חבל נחלתו ז יא

<< · חבל נחלתו · ז · יא · >>

סימן יא

עירובי תחומין בין שומריה למחנה שפיפון ולהיפך

שאלה

האם ניתן להניח עירובי תחומין בין שומריה לשפיפון (בא"ח חט' 35) וכן להיפך משפיפון לשומריה?

תשובה

א. מטרת עירובי התחומין של אנשי שומריה היא שיוכל להגיע מביתו לבית כנסת בשפיפון לשם מתן שיעור ולשוב לביתו. מטרת החיילים בשפיפון היא להגיע לתפילות או לאירוח בישוב ולשוב לבסיסם, מצד שני הצדדים יש בכך דבר מצוה ולשם כך מניחים עירובי תחומין (שו"ע או"ח סי' תטו ס"א).

מחנה שפיפון שוכן מערבית לשומריה (משומריה בזוית של 285 מעלות). המרחק בין גדר שומריה לכיוון שפיפון לבין שער הכניסה לשפיפון שהוא הקרוב ביותר לשומריה הוא כ-1757 מטר בקו אוירי. בשומריה המרחק לגדר הרחוקה ביותר הוא כשבע מאות מטר, ובשפיפון כ-450 מטר.

ב. בראשונים שתי דעות באשר למניח עירובי תחומין ובגלל המרחק הרב של יעד הליכתו נאלץ להניח את העירוב במרחק אלפים אמה מהעיר (ולא מביתו בעיר אשר מרוחק יותר מאלפים אמה מהעירוב). דעת הרמב"ם (הל' שבת פכ"ז, הל' עירובין פ"ו) שמותר לצאת ע"י העירוב עד לאלפים אמה מהעירוב אבל בחזרתו אין לו יותר מאלפים אמה מהעירוב ואינו יכול לחזור לביתו אלא צריך לשהות בבית הקרוב למקום ממנו נמדד העירוב. וכך פסק השו"ע (או"ח סי' תח ס"א). כך כתב המגן אברהם (סי' תח סק"א): "ומה שהרמב"ם מצריך ליתנו בתוך אלפים של ביתו דאם נתנו חוץ לאלפים של ביתו אסור לשוב לביתו רק צריך ללון בשאר בתי העיר תוך תחום עירובו".

לעומת זאת דעת הטור (או"ח סי' תח) היא שהעיר בה לן נחשבת לו כארבע אמות ולכן מותר בחזרתו לשוב לביתו. וכשיטה זו פסק הרמ"א באותה הלכה. וכן באר הב"י: "והא דאמרינן כלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר אפילו לן בה היינו לענין שלא יוכל ללכת כלל מחוץ לעיר אבל בכל העיר יכול לילך כיון שלן בה, וסמ"ג (שם) כתב דברי רבי יהושע בן לוי סתם משמע דכהרמב"ם ס"ל".

לשתי הדעות בעיר אליה הוא הולך ע"י העירוב אינו יכול ללכת את כולה אלא רק עד מקום בו כלים ארבעת אלפים אמה.

ג. העולה משתי הדעות לגבי השאלה הנוכחית הוא שלפי דעת הרמב"ם והשו"ע ברוב המקרים במצב הנוכחי אין תועלת בהנחת עירובי תחומין, מפני שהמניח לא יוכל לשוב לביתו לאחר שהלך למקום השני, (פרט לבתים הקיצוניים בשומריה). אא"כ לא ישוב לביתו בשבת.

לפי דעת הטור והרמ"א יוכל לשוב לביתו. לצורך כך אנשי שומריה צריכים להניח עירוב כמה שיותר רחוק מהגדר הפונה לכיוון שפיפון וכך יוכלו ללכת את כל מחנה שפיפון. ולדעת הטור והרמ"א יוכלו לשוב לביתם בשומריה אבל לא לצאת מזרחה משומריה.

כמו"כ יש להעיר שחלק מהכביש המחבר בין שומריה ושפיפון נמצא לאנשי שומריה מחוץ לתחום העירוב, וע"כ הדרך צריכה לעבור בשדות ולא על הכביש הראשי.

אנשי שפיפון לא יוכלו להסתמך על עירובי התחומין של שומריה כיון שעירוב זה קרוב למחנה ובכך הם מפסידים את היכולת להיכנס לשומריה, ולכן עליהם להניח עירוב המרוחק משער המחנה שלהם כתשע מאות וששים מ', ועל ידו יוכלו להגיע בשומריה עד לבית הכנסת ולחלק מבתי הישוב אבל לא לכולם.

למעשה, לגבי שפיפון הנחנו שני עירובי תחומין לבאים דרך השער הראשי אשר יכולים ללכת רק עד בית הכנסת בשומריה (ועתה לאחר שהועבר בית הכנסת אסורים לבוא לבית הכנסת). ליוצאים דרך שער הבונקר יכולים ללכת כמעט את כל שומריה עד חלק מן הרפת.

ד. נותר להכריע האם פוסקים כרמ"א או כשו"ע.

באליה רבא (סי' תח אות ג על דברי הלבוש "ויש להקל") כתב: "הנה הלבוש כתב זה מנפשיה, וכן פסק הב"ח (ס"א), והיינו כיון דהטור והגהות מימוניות וסמ"ק (סי' רפב) ורש"י (ס ע"א ד"ה חוץ) סבירא להו כן כמו שכתב ב"י, א"כ הוי הרמב"ם יחידאי לגבייהו, כן נראה לי טעמייהו. אבל אני ראיתי דמוכח להדיא דהרא"ש סבירא ליה כרמב"ם... וכן בספר עבודת הקודש לרשב"א דף ל"ב [שער ה סימן טו] ורבינו יהונתן [סח ע"א ד"ה הנותן] וברטנורה [פ"ה מ"ז] ורבינו ירוחם דף צ"ט [ע"ד] פסקו כרמב"ם, וכן נראה לי בתוספתא פרק ה' [ה"א] הנותן עירובו בסוף אלפים של תחום אם היה ביתו סמוך לחומה יכנס ואם לאו לא יכנס ע"כ, הביאו הרוקח סי' קצ"א, משמע דחומה וסמוך לחומה הוא תוך אלפים, ואם כן נכנס לעיר, ואפילו הכי אסור ליכנס לביתו שבעיר רחוק מחומה. לכן נראה לי להלכה למעשה להחמיר". ולפי"ד הלכה כשו"ע ואינו יכול לשוב לביתו.

במשנה ברורה (ס"ק יב) כתב: "ויש להקל — וכ"כ הב"ח ושארי אחרונים". ובדעת תורה למהרש"ם הביא שבשו"ת תשובה מאהבה (סי' פח) היקל, וכן בכף החיים (אות יד) כתב שבשעת הדחק וצורך גדול יש להקל. ולכן נראה שניתן לסמוך למעשה על דברי הרמ"א ולהניח עירובי תחומין, אף ע"מ לשוב לביתו.

ה. לכן, למעשה הנחנו שלשה עירובי תחומין אחד לאנשי שומריה כדי שיוכלו ללכת לשפיפון, בעירוב זה הכיוון של שפיפון הוא באלכסון (צפון-מערב) ועי"כ נשכרים את האלכסון שהוא 2800 אמה ובכך כל מחנה שפיפון בתוך התחום להולך לשם. החסרון הוא שאי אפשר לצאת בשער הישוב וללכת על הכביש הראשי מפני שחלקו מחוץ לעירוב אלא צריכים לצאת דרך פירצה מערבה ושם לעלות על הכביש.

לחיילי שפיפון המעוניינים להגיע לשומריה הנחנו שני עירובי תחומין. לאלה המעוניינים לצאת משער הבסיס וללכת על הכביש הראשי הם היו יכולים להגיע עד בית הכנסת בשומריה בלבד ולא ממנו ומזרחה ועתה לאחר העברת בית הכנסת אסורים להגיע לבית הכנסת הנוכחי, ולא ממנו ומזרחה. ויש שער נוסף מזרחית לשער הראשי, שער הפונה לשטחי האש ומשם לשומריה המרחק כ-1450 מטר. מי שיוצא דרך שער זה ו'חותך' לכיוון שומריה יכול ללכת כמעט את כל שומריה פרט לחלק מהרפת המרוחק. ובע"ה נקוה שהעירובין ישארו במקומם ולא ינטלו ע"י רועים וכד', ואנשי המחנה ושומריה יוכלו לעבור למקום השכן בשבת.