חבל נחלתו כא סז
סימן סז - בדיקת טריפות בפרה אדומה
שאלה
עריכההאם צריכים לבדוק פרה אדומה ממומים ומטריפות?
תשובה
עריכהא. נאמר בבמדבר (יט, ב): "זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על".
ובספרי זוטא (יט, ב): "אשר אין בה מום, מגיד שהיא נפסלת במום מיכן אמרו כל המומין הפוסלין במוקדשין פוסלין בפרה. אשר אין בה מום לרבות שהיה בה מום וחיה ומקומו ניכר הרי זה מום".
וא"כ לגבי מומים ודאי שאסור מן התורה שיהיו בה מומים.
ב. נאמר בפסוק הבא (במדבר יט, ג): "ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו".
וכתב בתרגום המיוחס ליונתן: "ותתנון יתה לאלעזר סגן כהניא ויהנפק יתה לחודא למברא למשריתא ויסדר חזור חזור לה סידורי קיסין דתיניא וכהנא אוחרן יכוס יתה קדמוי בתרין סימניא כמשאר בעירן ויבדיקנה בתמני סרי טריפן". עולה כי לפי התרגום פרה אדומה ניתחו אותה לנתחים ובדקו אותה מי"ח טריפות ורק אח"כ שרפו אותה והשתמשו באפרה לטהר את המתים.
וכן פרש הרש"ר הירש (במדבר יט, ב): "אשר אין – בה מום: אף על פי שפרה אדומה היא מקדשי בדק הבית ולא מקדשי מזבח, הרי היא נפסלת על ידי כל המומים ושאר כל החסרונות הפוסלים בהמה לקרבן: רובע ונרבע, מוקצה ונעבד, אתנן ומחיר, וכן גם יוצא דופן וטריפה (ראה פי' ויקרא עמ' ד); שכן פרה אדומה קרויה "חטאת" (פסוק ט) ודינה כדין חטאת, אף על פי שהיא מקדשי בדק הבית (עי' עבודה זרה כג ע"ב, פרה ב, ג)".
ג. אבל בחולין (יא ע"א) לומדים מכך שפרה אדומה נשרפת כולה ללא ניתוח, שהולכים אחר הרוב ורובן אינן טריפות ולא חוששים לטריפות. נאמר בחולין: "רבה בר רב שילא אמר: אתיא מפרה אדומה, דאמר רחמנא: ושחט... ושרף, מה שחיטתה כשהיא שלמה, אף שריפתה כשהיא שלמה, וליחוש דילמא טרפה היא! אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא; וכי תימא, מאי נפקא מינה? חטאת קרייה רחמנא".
כלומר, לומדים שפרה אדומה אסור שתהיה טריפה מכך שנאמר בה חטאת, ומן ההיקש שבין ושחט לושרף לומדים שהיא נשרפת שלמה, ומכאן שהולכים אחר הרוב ולא חוששים לטריפות בפרה אדומה.
ופרש רש"י (חולין יא ע"א): "כשהיא שלמה – שלא ינתחנה." "חטאת קרייה רחמנא – (במדבר יט) למי נדה חטאת היא."
וכ"כ המאירי (חולין יא ע"א): "עגלה ערופה כשהיא שלמה עורפין אותה שנאמר הערופה כשהיא שלימה וכן פרה אדומה אחר שנשחטה שורפין אותה כשהיא שלמה שנ' ושחט ושרף מה שחיטתה כשהיא שלמה אף שריפתה כשהיא שלמה ושתיהן טרפה נפסלת בהן שהרי עגלה ערופה כפרה נאמר בה כקדשים ופרה אדומה חטאת קרייה רחמנא".
ד. וכך הקשה בפירוש שיר מעון1 (במדבר יט, ג): "ושחט אותה לפניו. תמוה לי טובא בתרגום יונתן ב"ע ריש חוקת נקט שפרה אדומה נבדקת בח"י טריפות. וסוגיא דחולין (י"א סוע"א) דיליף מפרה אדומה דאזלינן בתר רוב נקט לדבר פשוט בלי חולק דשריפתה היה כשהוא שלימה, וא"כ איך אפשר לבדוק אחר טריפות שבסתר. ועוד הקו' דלמא במקום נקב קא שחיט. ואם נאמר דיונתן כ' תרגומו מפי ר"א ור"י כדאיתא מגילה דף ג' ע"א והם חולקים ואולי ס"ל דלא אזלינן בת"ר. מ"מ קשה לומר שחולקים במציאות במעשה שהיה שמלשון התרגום משמע שהיה כך".
ה. והשיב בשו"ת דברי יציב (חו"מ סי' צז): "ויש להוסיף עוד, דהנה באמת אם תימצא הבהמה טרפה נמצא שלא היה שום תועלת וטובה בשחיטתה. אך ידועים דברי התרגום יוב"ע אצל פרה אדומה [במדבר י"ט ג'] ויבדיקנה בתמני סרי טריפן, ועמדו בזה דלא שייך בדיקה וכמבואר בחולין י"א ע"א דמה שחיטתה כשהיא שלימה אף שריפתה כשהיא שלימה וכו' עיין שם. וכבר אמרתי בזה להמבואר בספר חסידים סי' תס"ח ותתל"ג ובד"מ יו"ד ריש סי' ל"ה שיש חכמה להכיר בבהמה בחייה אם היא כשרה או טרפה, ובחכמה זו היה אלעזר הכהן יכול לבדוק פרה אדומה בי"ח טריפות, והארכתי בזה אם אפשר לסמוך להלכה על ידיעה זו ואכ"מ. ועכ"פ בכהן בעל מדריגה שפיר דמי שישחוט בעצמו אחרי שבדק הבהמה בחייה ויודע דכשרה היא ויתקן אותה בשחיטתו כנ"ל".
ואלה דברי ספר חסידים (מרגליות, סימן תסח): ..."למה לא כתב שלמה המלך חכמתו מה היו ולא כתב אלא ג' ספרים בלבד כי אם היו נכתבים שאר דברים היו עוסקים בהם וממעטים להגות בתורה והיה בא לידי ביטול תורה ומצות, כי יש חכמה שאדם רואה בבשר ויודע אם השוחט באותו לילה שימש מטתו. ויש חכמה שאדם יודע בבהמה ובחיה אם היא כשירה או טריפה. ואף אם נשחטה הבהמה ונתערבו החתיכות הכשרות והטרפות איזה כשירה ואיזה טריפה ואיזה נבילה. אלא אם היו כתובות החכמות היה בא לידי עבירה שהרעים יאמרו אין בדיקה לבהמה לאחר שחיטה כי מכירים אנו אותם שהיא כשירה וכן לכל דבר היה לו חכמה לדעת ולא נכתבה כדי שלא יסמכו עליהן. וכל חכמת שלמה וכל מיני חכמות רמוזים בתורה קצת או דוגמתם, ואם יאמר אדם למה לא יעשה הקדוש ברוך הוא שיהיו חכמים כשלמה אמור לו כבר היה שלמה חכם מכל האדם ונכשל בחכמה, ואם יאמר למה אין עושה גבורים כשמשון כבר נכשל, ואם עשיר כבר נכשל קרח בעשרו ודואג הרי אין לומר למה לא עשה חכמים גבורים ועשירים כי הוא יודע מה הוא עושה".
וכתב בספר חסידים (מרגליות, סימן תתלג): "אחד היה יודע לעיין בבהמה בחייה אם היא כשירה או טריפה ולא רצה ללמד אמר שמא יסמכו על זה ולא יבדקו ופעמים יטעה ואמרו חכמים ואל בינתך אל תשען (משלי ג' ה')".
וכ"כ בדרכי משה (הקצר, יורה דעה סי' לה, א): "מצאתי כתוב בשם הר"ר יהודא חסיד שאמר שיש להעביר ולמשמש היד ע"ג בהמה בעודה חיה אם תשפיל לארץ תחת ידו ודאי כשרה ואם לאו טרפה ונתתי בו סימן לב נשבר ונדכה וגו' (תהלים נא יט) עד ושפל רוח להחיות (ישעיה נז טו) עכ"ל תשב"ץ (סי' תקנג) ע"כ מצאתי"...
וא"כ כהן שהיה חכם בחכמת שלמה ידע לבדוק בהמה בחייה מי"ח טריפות.
ו. וכך השיב הראי"ה קוק בשו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל, סימן צג, ב): "וע"ד התרגום יונתן דבודקים הפרה בי"ח טריפות, שהקשה מר הא אזלינן בתר רובא, כבר אמרתי לכת"ר שאין להקשות מסוגיות שלנו להתרגום יונתן, שהיו מהקדמונים שהיו להם שיטות מיוחדות. ובנ"ד הרי ר"מ באמת ס"ל דחיישינן למיעוטא. ואף על גב די"ל דר"מ רק מדרבנן חייש, י"ל דגם התרגום יונתן מדרבנן קאמר ומסמיך אקרא2. ואי משום דהגמ' יליף בחולין י"א מפרה אדומה גופא דאזלינן בתר רובא, משום דלא אפשר לבדוק בה כל הי"ח טריפות, משום דבעינן ושחט ושרף מה שחיטתה כשהיא שלמה אף שרפתה כן, י"ל דתרגום יונתן לא ס"ל היקש זה. ובאמת היקש זה מופלג הוא, דפסוק מפסיק יש בין ושחט לושרף, ואולי תלוי במקרא נדרש לפניו ולפני פניו. וחוץ מזה כבר העירו התוס' די"ל גבי פרה אדומה ג"כ דלייף, אלא שהם דחו דמשמע להו דתהיה שלמה כבשעת שחיטתה, אבל אין התרגום יונתן משועבד לזה, וס"ל דהיכי דלייף יכול לחתוך ולבדוק, וחיישינן למיעוטא, היכי דאפשר עכ"פ, כדר"מ".
הראי"ה קוק מתרץ שבתרגום יונתן ישנן לעתים שיטות ראשונים שלא התקבלו להלכה, ואולי ר"מ דחייש למיעוטא לא ס"ל את ההיקש ושחט-ושרף שהיא נשרפת כולה ללא שום ניתוח ובודקים את כל הי"ח טריפות.
ז. וכך כתב בהערות הגרי"ש אלישיב (חולין יא ע"א): "אתיא מפרה אדומה וכו'. כתב בתרגום יונתן בן עוזיאל פ' חקת דהשחט את פרה צריך לבודקה מכל י"ח טריפות. וקשה דהא אמרינן דאי אפשר לבדוק אותה מטריפות. וכתב הבית יצחק ששמע מחכם אחד דאיתא במדרש גבי מנורה וכי לאורה הוא צריך, והרי אהרן הכהן מסתכל בחבית ורואה מה שבתוכה ומסתכל בטפיח ורואה מה שבתוכה, א"כ ודאי פרה אדומה הראשונה שהיה אהרן הכהן חי אכן צריך להביא הפרה אדומה לפניו שיראנה בתוכה אם טריפה היא, דכיון דאיכא לברורי לא סמכינן ארובא, ורק עתה דליכא לברורי סמכינן ארובא".
וכך כתב בשו"ת בית יצחק (יו"ד א' סי' לט): "עוד אפשר לישב לפימ"ש התוס' שבת כ"ב ע"ב ד"ה וכי לאורה דאהרן הי' מסתכל בחביות סתומה ורואה מה בתוכה ע"כ כיון שהביאו המקושש לפני אהרן ראה שאינו טרפה. ולזה הערה האחרונה העירני הרב החריף ובקי מוה' ליבש מנחם לאנדא נ"י ושמעתי דבר יקר בזה מהרב הה"ג מוה' יצחק יאיר האבד"ק זוראוונע זצלה"ה שמישב בזה דברי התרגום יונתן פרשת חוקת שכתב בפרה אדומה ויכוס יתי' ויבדקינה בי"ח טריפן. וקשה הרי מבואר בגמ' חולין י"א שא"א לבודקה משום דמה שחיטתה כשהיא שלימה אף שריפתה כשהיא שלימה. ולהנ"ל ניחא דהפרה הראשונה היתה בפני אהרן והוא הי' יכול לבדקה אף כשהיא שלימה כדברי התוס' הנ"ל ודפח"ח. ואמנם דברי התרגום י"ל בפשיטות. דהנה הקשיתי בהא דילפינן דאזלינן בתר רובא מפרה ול"ל דבדקינן ליה משום ושחט ושרף מה שחיטתה כשהיא שלמה אף שריפתה שהיא שלימה הרי מבואר במשנה דפרה פרק ד' משנה ג' דהפשיטה ונתחה כשר ופי' הר"ש דרצה בניתוח ורצה במחובר וע' בתשו' טו"ט ודעת קמא להגאון מהרש"ק זצ"ל סי' קס"ב מה שהשיב לי בזה. ובאמת כבר קדמני במ"ל פ"ד מה' פרה הי"ב בקו' זו ואמנם לפימ"ש הר"ש דזה אם רצה מוכיח הגמ' שפיר דאזלינן ב"ר דהרי מדכתיב ושחט ושרף דמוכח דאם רצה אין מנתחה וניחוש דלמא טרפה והתרגום יונתן כ' דאהרן הי' בודקה דרצה בניתוח והבן".
היינו, אמנם ניתן לתרץ כתירוץ הרב אלישיב זצ"ל, אולם הבית יצחק מתרץ בפשטות שמשנה בפרה ופירוש הר"ש שאין זה חיוב שלא לנתחה, ואם רצה שורפה דוקא מנותחת, ולכן כדי לבדוק את הפרה מטריפות היה מנתחה – זו דעת תרגום יונתן.
ח. בתשובת הגרש"ק קלוגר (שו"ת טוב טעם ודעת ח"א סי' קסב) נתן כמה תשובות לשאלת הסתירה בין המשנה בפרה המכשירה פרה אדומה בניתוח לבין הלימוד שצריך לשורפה כולה כאחת ומכאן ראיה שאזלינן בתר רובה ולא חיישינן לטריפות. 1. שתי ההלכות אמת בפרה – לכתחילה שלמה ובדיעבד אף מנותחת כשרה בפרה3. 2. מביא ראיה באריכות שאולי דין תורה הוא שלכתחילה צריך מנותחת אבל אם שרפה שלמה כשרה, ומכאן הראיה שאזלינן בתר רובא. 3. מביא מדין 'כל הראוי לבילה' וכן בפרה כיון שראויה להישרף ללא ניתוח, מכאן שאזלינן בתר רובא.