חבל נחלתו ו לז

<< · חבל נחלתו · ו · לז · >>

סימן לז

איסור "חדש" בימינו.

א. איסור "חדש". הוא איסור אכילה מן התבואה החדשה וכל היוצא ממנה, עד לאחר הנפת העומר בזמן שבית המקדש היה קיים, או בזמן מקביל לו – בזמן שאין ביהמ"ק קיים. לאחר זמן זה אכילת התבואה מותרת*. הנאה מן התבואה (ללא אכילת ישראל) כגון האכלה לבהמה או לנכרי מותרת אף קודם הקרבת העומר*. איסור זה חל אף על תבואה שנקצרה קודם הנפת העומר* והיא מותרת מזמן הנפת העומר.

ב. כל תבואה שנגמרה השתרשותה אחר ט"ו בניסן* אסורה מן התורה אף בזמן הזה*. עד ט"ז ניסן בשנה שלאחריה*. אם ספק אם השרישה קודם להבאת העומר או לא – אסורה*.

ג. זמן השרשה הוא שלשה ימים ולכן אם זרע בי"ג ניסן העומר מתירו*. אם זרע בי"ד ניסן ספק אם העומר מתיר, ויש להחמיר*. ויש אומרים שזמן השרשה הוא שבועיים* ויש שכתבו שצריך להחמיר כן*.

ד. הזורע בעציץ שא"נ נחלקו האחרונים האם דין "חדש". נוהג בו. יש שסברו שאין בו דין "חדש"* ויש שסברו שאסור באכילה* כאילו מחוברת התבואה לקרקע. ויש שהסתפקו*. ולגבי "חדש". בגידולי מים יש שתלו זאת בדינם בשביעית*.

ה. לרוב הראשונים איסור "חדש". נוהג מן התורה בכל מקום ובכל זמן*, בארץ ובחוצה לארץ*. בתבואת ישראל ובתבואת נכרי*. וי"א שבחו"ל הוא מדרבנן*, וי"א שהוא מותר בחו"ל אפילו הוא של ישראל*. וכתבו הראשונים שאין לסמוך על כך אלא בשעת הדחק וכשהוא ספק-ספיקא*.

ו. המינים עליהם חל איסור "חדש". הם חמשת מיני דגן*: חיטה שעורה, כוסמת, שבולת שועל*, ושיפון.

ז. אסור לאכול מן התבואה החדשה בין מלחם בין מקמח בין מקלי* בין מכרמל*.

ח. תבואה שלא הביאה שליש מותרת באכילה משום "חדש" כיון שעדיין לא נאסרה* וי"א שאסורה*.

ט. האוכל לחם וקלי וכרמל כזית מכל אחד ואחד לוקה שלש מלקיות שנאמר ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו, מפי השמועה למדו ששלושתן בלאוין חלוקין זה מזה*. ויש אומרים ששלושתם בלאו אחד*.

י. בזמן שבית המקדש היה קיים מותר לאכול מן התבואה החדשה ביום ט"ז ניסן לאחר הבאת קרבן העומר, הקרובים משידעו שקרב*, והרחוקים מחצות היום*. ובזמן שאין מקדש מותר לאכול מן התורה מן ה"חדש" רק לאחר יום ט"ז בניסן*. והיינו בארץ ישראל שמותר לאכול מן התבואה החדשה מתחילת ליל י"ז בניסן*, אבל בחו"ל מותר לאכול רק עם תחילת ליל י"ח בניסן*.

יא. תבואה שנזרעה אחר העומר וקצרה וזרעה ובשעת העומר היתה תחת הקרקע ולא התחילה עדיין להשתרש – ספק אם העומר מתירה כאילו היתה מונחת בכלי או לא, והדין הוא שאסור מספק עד השנה הבאה*. ואם אכלה מלקים אותו מכת מרדות*.

יב. שבולת שהביאה שליש קודם העומר וקצרה אחר עומר וחזר ושתלה והוסיפה, ספק אם התוספת אוסרת את העיקר שהותר או לא ואסורה עד השנה הבאה*. ואם אכלה מלקים אותו מכת מרדות.

יג. בחו"ל היו מקומות שאכלו מן התבואה החדשה שנקצרה קודם הפסח כיון שרוב התבואה היתה תבואה שנשרשה קודם הפסח*, ובכל מקום שניתן לברר אסור לאכול מן ה"חדש".

יד. יש שהתירו אכילת כזית מצה בליל הסדר מקמח תבואה חדשה בחו"ל, כאשר אין אפשרות לתבואה אחרת*.

טו. אף שמרים, בירה ואלכוהול מחמשת מיני דגן אסורים מחמת איסור "חדש"*, ויש מקילים במשקים היוצאים מ"חדש"*.

טז. עיסה שנלושה בשמרים של "חדש". כולה אסורה, ואפילו אם היה בעיסה יותר מששים מהשמרים — אסורה*. ויש מקילים*.

יז. אין נזהרים מפליטת כלים שנתבשל בהם "חדש". אא"כ ודאי שנתבשל בהם, ואף בהם אי"צ להחמיר אלא מעת לעת מזמן הבישול הראשון*. ויש שהקילו בארץ ישראל שאיסור "חדש". מן התורה אחר שעברה על הכלי לינת לילה*.

יח. יש אומרים שיש איסור לסחור בתבואה חדשה קודם קצירת העומר*, וי"א שמותר לסחור ב"חדש". קודם שהותר*.

הערות שוליים עריכה