חבל נחלתו יז נא
סימן נא - הכבשים של המזבח לפי רש"י עריכה
א. נאמר בדברי הימים (א' כח, יט): "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית".
וכמה מקומות בתלמודים לומדים מפסוק זה שכל מבנה המקדש וכליו ניתן במדויק לדוד המלך שהעבירו לשלמה בנו, ואין להוסיף עליו.
בירושלמי מגילה (פ"א ה"א) נאמר:
"ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להידרש מה טעמא [דברי הימים א כח יט] הכל בכתב זו המסורת מיד ה' זו רוח הקדש עלי השכיל מיכן שניתנה להידרש".
ובפני משה:
"מגילה שמסר שמואל לדוד. לבנין הבית וצורתו ניתנה ג"כ להדרש שלא יוסיף ולא יגרע".
"זו המסורת. שמסר לו בכתב".
"מכאן שניתנה להדרש. דהשכיל משמע להשכיל ולדקדק בה".
וכן בבבלי פסחים (פו ע"א):
"שאני היכל, דכתיב ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו ואת גנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכפורת, וכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל".
וכן בסוכה (נא ע"ב) על הוספת עזרת נשים בשמחת בית השואבה: "היכי עביד הכי? והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל!".
ופרש רש"י:
"והכתיב – גבי דוד המלך, כשצוה את שלמה על מדת הבית ובניינו".
"הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל – כל מלאכת התבנית שהודיעו הקדוש ברוך הוא על ידי גד החוזה ונתן הנביא".
מלימודים אלו עולה השאלה מה מקורם של הכבשים הקטנים של מזבח העולה בבית המקדש, שאינם רמוזים כלל במקרא, וכנראה היו כלולים באותה מגילה.
ב. בזבחים (סב ע"ב):
"אמר רב יהודה: שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש, שבהן פונים ליסוד ולסובב, ומובדלין מן המזבח מלא נימא".
מפרש רש"י:
"שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש כו' – אותו שפונין בו לסובב יצא במזרחו של כבש לימין ויוצא ומתחיל בשפולו של כבש ונמשך ועולה באלכסון עד שמגיע לסובב והפונה ליסוד יוצא למערבו להוליך בו שירים של חטאת שיורד מן המזבח פונה לשמאלו ליסוד דרומי ומתחיל לצאת בשיפולו של כבש רחוק מן המזבח כדי שיהא נוח לשפע ולירד ליסוד".
מדברי רש"י אנו למדים שכבש אחד מן הכבשים הקטנים עולה לסובב ממזרח הכבש העיקרי למזבח.
הכבש השני – "הפונה ליסוד יוצא למערבו (=של הכבש הראשי) להוליך בו שירים של חטאת (=בהמה, שניתנה באצבע על ארבע קרנות, וסיים במתנות חטאת בקרן דרומית מערבית ומשם שופך שיריים ביסוד דרומי מתחת לקרן שסיים בה) שיורד מן המזבח פונה לשמאלו ליסוד דרומי". עולה כי הכבש המערבי משמש להעברת שיירי הדם מן הסובב ליסוד – ולכן ברור שהוא צריך לצאת מן הסובב.
והוא יורד דרך שמאלו – מפני שלרש"י ההליכה היא עם הפנים למזבח דרך ימין, וכשהוא יורד מן הסובב, היסוד עליו הוא שופך את השיריים והולך אליו ופניו למזבח – משמאלו ואם כן הוא יורד בכבש המערבי והולך על הכבש דרך שמאל לכיוון היסוד הדרומי מערבי1.
ומש"כ רש"י: "ומתחיל לצאת בשיפולו של כבש רחוק מן המזבח כדי שיהא נוח לשפע ולירד ליסוד" – נראה שכוונתו שהחלק מהכבש הקטן המוליך לכיוון היסוד יוצא בתחתית הכבש כדי שיהא נוח לרדת לכיוון היסוד. ובדרך השערה ניתן לומר שכבש זה חלקו העליון מקביל לכבש הראשי (בכיוון צפון דרום), וחלקו התחתון מופנה לכיוון היסוד (בכיוון מזרח מערב). הכבש המערבי משמש לירידה בלבד כשם שהכבש המזרחי משמש לעליה בלבד.
ג. רש"י (זבחים סד ע"א) בביאור עשיית עולת העוף בקרן דרומית מערבית (כשהיתה רבה על דרומית מזרחית) וזריקתה לבית הדשן מבאר שבניגוד לעולת העוף במזרח שנעשית על גבי הסובב, עולת העוף במערב נעשתה על גבי גג המזבח. ובתוך דבריו כתב רש"י:
"...שהוא עומד בראש המזבח ולא בסובב שכשהיא נעשית במזרח עומד בסובב לפי שיש לו כבש קטן במזרח לפנות הימנו לסובב אבל לצד המערב אין לו [כבש] לפנות לסובב וצריך לעלות על ראש המזבח ועומד בדרומה של קרן והכי תנן במס' סוכה (דף מח) גבי נסכים עלה ופנה לשמאל ולא תנן בה ופנה לסובב"...
ונראה להסביר דברי רש"י: "אבל לצד המערב אין לו [כבש] לפנות לסובב". אינו מתכוין שאין כלל כבש – אלא שאין לו כבש לעליה לסובב אלא רק לירידה מן הסובב.
אמנם תוספות (זבחים סד ע"א) כתבו:
"יותר מל"א אמות – פי' בקונטרס כשהיתה במזרח היה עומד בסובב לפי שבמזרח היה כבש קטן שפנה על סובב אבל במערב לא היה לו כבש לשמאל לפנות בו לסובב וצריך לעלות לראש המזבח ולעמוד בדרומית של קרן והכי תנן במסכת סוכה (דף מח.) גבי נסכים עלה בכבש ופנה לשמאלו ולא תנן בהו ופנה לסובב ונראה דאין משם ראי' שלא היה כבש לסובב במערב אם כן כשהיה נותן ארבע מתנות שבחטאת ותנן פרק איזהו מקומן (לעיל דף נג.) פנה לסובב גבי חטאת וכשהיה מגיע לקרן מערבית דרומית היה צריך לחזור על עקיבו ולכך נראה דהיה שם כבש אבל קשה דלא חשיב ליה לעיל (דף סב:) גבי שני כבשים קטנים יוצאים מן הכבש".
ודברי תוס' צריכים עיון מדוע לא קבלו שהכבש המערבי היה לירידה ולא לעליה2.
מסקנתי מתאימה עם דברי ר' אלחנן אייבשיץ במאמרו על הכבשים הקטנים של מזבח הגדול (סיני צב וכנראה גם נדפס בספרו 'הבית השני בתפארתו'). ואינם מתאימים לספר שערי ההיכל3 (על זבחים למכון המקדש מערכה קמט שהועבר אלי ע"י הרב עזריה אריאל שליט"א ראש המכון התורני בית הבחירה שע"י מכון המקדש).