חבל נחלתו יד יח
סימן יח נטילת ציפורניים במוצאי תשעה באב
שאלה עריכה
מי שצפורניו מגודלות מאד, האם רשאי ליטלן במוצאי ת"ב או שצריך להמתין עד למחרת בחצות היום?
תשובה עריכה
א. מצאתי בשו"ת מהר"ם חלאווה (סי' י) שנשאל (ותשובתו לא היתה לפני האחרונים). וז"ל:
"שאלת: מהו ליטול צפורנים בשבוע שחל בו ט' באב בתוכה, ליטול בנגוסטר, דבתוך שלשים של אבל אסור.
"תשובה. אין ספק בעיני שהוא מותר, שאין לנו אסור זה בשבוע שחל להיות ט' באב בתוכה ולא ליום ט' באב, אלא לדברים שמנו חכמים והזכירום בפירוש, אבל להוסיף עליהם וללמוד מאבל אין לנו, ואעג"ב דתניא פ' בתרא דתענית כל מצוות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב וכו', לאו כללא הוא אלא לאותן ה' דברים המ(כ)נויין בבריתא, תדע לך שהרי אינן נוהגין כפית המטה ועטיפת הראש ואפי' ביום ט' באב עצמו, אלמא לא ילפינן ט' באב מאבל, אלא למה שלא הזכירו חכמים בפירוש. ואין צריך לומר לפי' רש"י ז"ל שפי' פרק החולץ שאני בין אבילות חדשה לאבילות ישנה, דט' באב ישנה ואבלות דרבים קילא, הילכך אין למדין מאבל, דאין למדין קל מחמור להחמיר עליו. ואם לפירושו של הרמב"ן ז"ל נמי לא ילפינן ט' באב משלשים יום, הואיל ואשכחן דברים דנהיגי באבל ולא נהיגי בט' באב, ואין לי להאריך".
ב. הט"ז (או"ח סי' תקנא ס"ק יג) החמיר לגבי נטילת ציפורניים בשבוע שחל בו ת"ב: "תספור' שבוע זו. – נרא' דה"ה נטילת ציפרנים דאסור בשבוע זו אבל קודם לזה מותר אפי' לפי מה שנהגו איסור בתספורת מן י"ז בתמוז כמ"ש רמ"א בס"ד מ"מ נטילת צפרנים קיל מזה כמ"ש לענין אבל בי"ד סי' ש"ץ דמותר במקום מצוה גבי אבל ה"נ כאן אין להחמיר בו בחומרת המנהג כנלע"ד".
והמגן אברהם (סי' תקנא ס"ק יא) הקל: "לספר – שמעתי שיש אוסרין ליטול צפרנים כמו באבל ונ"ל דל"ד דזה הוי כמו צנעה ובאבילות דצנעה ט"ב קיל מאבל כמ"ש התו' פ' החולץ עמ"ש סי' תקנ"ד ס"ב ולכבוד שבת פשיטא דשרי כמ"ש ס"ג וכ"ש לצורך טבילה".
ג. באליה רבה (סי' תקנא ס"ק ז) מביא את הדעה המחמירה אבל מסקנתו להקל וז"ל: "בתספורת וכו'. אבל נטילת צפורנים כתבתי באליה זוטא [ס"ק טז] דאין לאסור רק בשבוע שחל ט' באב, וכ"כ הט"ז [ס"ק יג], ודעת מג"א [ס"ק יא] נראה להתיר אפילו בשבוע זו, דבאבלות דצנעה קיל ט' באב מאבל. ובאליה זוטא [שם] כתבתי דגם באבל פלוגתא במו"ק דף (י"ח) [יז ע"ב], וכיון שלא הוזכר בש"ס ופוסקים מט' באב אין לנו לבדות מלבנו, שהרי כתב הרא"ש סוף תענית [פ"ד סי' לז] שאין ללמוד ט' באב מאבל מסברא, לכן יש להקל עכ"פ לכבוד שבת ואפילו בשבת שחל ט' באב בו למי שרגיל בכל שבת".
ד. בשערי תשובה (סי' תקנא בחלק שהשלים הגרא"ז מרגליות) כתב: "וכן בשם הגאון מהר"א אשכנזי ז"ל שמנהג בארץ אשכנז שלא ליטול צפרנים בין המצרים והוא ז"ל כתב נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי במדינתינו נוהגין לא בספירה ולא בין המצרים והמיקל לא הפסיד דכיון שהאחרונים שבזמנינו לא הזכירו האיסור מסתמא היו מתירין ג"כ ע"ש וע' ביד אפרים שכתבתי בשם הא"ר בזה".
ה. וכן המשנה ברורה (סי' תקנא ס"ק כ) הביא את המחלוקת, ונוטה להקל: "אסורין לספר – ולענין נטילת צפרנים יש דעות בין האחרונים אכן לצורך טבילת מצוה בודאי שרי. וכן לכבוד שבת כגון שחל ט"ב בשבת שרי בע"ש ליטול הצפרנים [אחרונים]".
ובערוך השולחן (או"ח סי' תקנא סל"ב) הקל: "ונטילת צפרנים יש אוסרין [ט"ז סקי"ג] בשבוע שחל ט"ב ויש מתירין דזהו בצינעא ואינו ניכר כל כך [מג"א סקי"א] ואנחנו נוהגים להקל כי גם לעניין נטילת ידים טוב יותר כשיטלו הצפרנים".
ועי' בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק יו"ד סי' צט). וכן בילקוט יוסף (מועדים, מדיני ימי תשעה באב סי"א) התיר עפ"י תשובת אביו כת"י.
ו. לגבי מוצאי ת"ב כיון שחיובו מדין התענית עצמה (כיון שתחילת השריפה היתה בט', אבל המקדש עצמו נשרף בי') נהגו להמשיך ולא לעשות דברים שנהגו בת"ב פרט לאכילה ושתיה. אמנם נטילת ציפורנים אף בת"ב עצמו היא מתוך ענייני תספורת והתירו לאשה הטובלת באותו ערב ליטול ציפורניה. ונלענ"ד שה"ה למי שצפורניו ארוכות ובעיקר עפ"י תשובת מהר"ם חלאווה שמתיר אף בת"ב עצמו וכיון שאין לאיסור שורש בש"ס ובראשונים נראה שמי שמצטער מכך מותר ליטול צפורניו מיד במוצאי תשעה באב.