חבל נחלתו יב י
סימן י
נבטים בשבת
שאלה
יש המנביטים זרעי קטניות על גבי נפה או צלחת בביתם, וכשיוצא נבט באורך כמה מ"מ מוסיפים את הקטניות המונבטות לסלט ירקות. האם מותר לקחת את הקטניות בשבת ולהוסיפם לסלט?
תשובה
א. פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"ח ה"ב): "הזורע כל שהוא חייב... אבל המשקה צמחין ואילנות בשבת הרי זה תולדת זורע וחייב בכל שהוא, וכן השורה חיטין ושעורין וכיוצא בהן במים הרי זה תולדת זורע וחייב בכל שהוא".
וכתבו המגיד משנה וכס"מ שכן עולה מהסוגיא בזבחים (צד ע"ב).
נראה על כן שהוספת מים על גבי נבטים כאלו בשבת היא זריעה.
וכן פסק בשולחן ערוך (או"ח סי' שלו סי"א): "השורה חטים ושעורים וכיוצא בהם במים, ה"ז תולדת זורע וחייב בכל שהוא".
אמנם המגן אברהם (סי' שלו ס"ק יב) העיר: "וחייב בכל שהוא – וצ"ע דבזבחים ד' צ"ד אמרי' הזורק זרע פשתן במים מ"ט חייב אילימא משום דמצמח ממים וה"ל זורע אי הכי חיטים ושעורים נמי התם קעביד לישה פי' שנדבקין זה בזה וכו' ע"ש דמשמע דאין חייב אלא בפשתן משום לש אבל בחיטי ושערי פטור כמ"ש סי' ש"מ סי"ב וע"ק למה בפשתן טעמא משום לש הל"ל משום זורע וי"ל דבפשתן חייב תכף כשנותנו במים משום לש אבל בחיטים ושעורים אינו חייב אלא בשורה זמן ארוך כמו חצי יום ולהכי נקט השורה וכן מעשים בכל יום שנותנים חטים למים ומאכילן לבהמות ומכל מקום צ"ע מנ"ל להרמב"ם הא". וכן העיר בביאור הגר"א.
ובאר המשנה ברורה (סי' שלו ס"ק נא): "תולדת זורע – דמה זורע מכוין לאצמוחי פירי אף זה כן [מו"ק ב'] וכתב בח"א דה"ה השורה תבואה לעשות מהן (מאלצין) לשכר חייב דידוע דכונתו להצמיח. וכתב עוד דתיכף משנתן למים חייב אע"ג דלא יצמיחו אלא לאחר כמה ימים ומסיים דאעפ"כ מותר לשרות תבואה לבהמתו דאין כונתו להצמיח אלא לרכך הזרעונים וגם לא יבוא לידי צמיחה דקודם שיצמיחו יאכלום הבהמות".
עולה שאם שרה במים חייב דוקא אם שרה לזמן ארוך, אולם אם משקה או מרטיב חייב אפילו שלא לזמן ארוך. ונראה איפוא, שבכל מקרה השקאת הנבטים אסורה בשבת.
ב. הביא הבית יוסף (או"ח סי' תרנד): "וכתוב בארחות חיים (הל' לולב סי' מא) בזמן הזה שאין לולב ניטל בשבת אם שגג והוציאו מן המים אין מחזירין אותו למים שהרי הוא כאבן לענין טלטול".
ובמהרי"ל (מנהגים, הלכות שבת, [יט]) כתוב: "מהר"י סג"ל התיר להעמיד תוך המים בשבת ענפי האילנות אשר קוצצין בימות החמה לשמוח בהן בבית, רק שלא יהיו בהן פרחים ושושנים דהן מתגדלין ונפתחין מיניקת לחלוחית המים, והוי מגדל בשבת. ועיין כן הדין גבי לולב".
וכך פסק הרמ"א (או"ח סי' שלו סי"א): "ומותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת, ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים (מהרי"ל). ועיין לקמן סימן תרנ"ד".
והעיר המג"א (ס"ק יג): "ענפי אילנות – שהוכנו מאתמול לתשמיש ועסי' ש"ח סכ"ג ועסי' תרנ"ד דאסור להוסיף מים בשבת".
היינו מותר להניח ענפים שהוכנו מאתמול ולהכניסם למים, אבל אם חל בהם צימוח הניכר לעין כתוצאה מההכנסה במים אסור.
והגר"א ציין לסימן שכא סעיף יא, שם נפסק: "מותר להשקות את התלוש, כדי שלא יכמוש".
ובאר המשנה ברורה (סי' שכא ס"ק לז): "את התלוש – היינו ירקות תלושין והטעם כיון דהם ראויות לאכילה ביומן מותר להשקותן משא"כ בדבר שאינו ראוי לאכילה אסור לטרוח בשבילם ועיין לקמן בסימן של"ו סי"א בהג"ה ובמה שכתבנו שם במשנה ברורה. ולהשקות את המחובר יש בו איסור תורה. וכלי חרס עם עשבי בושם בבית ג"כ אסור להשקותן בשבת [פמ"ג לקמן בסימן של"ו ע"ש]".
נראה שירקות תלושים מותר להרטיב ולשטוף כדי שלא יכמושו וכן גבעולי צמחים תלושים כגון ירקות עלים אולם אסור להרטיב או להשקות צמחים שיוסיפו בגידולם כגון פרחים שיפתחו. ונראה שה"ה לנבטים שיוסיפו ויעלו. כמו"כ נראה שאם הם מונחים על מנת שיוסיפו הרי הם מוקצה ורק אם כבר מיועדים לאכילה קודם השבת מותר לאוכלם.
ג. בס' 'התורה והארץ' ח"ג (עמ' ) הסיק הראשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל שנבטים שהונחו לשם נביטתם חייבים לפני אכילתם בתרו"מ (ונראה שאף בברכה!). ובס' 'התורה והארץ' ח"ד (עמ' -) הורו האב ובנו – הגר"י אריאל והרב עזריאל אריאל שנבטים שהונבטו בבית באויר פטורים מתרו"מ.
לשיטת הראשל"צ אליהו נראה שישנה בעיה נוספת בנבטים בשבת שאם לא הפרישו מהם תרו"מ קודם השבת הרי הם מוקצים שאסור לתקנם ולהפריש מהם בשבת.
מסקנה עריכה
אם הנבטים בצלחת או במסננת בתהליך הנבטה הם מוקצים בשבת ואין להעבירם ממקום למקום, כמו"כ אין להרטיבם בשבת. ואם רוצים לאוכלם בשבת צריכים להפריש מהם תרו"מ קודם השבת ללא ברכה.