חבל נחלתו כד מב

סימן מב - הסעה שלא הגיעה

שאלה

לפני מספר שנים כשעדיין לא היו פלאפונים, הזמין אדם לו ולאשתו מקום בהסעה פרטית שנסעה מצפת לירושלים. ההסעה היתה אמורה לקחתם במוצ"ש מצומת צמח לירושלים. הם המתינו בצומת, ואוטובוס אגד עצר, אך הם לא עלו עליו כיון שהתחייבו להסעה הפרטית. נהג האוטובוס הסביר להם שאין יותר אוטובוסים הערב אך הם לא עלו, וחיכו להסעה. לצערם ההסעה עברה ולא עצרה להם במקום שקבעו. והם נשארו ללא הסעה ולא אוטובוס צבורי. בדלית ברירה הם הזמינו מונית לירושלים, שעלתה להם ממון רב.

1. האם המזמינים היו מותרים לעלות על אוטובוס של אגד, למרות שהזמינו מקום בהסעה?

2. לאחר שבעל ההסעה לא עמד בדבריו, האם בעל ההסעה צריך לשלם להם את מחיר המונית?

תשובה

א. הזמנת הסעה היא התחייבות שמחייבת את שני הצדדים, את המזמין, לעמוד במקום בזמן שנקבע, ולשלם את מחיר ההסעה כפי שקבעו ביניהם. ואת ההסעה להגיע בזמן ולבצע את השכירות שקבעו ביניהם.

ב. הזמנה טלפונית בימינו דינה כסיטומתא, וכל זמן שלא ביטל בטלפון את הזמנתו (תוך כדי הזמן שקבעו לאפשרות לבטל) דינה כקנין להתחייב בהזמנה ותשלומה.

וכך כתב בפתחי חושן (ח"ד שכירות – הערות פרק ז – שכירות פועלים, סוף הערה ה) לגבי סיטומתא בשכירות: "בשו"ת מהר"ש ענגיל (ח"א סימן פ) משמע שסיטומתא, והיינו קנין עפ"י מנהג המדינה, הוי קנין כשכירות פועלים"... (וכן שמעתי בשיעור הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל).

ג. על כן, אם קבעו שעה עד מתי מותר לכל צד לבטל בטלפון את התחייבותו וביטל בעל ההסעה או המזמין – שניהם פטורים.

אולם אם לא ביטל אף צד את התחייבותו, ההתחייבות והקנין שביניהם עומדים, ומטילים חובה על שניהם למלאותו, כולל את הממון שהתחייבו לו.

ועל כן אם המזמין איחר ולא הגיע להסעה, יכול בעל ההסעה ששמר לו מקומות בהסעה, לתבוע מן המזמין את שכרו שהפסיד כתוצאה מכך, שהרי הוא עמד בהתחייבותו, ואילו המזמין לא עמד בהתחייבותו. (ואם העלה נוסעים בִּמְקום אלו שאחרו, ולא הפסיד כלל, אינו יכול לתבוע.)

וה"ה מצד המזמין, אסור לו לעלות על אוטובוס או הסעה אחרת מזאת שהזמין, ואם עלה להסעה אחרת, הוא חייב לשלם לבעל ההסעה את הפסדו.

וכן במקרה דנן, כיון שנסע לירושלים במונית שעלתה סכום רב, ובעל ההסעה לא עמד בדיבורו ובהתחייבותו, הרי הוא יכול לתבוע ממנו את ההפרש בין הסכום ששילם למונית לבין הסכום שהיה אמור לשלם לבעל ההסעה. אולם על צער ובזבוז זמן אינו יכול לתובעו (אא"כ זמן ההגעה לירושלים היה חלק מהתחייבותו של בעל ההסעה).

ד. חזר השואל ושאל:

אם האוטובוס הגיע, נאמר כרבע שעה לאחר שזמן שההסעה היתה אמורה להגיע, האם אז היה מותר לי לעלות עליו? שאלה זו מעשית לגבי איחור מוניות להגיע.

והאם יש גדר של איחור המתיר לשני הצדדים להפר את ההתחייבות?

והשבתי:

זה צריך לברר עם חברות ההסעות, מה המנהג באיחור הסעות.

פשוט, שאם האוטובוס היה מגיע כשעה אחר זמן ההסעה, היה מותר לעלות לאוטובוס. רבע שעה הוא זמן גבולי וצריך לדעת באיזו דרך מדובר, מה מצב הפקקים השיגרתיים בה, ואיזה טווח של איחור הוא עמידה בהתחייבות, ואיזה הוא כבר אי עמידה בהתחייבות.