חבל נחלתו כט טו

סימן טו

כלי בישול קטניות בפסח

שאלה1

השנה ליל הסדר יחול אור ליום שלישי. האם מותר להכשיר את הכלים לפסח לבשל בכלי פסח קטניות ולאכול בשבת קטניות בכלי פסח, ומיום ראשון לבשל באותם כלים לליל הסדר ללא קטניות?

תשובה

א. נראה לפי הפוסקים שמותר להכין בכלי פסח קטניות ביום ששי לאכילה בשבת, וביום ראשון להכין באותם כלים אוכל לפסח ללא קטניות.

כתב בכף החיים (סי' תנג ס"ק כז):

"ולענין כלים שנתבשלו בהם מיני קטניות לנוהגין איסור במיני קטניות לאחר מעת לעת מותרים זרע אמת ח"ג או"ח סי' מ"ג. וכן כתב מהרלנ"ח סימן קכ"א, פרי חדש סימן תצ"ו אות כ"ד, ערך השלחן שם, חקת הפסח שם".

"וכתב עוד שם הזרע אמת דאפילו אחד מעיר שנוהגין איסור בקטניות מתארח בעיר אחרת שנוהגין בהם היתר, יכול לאכול בכליהם ואין צריך לשאול אם בישלו באותה קדירה קטניות באותו יום יעו"ש. וכן כתב מהרלנ"ח שם דאפילו בסתם שאינו יודע שאינו בן יומו מותר לבשל בו לכתחלה יעו"ש. וכן כתב הפרי חדש שם, ערך השלחן שם, חקת הפסח שם. מיהו מה שכתב שם הזרע אמת דאף אם בישלו בכלי שנתבשל בו קטניות באותו יום עם כל זה יכול המתארח לאכול מאותו תבשיל יעו"ש עיין במהרלנ"ח שם דף קפ"ה שכתב שלא לבשל בכלי המתיר כשידוע בודאי שהוא בן יומו וגם שלא לאכול המאכל שנתבשל בו יעו"ש, והביאו חקת הפסח שם. אמנם דעת חקת הפסח שם דבדיעבד אם בישלו אפילו הכלי בן יומו התבשיל מותר, משום דודאי יש בתבשיל רוב נגד הבלוע. אבל לכתחלה מצדד בזה וכתב דאפשר דאסור כמו שאסור לערבו כדי לאכלו לכתחלה יעו"ש".

היינו אין חוששים לכלי שאינו בן יומו של קטניות בפסח משום שהוא נטל"פ. ולגבי כלי בן יומו נחלקו אם מותר להשתמש בו לכתחילה.

ב. וכ"כ בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' לב): "והנה הרמ"א בהגה (או"ח סי' תנג ס"ב) כתב: שהדבר פשוט שאם נפלו הקטניות לתוך התבשיל בפסח אינם אוסרים התבשיל בדיעבד. וכתב האליה רבה (שם סק"ד), שכל שיש רוב היתר מותר, ואין צריך ששים כנגדן. וכן כתב הפרי חדש, והביא סמך לזה ממה שאמרו (בכורות כז ע"א) חלת חוץ לארץ בטלה ברוב. (וכן נפסק ביורה דעה סימן שכג סעיף א'). ע"ש. וכן כתב בשלחן ערוך הגאון רבי זלמן (שם סעיף ה'), שהואיל ומנהג זה אינו אלא חומרא בעלמא, אם יפול מהקטניות בתבשיל בטל ברוב. וכן כתב החק יעקב (שם סק"ו), שמלשון הרמ"א מוכח שבטלים ברוב היתר, ואף על פי שאין שם ששים כנגד הקטניות. ואף על פי שבשו"ת תרומת הדשן (סוף סימן קיג) משמע קצת שצריך ששים, ורק אין אוסרים במשהו, כשאר חמץ בפסח שאוסר בכל שהוא, העיקר כדעת הרמ"א, כיון שבלאו הכי אין זה מדינא אלא חומרא והרחקה בעלמא, לכן כל שיש רוב היתר בטלים. וכן דעת האחרונים. עכת"ד. וכן פסקו החיי אדם (כלל קכז סימן א'), והמשנה ברורה (סימן תנג סק"ט). ולפי זה הדבר ברור שאין פליטת הכלים שבישלו בהם אורז וקטניות אוסרת התבשיל לבני אשכנז שנוהגים להחמיר באורז וקטניות, ואפילו אם הכלים בני יומן יש להתיר, שבודאי יש רוב היתר כנגד פליטת הכלים. וכיוצא בזה מצאנו בחידושי דינים לרבני ירושלים משנת רס"ט, שנדפסו בסוף שו"ת חיים וחסד מסופייא (דף צב ע"א, אות נו), שאם נמצא דם בביצה (על החלבון) שנוהגים בכמה מקומות לזרוק את הדם ולאכול את הביצה, אולם מנהג רבני ירושלים בימים ההם היה לאסור את כל הביצה, ומכל מקום הכלי שנתבשלה בו מותר, מאחר שיש מתירים את הביצה עצמה באכילה. ע"כ. (וכן הובא כל זה במחזיק ברכה יורה דעה סימן סו סק"ג. וע"ש). וכל שכן אורז וקטניות בפסח שלדברי הכל מעיקר הדין מותרים, לפיכך גם לנוהגים בהם איסור הכלים מותרים".

והתיר כפי שכתב בכף החיים ואף יותר ממנו לבשל אוכל בכלים בני יומן מקטניות למי שנוהג בהם איסור בפסח.

ג. כתב בספר סידור פסח כהלכתו (פרק טז ס"ט): "מותר להשתמש בכלים שנתבשלו בהם קטניות שאין בהם חשש תערובת חמץ".

ובאר בהערותיו: "עיין בכף החיים שם ס"ק כ"ז שהביא כן מכמה אחרונים ולכן מותר לאשכנזי להשתמש בכליו של ספרדי בפסח בשעת הצורך, והטעם משום שיש רוב בכלי נגד הבליעה ואף שאין לבטל הקטניות לכתחילה, כמש"כ לקמן (אמנם הפר"ח כאן מתיר לבטל לכתחילה כמו חלת חו"ל כיון שאין לה מקור מן התורה אבל האחרונים חולקים על זה עיין שדי חמד חו"מ סימן ו' ס"ק ד' אות ב' ע"ש) אפשר דבליעה שבכלי אין בה ממשות ואינה מוסיפה לתבשיל ומותר לבשל בה ואין להחמיר בזה כמבטל איסור לכתחילה וגם אינו מתכוון לבליעה שבדפנות ולאחר מעל"ע שנפגם הטעם ודאי שאפשר לבשל בה. ובכף החיים שם הביא מספר זרע אמת דמותר רק לאחר מעל"ע ובחריף אינו בן יומו דינו כבן יומו. ואם מתארח אצל אחד שנוהג בהיתר קטניות א"צ לשאול אותו אם בישלו בו בתוך המעל"ע דאפילו אם בישלו בה בתוך המעל"ע אין לאסור משום כך את האוכל. ודעת מהרלנ"ח דאם אינו יודע אם הכלי בן יומו מותר לבשל בזה אבל אם יודע שהוא בן יומו אין לבשל בו ואם בישלו לא יאכל ממנו ע"ש. וראה בש"ך סימן קי"ט ס"ק כ' ובפר"ח שם דדבר שנוהג איסור מחמת מנהג אבותיו ובני מדינתו שנוהגין כן וכו' יכול האוסר לבשל לכתחילה בכליו של המתיר שאינן בני יומן או בסתם כלי דקיי"ל נמי שהן אינן בני יומן דלא קיבלו עליהם המנהג להחמיר כ"כ. ואם בעל הכלי הוא לפנינו צריך לשאלו אם הוא בן יומו או לא וכו' ע"ש בש"ך. והפר"ח סובר שא"צ לשאלו. ומותר להשאיל כלים לאוכלים קטניות בפסח ראה אז נדברו ח"ח סימן נ' ועיין לעיל בהערה 31 דנוהגים להשתמש בכלים מיוחדים לקטניות".

ואף הוא חזר על ההיתר של בישול לכתחילה בכלים שאינם בני יומן.

ד. וכ"כ בספר 'אז נדברו' (ח"ח סי' כ אות ד): "גם להנוהגים שלא לאכול אורז בפסח אין להחמיר בכלים שבישלו בהם אורז ושאר קטניות שהרי מבואר בסי' תנ"ג ס"א שתערובות אינו אוסר כל שיש רוב ואם גר בשכנתו בני עדה המשתמשים בקטניות חלילה מלמנוע להשאיל את כליו".

והוא לא הקפיד אם הכלים בני יומן או אינן בני יומן.

ה. השאלה שלנו היא בישול בכלי פסח עוד לפני הפסח של קטניות, ולאחר מכן לבשל לפני פסח ולחוש שבליעת הכלים של קטנית, תאסור בתבשיל של פסח הנקי מקטניות, ויהא בתבשיל של פסח חוזר וניעור, ובזה אף אחד לא החמיר שיהא דין חוזר וניעור בקטניות.

כל הסתפקות הפוסקים לעיל היתה בפסח עצמו האם מותר בכלים בני יומן מקטנית לבשל תבשיל כשר לפסח ללא קטניות. וכולם הקלו בפסח בכלים שאינם בני יומן, ולכן ודאי מותר לבשל בכלי בערב פסח קטניות לאוכלי קטניות, ומיד אח"כ לנקות את הכלי ולבשל תבשיל ללא קטניות והכל בערב פסח.

מסקנה

מותר לבשל בערב פסח בכלי–פסח קטניות עבור ערב פסח, ולבשל שוב בערב פסח באותם כלים לכאלה שאינם אוכלים קטניות בפסח, ואין צורך לחוש לכך שהם בני יומן.