חבל נחלתו ו יז

<< · חבל נחלתו · ו · יז · >>

סימן יז

גינה בפתח הבית לגבי נר חנוכה

שאלהעריכה

בישובנו, מסביב לבתים גינה, ובה שביל בן כ- מטר (לכל היותר) המחבר בין מדרכה הסמוכה לכביש פנימי בישוב לבין דלת הבית. הגינה עם מעקה מסביבה וללא שער. לעתים היא מוגבהת מהכביש והמדרכה ועולים אליה בכמה מדרגות. היכן צריך להדליק את נרות החנוכה?

תשובה

אעריכה

נאמר בסוגית חנוכה במסכת שבת (כא ע"ב): "תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה — מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה — מניחה על שלחנו, ודיו".

פרש רש"י: "מבחוץ — משום פרסומי ניסא, ולא ברשות הרבים אלא בחצרו, שבתיהן היו פתוחין לחצר.

"ואם היה דר בעלייה — שאין לו מקום בחצרו להניחה שם.

"מניחה — מבפנים, כנגד חלון הסמוך לרשות הרבים".

עולה עפ"י רש"י שתקנת חכמים להדלקת נר חנוכה היתה במעבר שבין הבית לבין החוץ, בפתח ביתו כלפי החצר. רש"י מדגיש שההנחה היא בחצרו ולא בפתח החצר.

בעריכה

לעומת רש"י כתבו התוס' על אתר: "מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ — ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר, אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניח על פתח חצר דאמר לקמן חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות ואמרי' נמי נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם משמע לשני בתים ואם היו מניחים על פתחי בתיהם היה לזה מימין ולזה משמאל אבל אי מניחים על פתח החצר אתי שפיר".

תוס' חלוק על רש"י וסובר שהנר צריך להיות סמוך לרה"ר לשם פרסומי ניסא לבני רה"ר. ולכן אם יש חצר לבית או כמה בתים הפתוחים לחצר אחת כולם מדליקים בפתח החצר. וכך מסביר תוס' שנר בעל שני פיות עולה לשני בני אדם בפתח החצר בעוד שבפתחי הבתים יצא שלאחד מהם הנר יהיה שלא במקומו. אמנם רש"י כבר ענה לשאלה זו שכתב (כג ע"ב): "למהדרין העושין נר לכל אחד ואחד". וא"כ מדובר בדיירי אותו בית ואותו פתח ולא לשני פתחים שונים.

לגבי חצר שיש לה שני פתחים הבין תוס' ששני הפתחים הם לרה"ר, ומכאן ראיה שמדליקים על פתח החצר. אולם רש"י הסביר שהמדובר בפתחים הפתוחים מהבתים לתוך החצר, ואדם שיש לו שתי כניסות לביתו ומדליק רק באחד מהם, יטעו ויחשדו שדרים שם שני בני אדם, ואחד לא הדליק נ"ח, וע"כ חייבוהו להדליק בשני הפתחים.

נראה שלפי תוס' מקום ההדלקה הוא לפרסומי ניסא לבני רה"ר ולכן אם יש חצר בין ביתו לרה"ר צריך להדליק דוקא בפתח החצר. מסייעים לתוס' דברי הגמרא (כא ע"ב): "מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק". ואם פרסומי הניסא אינו עבור העוברים בשוק מדוע דוקא אז הזמן.

געריכה

לשון הרי"ף והרמב"ם (רמב"ם הל' מגילה וחנוכה פרק ד ה"ז וה"י) ניתנת להתפרש כלשון הגמרא ואין להוכיח מה היתה דעתם. הר"ן (ט ע"ב מדפי הרי"ף) כתב במפורש כרש"י.

הגהות מיימוניות (הל' מגילה וחנוכה פ"ד ה"י אות ל) כתבו לגבי הדלקה בשני פתחי החצר: "אומר ר"י דלאו דוקא חצר דלא מצינו שנצטרך נרות בחצר אלא בבית שבחצר קאמר". וכן כתב הסמ"ג משמו בהל' חנוכה.

כתב על כך בשלטי גבורים (ט ע"ב אות ב): "לפי מ"ש סמ"ג בשם ר"י משמע דלעולם אין מניחין נר חנוכה אלא על פתח הבית ולא בפתח החצר וכן הוא דעת רש"י גבי חצר שיש לו שני פתחים. ומדברי התוס' נראה דהא דמניח הנר על פתח ביתו דוקא כשהוא פתוח וסמוך לרה"ר אבל אם יש שם חצר מניחו על פתח החצר. ודברי הטור צ"ע".

דעריכה

הרשב"א (שבת כא ע"ב) הביא סיעתא לתוס' ודחיה לרש"י, וכך כתב: "ואינו מחוור בעיני (=פי' רש"י) מדתנן ומייתינן לה בסמוך הניח חנוני את נרו מבחוץ החנוני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור מפני שהוציאה ברשות, ואם אין מניחה אלא בפנים וזה הניחה בחוץ ממש למה פטור ומי הרשהו, ואם אתה אומר דוקא בשהניחה כנגד חוץ ולעולם בפנים בחצרו, אם כן אפילו חנוני בכי הא אמאי חייב והלא ניזק ברשות המזיק הוזק ואדרבה בעל הגמל חייב, אלא מסתברא מבחוץ ממש קאמר". כלומר אם הנר מונח בחצר אף חנוני צריך להיות פטור שהרי הגמל נכנס לחצר המזיק, ולכן מבאר כתוס' שהנר מבחוץ ברה"ר.

העריכה

הריטב"א (שבת כא ע"ב) מבאר שרש"י סובר כתוס' אלא שנתן אפשרות אף שלא ממש ברה"ר, וז"ל: "מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. פי' כי היכי דלעביד פרסומי ניסא בכולי עלמא, ומה שפירש"י ז"ל לא מבחוץ ברשות הרבים אלא מבפנים סמוך לרשות הרבים, לאו למיסר בחוץ ממש אתא, כי מנהגם היה להדליק מבחוץ ממש וכדמוכח ממתני' דגמל עובר ברשות הרבים דבנר חנוכה פטור, והתם ברשות הרבים ממש מיירי וכן פירש רש"י ז"ל לקמן, אלא הכי בעי למימר דלא סוף דבר מצותו בחוץ ממש, אלא ה"ה סמוך לחוץ מבפנים בענין שיכירו בני רשות הרבים". וכעין דבריו כתב בחי' שפת אמת: "ומ"מ אף במדליק בחצר שלא בפתח ביתו כלל צ"ע אי אינו יוצא לרש"י דאפשר כוונת רש"י הוא שאינו מחויב דוקא ברה"ר דגם זה מבחוץ מיקרי".

ועריכה

מלשון הטור (או"ח סי' תרעא) משמע כתוס', אף שלשונו מעט קשה. ז"ל: "ומניחה על פתח הסמוך לר"ה מבחוץ אם הבית פתוח לרה"ר מניחה על פתחו ואם החצר פתוח לר"ה מניחה על פתחו". וכך הבינו הבית יוסף כמחלוקת ולא כריטב"א, ובאר את הטור: "ורבינו כתב כדברי התוספות דמצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ולפיכך הוצרך לפרש דאם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים בשאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מיירי, כלומר שאם היה פתח העלייה פתוח לרשות הרבים מניחה על הפתח ואם היה פתוח לחצר מניחה על פתח החצר שהוא פתוח לרשות הרבים אבל הכא מיירי כשהעלייה פתוחה לבית דהשתא כי מנח לה על פתח הבית או על פתח החצר לא מינכרא מילתא דמשום עלייה היא ולפיכך מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים".

וכך פסק בשו"ע (או"ח סי' תרעא ס"ה): "נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות הרבים, מניחו על פתחו; ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר; ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים".

והעיר בביאור הלכה: "פתח החצר — ר"ל ושלא כדעת רש"י דסובר דמניחו על פתח הבית הפתוח לחצר. ובר"ן ובאור זרוע העתיקו כרש"י".

וכן בביאור הגר"א (או"ח סי' תרעא ס"ה) העיר: "הסמוך לר"ה. כפירוש תוספות שם שהכריחו מהא דס"ג (=נר בעל שני פיות) וכבר נזהר רש"י מזה כנ"ל ועוד הכריחו מהא דס"ח (=חצר עם שני פתחים)". משמע שלא דחה לגמרי את שיטת רש"י.

זעריכה

אמנם בערוך השולחן (או"ח סי' תרעא ס"כ) לאחר שהביא את שתי השיטות העיר על פסיקת השו"ע: "ותמיהני כיון דרש"י והר"ן והרמב"ם ור"י וסמ"ג והגהמ"י דרבים הם ופירשו דלא כהתוס' איך לא הביאו דעתם כלל וצ"ע [אמנם במס' סופרים פ"כ הל' ה' כתוב נר חנוכה מצוה להניחה בפתח הסמוך לרה"ר ע"ש]". היינו קשה לו התעלמות השו"ע משיטת רש"י בעוד רבים מן הראשונים תומכים בדעתו. וזאת אע"פ שבמס' סופרים כתוב בפתח הסמוך לרה"ר וקצת משמע כתוס'.

חעריכה

נראה לענ"ד בסברת המחלוקת שבין ר"י לתוס', שלפי רש"י חשיבות ההדלקה היא דוקא בפתח הבית, והמקום גורם. לפי תוס' פרסומי הניסא לבני רה"ר הוא העיקר ולכן דוקא בפתח החצר שהוא המקום הסמוך ביותר ובולט ביותר לרה"ר. ולכן במקום שניתן לקיים את שתי הסברות עדיף לעשות כן. ולכן לגבי השאלה שלפנינו, נראה לנהוג כרש"י ולהדליק בטפח הסמוך לפתח, ועי"כ לצאת ידי שתי הדעות. וסיוע מדברי תוס' עצמו שהסביר את הגמרא בבית הפתוח ישירות לרה"ר ללא חצר בתווך.

טעם נוסף הוא שחצר שבימיהם היא חצר המסתירה הדלקה בפתח הבית, אבל בגינה כעין השאלה שלפנינו הנר נראה מרה"ר, ולכן גם תוס' יודו לכך. וכעין מי שדר בעליה שמדליק בפנים ליד חלון הפונה לרה"ר.

וסניף נוסף דעת ערוה"ש שרוב הראשונים פסקו כרש"י ולא כתוס' ורשב"א.


מסקנהעריכה

כיון שפתח הבית נראה מרה"ר, עדיף להדליק בפתח הבית ובכך יוצאים ידי חובת שתי השיטות.

הערות שולייםעריכה