חבל נחלתו יט לה

סימן לה

מצא פירות או ירקות שנפלו ממשאית

שאלה

מצא בצידי הכביש פירות או ירקות שנפלו ממשאית, האם יכול ליטלם, והאם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות וא"כ האם לברך עליהם?

תשובה

א. אם אין מישהו ששומר על הפירות כדי לאוספם, או שנהג המשאית או מסייעים לו שאוספים את הפירות, הפירות הפקר ומותר ליטלם.

הפקר יכול להיווצר בפעולה מכוונת של הפקר, או כתוצאה מפעולת אונס כגון: גר שמת (גיטין לט ע"א; חו"מ סי' רעה ס"ב), או מקבל מתנה ואינו מעונין בה שכל הקודם בה זכה (כריתות כד ע"א), או שור הנסקל שהוזמו עדיו (כריתות שם; רמב"ם הל' נזקי ממון פי"א הי"ג) או כגון ששטף נהר וכד' (ב"מ כב ע"א; רמ"א חו"מ סי' רסד ס"א) והחפצים יצאו מתחת יד בעליהם, וכמו"כ כאן הארגז או הפרי שנפל הוא הפקר בעל כורחם של בעליהם.

ב. פירות הפקר פטורים מתרומות ומעשרות.

כך פסק הרמב"ם (הל' תרומות פ"ב הי"א): "וכן ההפקר פטור מן התרומה ומן המעשרות, ואפילו הפקירו העכו"ם לו"...

ובאר הכסף משנה (הל' תרומות פ"ב הי"א):

"וכן ההפקר פטור וכו'. משנה וירושלמי פ"ק דחלה ופרק קמא דמעשרות. ומה שכתב ואפילו הפקירו העכו"ם כך הוא הגירסא בספר מוגה והיא הנכונה וכן משנה בפ"ד דפאה (משנה ט') הלקט והשכחה והפאה של נכרי חייב במעשרות אא"כ הפקיר ומה שכתבו רבינו בלשון אפילו משום דהוה אפשר למיסק אדעתין דכיון דעכו"ם אין לו קנין בא"י להפקיע ממעשר לא יהא לו כח להפקיעו ממעשר ע"י הפקר שלו".

היינו, אפילו אם אין קנין לנכרי בא"י להפקיע ממעשר, בכ"ז – הפקרו הפקר להפקיע מתרו"מ. ועל כן גם אם הפירות שנפלו גודלו ע"י נכרי הם פטורים מתרו"מ.

ג. כתב הרמב"ם (הל מעשר פ"ג ה"א):

"פירות שהגיעו לעונת המעשרות ונתלשו ועדיין לא נגמרה מלאכתן כגון תבואה שקצרה ודשה ועדיין לא זרה אותה ולא מרחה מותר לאכול מהן אכילת עראי עד שתגמר מלאכתן, ומשתגמר מלאכתן אסור לאכול מהן עראי".

והתנה בהלכה ב:

"בד"א בגומר פירותיו למכרן בשוק אבל אם היתה כוונתו להוליכן בבית ה"ז מותר לאכול מהן עראי אחר שנגמרה מלאכתן עד שיקבעו למעשר". (ובהלכות הבאות פרט הרמב"ם את הדברים הקובעים למעשר, ולשאלה דידן אין לכך משמעות).

פירות שנפלו ממשאית אינם לצריכה ביתית, אלא נועדו למכור בשוק. הפירות שנמצאו בצד הכביש היו באחד משני המצבים: או שהם היו בהעברה מן השטח שנאספו בו לבית אריזה ולפני גמר מלאכה, או שהם היו בדרך מבית האריזה אל השווקים – לאחר גמר מלאכה.

ד. לפי סימני הנפילה ניתן לזהות, עפ"י רוב, האם מדובר בפירות לפני גמר מלאכה או לאחר גמר מלאכה. אם הפירות נפלו בתפזורת או במיכלי קטיף ('דולב') או מ'באלות' (=שקי ענק) הם ודאי לפני גמר מלאכה אם הם באריזות קטנות (שנפלו איתם) או בארגזי קרטון – הם יצאו כבר מבית האריזה והם לאחר גמר מלאכה.

ה. הנ"מ בין לפני גמר מלאכה לאחריו היא לגבי חיוב תרומות ומעשרות.

כתב בתוספות הרא"ש (בבא מציעא כא ע"ב):

"ופטורות מן המעשר האי דהפקר פטור מן המעשר היינו היכא דהופקר קודם שנגמרה מלאכתו דלאחר שנתמרח בכרי לא מהני הפקר לפוטרו מן המעשר כדאיתא בפ"ק דמס' פאה ונותן משום הפקר ופטור מן המעשר עד שימרח, ותאנים שעושין מהם קציעות לא חשיב גמר מלאכה עד שיתיבשו כדמוכח ביום טוב בפ' המביא, והיכא דהוי הפקר קודם גמר מלאכה אף על גב דבשעת גמר מלאכה לא הוי הפקר פטור מן המעשר כמו הפקיר כרמו ולמחר השכים ובצרו, ובהקדש אינו כן דהקדש אינו פוטר אלא אם כן הוי הקדש בשעת גמר מלאכה כדתנן בפ"ק דפאה המקדיש והפודה חייב במעשר עד שימרח הגזבר". (וכן בתוספות ב"מ כא ע"ב)

וכן בסמ"ג (עשין סי' קלג) כתב:

"וכן ההפקר, שהיה קודם גמר מלאכה דוקא מוכיח במסכת פאה (פ"א מ"ו ור"ש) שהוא פטור מן התרומה ומן המעשר".

וכתב בשו"ת רבי בצלאל אשכנזי (סי' א): "לא אשכחן מידי דנתחייב במעשר אם הפקירו אח"כ שיפטר מן המעשר".

ועל כן אם היה גמר מלאכה בפירות – הן כבר חייבים בתרו"מ ואף ההפקר לא מפקיע אותם מן החיוב.

ו. עולה מן הדברים: אם הפירות שנפלו היו לפני גמר מלאכה, בין פירות ישראל ובין פירות נכרים פטורים מתרו"מ, וכאמור עפ"י רוב סימני הנפילה מוכיחים זאת.

לאחר גמר מלאכה, אם המדובר בפירות נכרים – אם גמרם ישראל (בבעלות ישראל אפילו האורזים בפועל נוכרים) חייבים בתרו"מ. אם גמרום נכרים – הפירות פטורים מתרו"מ. כאמור ברמב"ם (הל' תרומות פ"א הי"א): "פירות העכו"ם שגדלו בקרקע שקנה בא"י, אם נגמרה מלאכתם ביד עכו"ם ומרחן העכו"ם פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דגן עכו"ם".

לאחר גמר מלאכה בפירות ישראל – חייבים בתרו"מ.

ז. ישנה אפשרות נוספת שאותם פירות שנמצאו לאחר גמר מלאכה, היינו שנארזו לשיווק בבית האריזה, כבר הופרשו תרומות ומעשרות, וא"כ הפירות שנמצאו פטורים מתרו"מ.

ולכן בפירות לאחר גמר מלאכה ישנם כמה ספיקות: ספק גמרם ישראל ספק גמרם נכרי, ואם גמרם ישראל ספק הופרשו תרו"מ ספק לא הופרשו. ולכן צריך להפריש תרו"מ ולא לאכול עראי קודם הפרשה, אמנם ללא ברכה מצד הספק.

מסקנות למעשה

א. אם ברור מעל כל ספק שהפירות נפלו לפני גמר מלאכה – הפירות פטורים מתרו"מ כדין הפקר.

ב. אם אין ברור צריך להפריש תרו"מ ללא ברכה.

ג. אם הפירות שנמצאו הם לאחר גמר מלאכה צריך להפריש תרו"מ מספק ללא ברכה.