חבל נחלתו יז לג
סימן לג - הלכות גפן מודלית עריכה
פתיחה עריכה
מטיילים שהגיעו לבוסתן ראו גפן מטפסת על עץ אחר ושאלו האם מותר לאכול מן הפירות האם אין כאן כלאים.
בעקבות שאלתם נביא כמה הלכות הנוגעות בפירות גפן מודלית1, ובלשון חכמים: 'דלית'.
א. מהי דלית עריכה
פירוש הריבמ"ץ (פאה פ"ד מ"א):
"פי' דלית גפן גדולה המודלה על גבי עצים או על גבי אילנות אחרות".
ובאותה לשון כתב הר"ש:
"דלית – גפן גדולה המודלית ע"ג עצים או על גבי אילנות אחרים" (וכ"כ הרע"ב).
הרא"ש (פאה פ"ד מ"א) באר:
"בדלית – ענבים מודלים על גבי כלונסאות ויש סכנה בעלייתם".
ובתפארת ישראל (יכין, פאה פ"ד מ"א אות ב) כתב:
"בדלית. גפן המודלה ע"ג כותל גבוה".
פירוש לדבריהם: 'עצים' בלשון הריבמ"ץ והר"ש הם סמוכות מעץ היוצרים את הדליית הגפן, 'אילן' הוא אילן חי ומחובר לאדמה.
אמנם בספר כפתור ופרח (פרק נח) מעיר על סתירה בפירוש הרמב"ם:
"הפרח היוצא מן העריס או הדלית, רואין כאלו מטוטלת תלויה בו כלומר משקולת, כנגדו אסור, וכן בדלית והוא גפן בלא עריס. כך פירשו החכם רבי משה בר מיימוני ז"ל הכא מסכת כלאים (פ"ו מ"ט). אבל מסכת מנחות פרק כל קרבנות צבור גבי אין מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות ומן הכרמים העבודים, פי' שם ז"ל (פ"ח מ"ו), דליות גבוהות מן הארץ על ערס של קנים ורגליות הסמוכות לארץ כשאר הכרמים". וא"כ, במקו"א (כלאים) כתב הרמב"ם שאינו מודלה בעריס והגפן מודלית על אילן או על סמוכות. ובמקו"א (מנחות) כתב שהוא גפן מודלית ע"ג עריס וצ"ע.
ב. כלאים עריכה
לגבי דיני כלאים שני אילנות סמוכים ואפילו גפן המודלית על אילן מאכל אחר אין בהם משום כלאים לא כלאי אילן ולא כלאי הכרם.
כלאי אילן כיון ששניהם אילנות ואינם מורכבים זה על זה אלא יש להם קרבה 'שכונית'.
וכלאי הכרם כיון שהאילן השני הוא רב שנתי ולא תבואה או ירק.
ההלכה היחידית בכלאי הכרם שדנו לגבי גפן מודלית הוא בשאלה האם בגפן מודלית ע"ג אילן מותר לזרוע ירק מתחת לענף שהגפן כבר התחילה לטפס עליו אבל הזריעה היא מחוץ לאזור ההתפשטות.
וכך אומרת המשנה (כלאים פ"ו מ"ד):
"המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל מותר להביא זרע אל תחת המותר ואם הלך החדש יחזירנו. מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה אמר לו מה אני להביא זרע אל תחת המותר אמר לו מותר, והעלהו משם לבית המגנייה והראהו גפן שהוא מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה ובו קורות הרבה אמר לו תחת הקורה זו אסור והשאר מותר".
במשנה זו ישנה הדגמה של דלית על אילן מאכל ועל ענף מחובר של סדן השקמה. ובשניהם מותר להביא זרע במקום שהגפן לא מתפשטת. ובדרך אגב למדנו שאין שום איסור בעצם הדלית הגפן על אילן מאכל אחר כגון תאנה.
וכן בפרק ו משנה ט:
"הפרח היוצא מן העריס רואין אותו כאילו מטוטלת תלויה בו כנגדו אסור וכן בדלית, המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור ספקה בחבל או בגמי תחת הספוק מותר עשאה כדי שיהלך עליו החדש אסור".
ופרש ר' עובדיה מברטנורא:
"וכן בדלית – וכן משערין בגפן יחידית המודלית על גבי כלונסות שאינה עריס (= מעין עריסה גבוהה עליה מניחים את הגפן והיא יוצרת כעין סוכה) אם פרחה חוץ לששה טפחים שהם עבודתה".
ג. פאה עריכה
לגבי פאה נאמר במשניות בפאה (פ"ד מש' א ו-ב):
"הפאה ניתנת במחובר לקרקע בדלית ובדקל בעל הבית מוריד ומחלק לעניים. רבי שמעון אומר אף בחליקי אגוזים אפילו תשעים ותשעה אומרים לחלק ואחד אומר לבוז לזה שומעין שאמר כהלכה. בדלית ובדקל אינו כן אפילו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק לזה שומעין שאמר כהלכה".
ופרש ר' עובדיה מברטנורא:
"הפאה ניתנת במחובר – דכתיב (ויקרא יט) לעני ולגר תעזוב, הנח לפניהם והם יבוזו".
"בדלית – גפן המודלית על גבי עצים או על גבי אילנות".
"מוריד ומחלק – דכתיב (שם) תעזוב אותם, אותם שאין בהם סכנה אתה עוזב לפניהם ואי אתה עוזב אותם שיש סכנה בעלייתם, אלא מוריד מן האילן ומחלק להם".
וכך פסק הרמב"ם (הל' מתנות עניים פ"ב הל' טו-טז):
"הפאה של תבואה וקטניות וכיוצא בהן מזרעים הנקצרים, וכן פאת הכרם והאילנות ניתנת במחובר לקרקע והעניים בוזזין אותה בידם, ואין קוצרין אותה במגלות ואין עוקרין אותו בקרדומות כדי שלא יכו איש את רעהו, רצו העניים לחלקה ביניהם הרי אלו מחלקין, אפילו תשעים ותשעה אומרין לחלק ואחד אומר לבוז לזה האחד שומעין שאמר כהלכה".
"פאה של דלית ושל דקל שאין עניים מגיעין לבוז אותה אלא בסכנה גדולה, בעל הבית מוריד אותה ומחלק אותה בין העניים, ואם רצו כולן לבוז אותה לעצמן בוזזין, אפילו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק שומעין לאחד שאמר כהלכה ומחייבין בעל הבית להוריד ולחלק ביניהן2".
ד. שכחה עריכה
נאמר במשנה בפאה (פ"ז מ"ח):
"איזה היא שכחה בעריס כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה וברגליות משיעבור הימנה".
בתוספתא (פאה פ"ג הט"ז) נוסף משפט לגבי גפן מודלית:
"אי זו היא שכחה בעריסין גדולים כל שאין יכול לפשוט את ידו וליטלה בעריסין קטנים משיעבר הימנו. בדלית ובדקל משירד ממנו ושאר כל האילן משיפנה וילך לו, במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו אבל אם התחיל בו ושכחו אין שכחה עד שיבצור את כל סביביו".
וכן פסק הרמב"ם (הל' מתנות עניים פ"ה הכ"ו):
"איזהו שכחה בעריס, כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה, ובכרם משיעבור מן הגפן (או) ומן הגפנים וישכח אותה, בדלית ובדקל משירד הימנו, ושאר כל האילנות משיפנה וילך לו, במה דברים אמורים שלא התחיל בו, אבל אם התחיל בו ושכחו אינה שכחה עד שיבצור את כל סביביו".
ה. יין לנסכים עריכה
במשנה במנחות (פ"ח מ"ו) נאמר:
"אין מביאין מן הדליות אלא מן הרוגליות ומן הכרמים העבודים".
הכוונה היא ליין לנסכים שאין מביאים מגפנים מודלות אלא דוקא מגפנים רוגליות הגדלות ומתפשטות על גבי הקרקע, ואינן מודלות על אילנות אחרים או סמוכות3.
וכן בתוספתא (מנחות פ"ט ה"י):
"אין מביאין לא מן הכרמת ולא מן הדלית אלא מן הרגליות המיוחדות לכך".
ופרש רש"י (מנחות פו ע"ב):
"מן הדליות – שקורין טריילי"ש לפי שאין יינו יפה".
"אלא מן הרגליות – יין שגדל בגפנים נמוכים שהוא יפה".
ור' עובדיה מברטנורא (מנחות פ"ח מ"ו) מפרש:
"מן הדליות – מן הגפנים המודלות על גבי כלונסות וקנים גבוהים מן הארץ".
"אלא מן הרגליות – מגפנים ששוכבות על גבי קרקע בין רגלי בני האדם שאינן מודלות".
"העבודים – שנעבדו שתי פעמים בשנה. שחופרים סביבות הגפנים להפך בקרקע שבשרשיהן ועושין בהן גומות להשקותן, וזו היא עבודתן".
וכך פסק הרמב"ם (הל' איסורי מזבח פ"ז ה"ו):
"היין – מביא ענבים מן הרגליות מן הכרמים העבודים פעמים בשנה, ודורך וכונסין אותו בחביות קטנות4"...
ו. גפן מודלית על גבי תאנה עריכה
ישנה הלכה מיוחדת בגפן שהודלתה ע"ג תאנה.
נאמר בבכורות (יז ע"א):
"הדלה הגפן על גבי תאינה – יינו פסול לנסכים, מ"ט – זבח ונסכים, מה זבח – שלא נשתנה, אף נסכים – שלא נשתנו".
ומפרש רש"י:
"זה נשתנה ריחו – יין של אותו גפן".
היינו, הענבים שגדלו כאשר הגפן מודלית על גבי תאנה קולטים מריח התאנה וכנראה שמומחים ביין היו חשים בכך.
וכ"פ הרמב"ם (הל' איסורי מזבח פ"ו ה"י):
"יין שנתגלה פסול לגבי המזבח, הדלה גפן על גבי תאנה יינה פסול לנסכים מפני שנשתנה ריחו, הרי הוא אומר זבח ונסכים מה זבח שלא נשתנה אף נסכים שלא נשתנו".
וצריך לעיין, הלא בלאו הכי אין מביאים מפירות גפן מודלית נסכים וכפי שכתבנו לעיל. וצ"ל שברוגליות לעומת גפנים מודלות ישנו הידור אבל גם המודלות אינן פסולות לנסכים, ואילו יין שנשתנה ריחו מריח יין פסול לגמרי.
ומצאנו שקבעו בדלית לפסול לנסכים דוקא המודלית על גבי תאנה ולא על אילנות אחרים.