חבל נחלתו יא לב
סימן לב
היתר עיסקא כולל או לכל הלואה
שאלה
קיבוץ מלוה לחברי הקיבוץ ולווה מחברי הקיבוץ, כל ההלואות ברבית, האם ניתן לעשות היתר עיסקא כללי לכל ההלואות של הקיבוץ כלפי חבריו וכן של החברים לקיבוץ, או שצריך היתר עיסקא לכל הלואה והלואה?
תשובה
א. מעיקר הדין היתר עיסקא אינו צריך להיעשות בכתב, אלא די בהזכרתו בעל פה בכל עיסקא ועיסקא. כדי להיות בטוחים ששני הצדדים (המלוה והלווה) יודעים שזה סדר העיסקה שביניהם עושים פירוט בכתב מתוך כוונה שלפני ששני הצדדים חותמים על ההלואה ידעו את מובנו של העסק ביניהם.
כתב בשו"ת הר צבי (יו"ד סי' קמ): "היתר עיסקא בכספי קופות התגמולין – בעיריה נהוג זה שנים רבות להוריד מכל עובד אחוז מסויים ממשכורתו לקרן קופת תגמולין. ולפני כמה חדשים החליט ועד העובדים להשתמש בכספים הללו לחלוקת הלוואות לעובדי העיריה הנצרכים תמורת תשלום רבית חמשה אחוזים ומבקשים להמציא נוסח היתר עיסקא כדי להסיר מכשול עוון רבית.
"יש לסדר הצהרה בכתב מאת ועד העובדים, מודעה לכל מקבלי הלוואות מאת ועד עובדי עירית ירושלים, שכל מקבל הלואה מהכסף שנתקבל לקרן קופת תגמולין עליו לדעת שההלואה נמסרת ליד הלוה בתור עיסקא כתיקון מהר"ם ז"ל, שעליו להתעסק בהכסף שהוא לוקח לשם הכנסת רווחים, ומה שהוא משלם נוסף על הקרן להקופה הוא על חשבון חלק הרווחים שירויח ע"י כסף זה שהוא מקבל על תנאי זה. ועל זה יחתמו גבאי הועד הממונים על כסף זה.
"המודעה הזאת תהי תלויה במקום שיהא לה פרסום. ועל הוועכסיל [שטר] שיחתום כל מקבל כסף הנז' יופיעו תיבות הללו: קבלתי הכסף הזה להתעסק ולהרויח ומה שאני משלם נוסף על הקרן, זה תשלום על חשבון חלק הריוח שאני מרויח בהכסף ואני משלם על פי היתר עיסקא כמו שהותנה עם הועד".
אולם ברור שכל ההשתדלויות הן בעצם לברר ללווים ולמלוים את פשר העיסקה, ואין הם תנאי לקיומה.
ב. בספר תורת רבית (פט"ז ס"א) פסק: "בהלואה על צד היתר עסקא, צריכים המלוה והלווה לדעת ולהבין את מהותו וענינו של ה"היתר עסקא" ויש להזהר בדבר זה, כי אם עשו הלוואה ולא הבינו את ענין היתר העסקא יש דעות בפוסקים שלא הועל היתר עסקא באופן זה".
ובהערה (אות יב) כתב בשם שו"ת צמח צדק (יו"ד סי' פח) והסמ"ע שאם לא הבינו לא מועיל ההיתר ועוברים באיסור רבית. ובשם שו"ת טוב טעם ודעת (מהדורה ג סי' מג) ושו"ת לבושי מרדכי (ח"א יו"ד סי' צה) והחכמ"א (כלל קמג ס"ג) כתבו שמועיל אף שלא הבין.
עוד מביא שם בס' תורת רבית שאם חתם על שטר הלואה ע"צ היתר עיסקא מועיל אף שאינו מבין.
ועי' שם בסעיף לב באותו פרק על היתר עיסקא כללי לבנקים שראוי שבכל טופס יהיה רשום: 'על צד היתר עיסקא', אם כי בדיעבד אינו מעכב.
ג. בהלואות אשר חברים נוטלים מהקיבוץ ישנה בעיה הלכתית. היתר עיסקא בנוי על כך שחצי ההלואה היא כעין פקדון ביד הלווה להרויח עבור המלוה, ורווחי הפקדון הם הרווח למלוה במקום הרבית האסורה. כל זה יכול להיאמר בהלוואה הנלקחת עבור עסק או השקעה הנושאים בע"ה רווחים. אולם אם ההלואה נלקחת עבור צרכים פרטיים, כגון: צרכים רפואיים או קניות לבית או סיוע למשפחה, כאן אין עסק הנושא רווחים וא"כ אי אפשר לעשות היתר עיסקא על הלואה זו.
לכן בהלואות כאלו צריך להוסיף בשטר ההלואה שהלווה מקנה חלק למלוה בכלל עסקיו. ולכן במידה ועושים היתר עיסקא כללי לקיבוץ כלפי החברים, ולחברים כלפי הקיבוץ צריך לציין במפורש שכל חבר הנוטל הלואה מהקיבוץ מקנה לקיבוץ חלק בכלל עסקיו שבקיבוץ וחוצה לו, ואז ההלואות בהיתר עיסקא יועילו אף להלואות צרכניות.