד נאמר במועד קטן (יז ע"ב):

"תנו רבנן: כשם שאמרו אסור לגלח במועד – כך אסור ליטול צפורנים במועד, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר. וכשם שאמרו: אבל אסור לגלח בימי אבלו – כך אסור ליטול צפורנים בימי אבלו, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר. אמר עולא: הלכה כרבי יהודה באבל, והלכה כרבי יוסי במועד, שמואל אמר: [יח ע"א] הלכה כרבי יוסי במועד ובאבל. דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל".

פסק הרמב"ם (הל' אבל פ"ה ה"ב) לגבי אבלות יחיד:

"ומנין שהאבל אסור בתספורת, שהרי הזהיר בני אהרן ראשיכם אל תפרעו, מכלל שכל המתאבל אסור לספר שערו אלא מגדל פרע, וכשם שאסור לגלח שער ראשו כך אסור לגלח שער זקנו וכל שער שיש בו, אחד המגלח ואחד המתגלח. היה מגלח ושמע שמת אביו משלים תגלחת שערו אחד המגלח ואחד המתגלח, וכן אסור לגלח שפה וליטול צפרניו בכלי אבל בשיניו או שנוטל צפורן בצפורן מותר".

וכ"פ השולחן ערוך (יו"ד סי' שצ ס"ז): "כשם שאסור לגלח כל שלשים יום, כך אסור ליטול צפרנים בכלי; אבל בידיו או בשיניו, מותר, אפילו תוך שבעה. ואשה שאירע טבילתה אחר שבעה, תוך שלשים, אם תטול צפרניה בידיה או בשיניה אינה נוטלת יפה, אלא תאמר לעובדת כוכבים ליטלם בתער או במספרים".

עולה שלגבי אבלות יחיד אין ליטול ציפורניים בכלי בשבעת ימי אבלות, ומותר בידיו או בשיניו.

ב. תספורת בתענית ציבור

נטילת צפורניים הושוותה לתספורת, ולכן במקום שתספורת מותרת ק"ו שנטילת ציפורניים מותרת. ותספורת נידונה לגבי תענית ציבור.

נאמר בפסקי תוספות (תענית פרק א אות י): "תענית ציבור אסור ברחיצה וכל שכן גיהוץ ותספורת, ואבל אסור רק שבעה (=ברחיצה) ותספורת וגיהוץ שלשים יום". ומשמע שתספורת אסורה ואולי אף נטילת ציפורניים.

מסופר בראש השנה (יח ע"ב):

"מעשה וגזרו תענית (=ציבור) בחנוכה בלוד, וירד רבי אליעזר ורחץ, ורבי יהושע וסיפר. ואמרו להם: צאו והתענו על מה שהתעניתם!"

המדובר בתענית ציבור ור' יהושע כדי להדגיש שאין מקום לתענית ציבור בחנוכה – הסתפר, כדי להוכיח שאין זו תענית ציבור. ומשמע שתספורת אסורה בתענית ציבור.

כתב בטורי אבן (ראש השנה יח ע"ב):

"ור"י וסיפר. א"י (=איני יודע) מה ענין סיפר לתענית, וכי תענית ציבור אסור בתספורת?! בשלמא רחץ דר"א ניחא דתענית ציבור אסור ברחיצה כדתנן בפ"ק דתענית גבי תענית ציבור של גשמים. אבל סיפר דר"י קשיא". ומשמע שתספורת ונטילת ציפורניים מותרות בתענית ציבור.

כתב בס' אוצר ההלכה (סי' רס ב"ק פא):

"ועיין לעט"ר מורנו הרב רוח אפינו אבי התעודה בספר רוח חיים לקמן בסימן תקס"ו (אות ד'), שכתב וז"ל: הרב טורי אבן הכריח ממה שאמרו בראש השנה (דף ח"י ע"ב), דבתענית צבור אסור בתספורת, ותמיה ליה למה השמיטוהו הפוסקים. וכן הביא הרב כרם שלמה [סימן תקס"ז]. יע"ש. ולפ"ז כשחל להיות עשרה בטבת בערב שבת, ראוי להזהר שיסתפר ביום חמישי או לא יסתפר אם אינו נוהג בכל שבוע. ולי נראה דכבוד שבת אלימא, וכיון דמעשיו לשם שמים לכבוד שבת לא קפדינן, דבר הלמד מדין תשעה באב, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. יע"ש. וכן המנהג דלא קפדינן ומסתפרין אף אם חל עשרה בטבת בערב שבת, בשגם מי שדרכו להסתפר בכל ערב שבת דאין לשנות מפני כבוד השבת, אכן מי שדרכו להסתפר בכל שבוע ביום חמישי שאין לו שהות ביום ששי ואירע שבעה עשר בתמוז או תענית אסתר ביום חמישי יזהר שלא יסתפר בו ביום, ומרדכי שנסתפר ביום תענית ציבור [מגילה טז א] שאני, שהיה משום כבוד מלכות, דאפילו ביום טוב דאורייתא הותר כדמצינו ביוסף כמו שאמרו ז"ל [ראש השנה י ב]".

היינו, לר"ח פלאג'י נראה שאם חל עשרה בטבת בערב שבת מותר להסתפר וכן ליטול ציפורניים. אולם זאת כהכנה לשבת, אבל שבעה עשר בתמוז לא יחול בערב שבת לפי סידור הלוח בימינו ועדיין השאלה פתוחה האם מותר ליטול ציפורניים.

וכן כתב בפסקי תשובות (או"ח סי' תקנ אות ח):

"ובעל נפש יחמיר בכולן כמו בט"ב. וכבר ביארנו (אות ו' וז') דאין הכוונה כט"ב ממש, אלא בדאפשר יש להחמיר כט' הימים שבין ר"ח אב לט"ב, ולפי"ז יש גם להחמיר שלא להסתפר בימי הצומות ובלילותיהן שקודם להם, אבל בי' בטבת החל בער"ש מותר בתספורת לכבוד שבת. (עפ"י רוח חיים שהובא לעיל סי' תקסו סק"ד). וא"כ אף נטילת צפורניים בתעניות ציבור בספק האם מותרת.

כתב בשו"ת שיח יצחק (סי' רמז):

"זה כמה פעמים נשאלתי אם מותרים להסתפר ולרחוץ בי' בטבת. והוריתי לאיסורא, כי כך שמעתי בימי נעורי' בע"מ ק"ק פ"ב, שהורו רבותי כן. ואחר זמן זמנים טובא מצאתי בספר כרם שלמה סי' תקס"ז, וז"ל, במס' ר"ה דף י"ח ע"ב, וירד ר' אליעזר ורחץ, ור' יהושע וסיפר, משמע בתענית ציבור אסור בתספורת, ותמה בזה הטורי אבן, מדוע השמיטו הפוסקים, עכ"ד".

"וחידוש על הגאון כר"ש (=כרם שלמה) ז"ל, שלא העיר דבר על הטורי אבן בזה, ולא זכר דברי רבנו הב"ח זי"ע בסי' תק"נ, שהמרדכי בשם רבנו יואל הלוי ז"ל היה אוסר לרחוץ בתענית ציבור, והביא ראיה זו מפ"ק דר"ה, דמתיב רב כהנא אמ"ד בטלה מגילת תענית, ממעשה דגזרו תענית בחנוכה בלוד, וירד ר"א ורחץ ור"י וסיפר, ואמרו לאותן שגזרו תענית, צאו והתענו על מה שהתעניתם, אלמא דר"א ור"י באו כדי לעקור את התענית, משמע דלמתענים בו אסור ברחיצה, עש"ב. הרי באותיות מפורשות ככל דברי הטורי אבן. אמנם הב"ח כותב ע"ז ואלו דבריו, ומ"מ נ"ל שאין משם ראיה כלל לזמנינו לאסור בו רחיצה, משום דהתם הם טעו ונהגו חובה לאסור הרחיצה וסיכה וכו' אפילו היכא דליכא שמד, על כך באו הם לעקור את התענית לגמרי לומר דאינו חובה להתענות דברצו תלו, וכיון דברצו תלו, ואנן לא נהגינן איסור ברחיצה ובשאר חומרות דאיתנהו בת"צ, הרשות בידינו הוא, וזהו שכתב המרדכי בסוף דבריו, וכתב ראבי"ה דנהגו היתר ברחיצה, עכ"ד הב"ח זי"ע. ממילא לדבריו מתורץ יפה שבדיוק השמיטו הפוסקים, להורות איסור רחיצה ותספורת בתענית ציבור1".

"אמנם כן אח"כ כותב הב"ח וז"ל, אמנם עכשיו לא ראינו מי שנהג לרחוץ בג' צומות, ואסור להורות היתר משום אל תטוש וגו', (עיין פסחים נ' ע"ב), ואף על גב דבהג"ה אשר"י בפ"ק דתענית [אות ט'] כתב, וכן הוא המנהג שרוחצין באלו התעניות, עכשיו אין המנהג כן, עכ"ד הב"ח. הא דכתב הב"ח שצריכים לנהוג איסור משום דלא ראינו מי שנהג לרחוץ, אף על גב דלא ראינו אינו ראיה, כמשנה דעדיות [פ"ב מ"ב], אבל כבר כתב הש"ך ביו"ד ריש סי' א', הביא ממהרי"ק דבמקום מנהג וכה"ג, לא ראינו ראיה, עש"ה".

"אמנם זאת נתתי אל לבי לחשוב מחשבות, באם חל עשרה בטבת בערב שבת, דבערב שבת מצוה לגלח ולרחוץ, כמפורש בסי' ר"ס [ס"א], אי הותר גם היום לדנהגו איסור רחיצה ותספורת ביום תענית ציבור, א' משלש אלו".

"והנה בא"ר סוס"י תקנ"ט, כותב וז"ל, נ"ל כשחל תשעה באב ביום ה', מותר להסתפר בשחרית של ערב שבת, וראיה מסי' תקנ"א סט"ז מטור וב"ח, עכ"ד. הרי אף דבי' אב אסורים בכל הדברים האלו עד חצות, ולי"א כל היום, עיין סי' תקנ"ח [מג"א סק"א], בכל זאת בערב שבת מותרים מיד בשחרית עבור כבוד השבת. וכמו"כ מותרים היום אף כי יום צום הוא. אמנם אפשר דאין הנידון דומה לראיה, די' באב אינו יום הצום, כמפורש בגמ' ובסי' תקנ"ח, משא"כ היום י' בטבת יום צום הוא. וגם יש לחשוב בזה, הרי רחיצה מותרת עד ר"ח אב, כמפורש בסי' תקנ"א [סט"ז], ותספורת כבר אסור מי"ז בתמוז, כמפורש בסי' הנ"ל [ס"ב], הרי מקילים יותר בענין רחיצה, עיין רמב"ם פ"ד מדעות הט"ז, שדרך ליכנס למרחץ משבעה ימים לשבעה ימים, וגם י"ל באשר אז החום גובר מאוד, לא החמירו מתחילת בין המצרים רק בתספורת, דבזה לא מפנקי אינשי כולי האי, ורגילים אף זמן מרובה ללכת מבלי להסתפר, משא"כ מרחץ, עיין נדרים דף פ' ע"ב".

"אמנם י"ל, דמעיקרא כשקבלו עליהם בזמנינו איסור רחיצה בג' צומות, כשחל י' בטבת בערב שבת, ע"ז לא קיבלו מפני כבוד השבת, ויש עוד להאריך בזה".

ונשאר בספק האם מותרות רחיצה ותספורת בתענית ציבור עצמה, ואין מכאן ראיה לגבי ציפורניים.

ג. נטילת ציפורניים בשלשת השבועות

אולי ניתן ללמוד מדין נטילת ציפורניים בשלשת השבועות ובתשעת הימים (לבני אשכנז) או שבוע שחל בו ת"ב (לבני ספרד) לעומת תספורת.

כתב בשיירי כנסת הגדולה (הגהות ב"י או"ח סי' תקנא אות מא):

"ומיהו הנוהגין איסור מי"ז בתמוז, אין להחמיר כל כך, ואין להחמיר כי אם בבשר ויין ותספורת ותגלחת צפרנים, אבל בשאר דברים לא". והשווה לגמרי ציפורנים לתספורת.

כתב הט"ז או"ח (סי' תקנא ס"ק יג):

"תספורת שבוע זו. נראה דה"ה נטילת ציפרנים דאסור בשבוע זו אבל קודם לזה מותר אפי' לפי מה שנהגו איסור בתספורת מן י"ז בתמוז כמ"ש רמ"א בס"ד מ"מ נטילת צפרנים קיל מזה כמ"ש לענין אבל בי"ד סי' ש"ץ דמותר במקום מצוה גבי אבל ה"נ כאן אין להחמיר בו בחומרת המנהג כנלע"ד".

נטילת צפורניים יותר קלה מתספורת ולכן הותרה לאבל (באבלות יחיד) משום מצוה (מוהל כדי לפרוע בציפורניים) והותרה בשלשת השבועות אבל לא בתשעת הימים.

והמגן אברהם (סי' תקנא ס"ק יא) כתב: "לספר. שמעתי שיש אוסרין ליטול צפרנים כמו באבל ונ"ל דל"ד דזה הוי כמו צנעה ובאבילות דצנעה ט"ב קיל מאבל כמ"ש התו' פ' החולץ עמ"ש סי' תקנ"ד ס"ב ולכבוד שבת פשיטא דשרי כמ"ש ס"ג וכ"ש לצורך טבילה". וא"כ המג"א נוטה להקל בציפורניים בתשעת הימים, ומיקל לכבוד שבת ולצורך מצוה.

באר הפרי מגדים (א"א או"ח סי' תקנא ס"ק יא) "לספר. עיין מג"א. והט"ז באות י"ג אוסר. וי"ל לכבוד השבת אף שחל ט' באב בשבת י"ל דשרי בערב שבת ליטול הצפרנים אף לט"ז, והוא הדין טבילת מצוה י"ל דשרי, ואי"ה שם יבואר עוד"...

עולה לגבי נטילת ציפורניים בשבוע של ת"ב המג"א התיר (אף שתספורת אסר), והט"ז התיר בערב שבת מפני כבוד שבת, או מפני טבילת מצוה. ומתייחסים לנטילת ציפורניים כקלה יותר מתספורת.

אמנם במאמר מרדכי (או"ח סי' תקנא ס"ק ו) כתב: "אסורי' לספר וכו' ולענין נטילת צפרנים כתב הרב מ"א ששמע שיש אוסרים ונחלק עליהם והתיר ע"ש והרט"ז ז"ל לק' סי"ב ס"ק י"ג כתב בפשיטו' לאסור וכך הם דברי הרב השיירי אות מ"א ע"ש דמחמיר טפי מהר' ט"ז דלהרט"ז לא אסיר רק בשבוע שחל ט"ב בתוכה ולהרב השיירי מבואר שדין נטילת צפרנים כדין תספורת לגמרי".

ונמצא שיש מחלוקת אם נטילת צפורניים הושוותה לתספורת או לאו.

וכן בשערי תשובה (או"ח סי' תקנא ס"ק יב): "לספר. עבה"ט ועיין בשו"ת איתן האזרחי סי' מ"ח ומ"ט בענין זה שכתב בשם מהר"ש מלובלין לאסור בימי הספירה ובימי המצרים וכן בשם הגאון מהר"א אשכנזי ז"ל שמנהג בארץ אשכנז שלא ליטול צפרנים בין המצרים והוא ז"ל כתב נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי במדינתינו נוהגין לא בספירה ולא בין המצרים, והמיקל לא הפסיד דכיון שהאחרונים שבזמנינו לא הזכירו האיסור מסתמא היו מתירין ג"כ ע"ש"...

ועי' בדעת תורה (או"ח סי' תקנא ס"ק ג).

ובמשנה ברורה (או"ח סי' תקנא ס"ק כ) כתב: "אסורין לספר – ולענין נטילת צפרנים יש דעות בין האחרונים אכן לצורך טבילת מצוה בודאי שרי. וכן לכבוד שבת כגון שחל ט"ב בשבת שרי בע"ש ליטול הצפרנים [אחרונים]".

ובפסקי תשובות (או"ח סי' תקנא אות יט) הביא את המשנה ברורה וסיים בשם כה"ח (סקמ"ט בשם בן איש חי). "ויש אומרים שאף מי שגדלו צפרניו עד שעודפים על הבשר מותר ליטלם אפילו בשבוע שחל בו משום דהחיצונים ניתלים שם ויונקים ועונש אדם זה גדול מאוד", והתיר אף בערב ט"ב.

כך השיב בשו"ת שואל ונשאל (ח"א או"ח סי' נב):

"שאלה: אם יש חשש איסור בנטילת הצפורנים לדידן פה אי ג'רבא יע"א שאין מסתפרין מי"ז תמוז עד אחרי ט"ב או דילמא תספורת שאני".

"תשובה: עיין להמג"א ז"ל סי' תקנ"א ס"ק י"א שכ' דשמע שיש אוסרים ליטול הצפרנים כמו באבל וכ' די"ל דלא דמי וגו' ופשיטא דלכבוד שבת שרי וכ"ש לצורך טבילה ע"ש ועיין להט"ז ז"ל סקי"ג דאסר בשבוע שחל בו ט"ב והתיר קודם זה אפי' למה שנהגו איסור בתספורת מי"ז בתמוז ע"ש ועיין להשע"ת ז"ל סקי"ב בשם ה' איתן האזרחי סי' מ"ח ומ"ט בשם מהר"ש מלובלין לאסור בימי הספירה ובימי בין המצרים וכן בשם הגאון מהר"א אשכנזי שמנהג בארץ אשכנז שלא ליטול הצפרנים בין המצרים ושהוא ז"ל כתב נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי במדינתינו לא בספירה ולא בין המצרים והמקיל לא הפסיד דכיון שהאחרונים שבזמנינו לא הזכירו האיסור מסתמא היו מתירים ג"כ. ע"ש, ועיין ביד אפרים שכ' ע"ד המ"א דבא"ר כ' להקל אפי' בע"ש שחל בו ט"ב ונדחה למי שרגיל בכך ע"ש ועיין לה' לבושי שרד על המ"א שכ' דהט"ז סקי"ג דאוסר מודה דלכבוד שבת שרי ואף שחל ט"ב בשבת ע"ש ומזה מבואר דגם לאשכנזים אין בירור לאסור לא מצד המנהג ולא מצד הדין ומינה דלדידן בני ספרד דבתריה דמרן גרירין אין להוסיף לאסור בנטילת צפרנים בכל אופן וכ"ש למי שרגיל בכך ומצטער מזה או שחושש מצד נקיון הידים לנטילת ידים וכיוצא אם לא במקום שיש מנהג פשוט וברור להחמיר דאז יש להקל לכבוד שבת וכיוצא ולהחמיר בזולת זה וכמ"ש הפוסקים הנ"ל אבל בלא זה יש להתיר בכל אופן לדידן וכ"ן מסתמיות דברי מרן ומור"ם ז"ל".

מסקנה

לגבי אבלות יחיד לא הקלו בנטילת ציפורניים, לגבי תספורת בתענית ציבור ספק אם מותר, ולגבי נטילת ציפורניים בשבוע שחל בו ג"כ נחלקו, אולם נטיית הפוסקים להקל.

ולכן מעיקר הדין נראה שניתן להקל בנטילת ציפורניים בתענית ציבור, ועם זאת מכיון שניתן לדחות את הנטילה ליום הבא ראוי להחמיר בה. (פרט לעשרה בטבת בערב שבת שהקלו בו).