חבל נחלתו ד לא
סימן לא- מזוזה בחלל הפתח
(מכתב תשובה להשגה על חלק א סימן נט)
לכבוד...
עיינתי במכתבך מספר פעמים ונראה לי שהבנתך את הסוגיא אינה נכונה. רש"י כתב במפורש "בתוך חלל הפתח – ולא מבחוץ". היינו, מחוץ לחלל הפתח.
ואשר לתמיהתך שקודם לכן הגמרא הביאה ברייתא שהניחה אחר הדלת סכנה ואין בה מצוה ואם כן מאי קא משמע לן? וכי אחר הדלת זהו המקום היחיד שאינו נכלל בחלל הפתח? והלוא גם הצד החיצוני אף הוא אינו כלול בחלל הפתח (ובכך הגמרא עוסקת). ועוד אחורי הדלת ניתן להיות בתוך חלל הפתח עצמו אלא שכשהדלת נפתחת היא שוקפת עליו (ועיין על כך בשו"ת שאילת דוד יו"ד סי' ט). ועל כן לא קשיא, ואין צורך להגיע לביאורים שאינם הכרחיים ואשר הפוסקים חלקו עליהם.
ומה שהקשית מהמימרא של שמואל מדף ל"ג ע"ב שפתח שאחורי הדלת נפטר במזוזה הראשונה. ראשית, שים לבך שבעל המימרא בשני המקרים הוא שמואל, ועל כן אין דבריו סותרים זה לזה. ועוד, במימרא בדף ל"ג ע"ב נתקשו המפרשים בציור וממילא בפירוש הפְּטור. לפירוש הראשון ברש"י אם אין טפח נחשבים לפתח אחד ומזוזה אחת פוטרת לשני הפתחים, כשהדלת היא אחת! ולפירוש השני הפתח הקטן "מתבטל" לגדול. עכ"פ בפתח בו היא מונחת היא מונחת בחלל הפתח. ז"ל רבינו ירוחם (תולדות אדם נתיב כ"א ח"ז): "פתח שעושין אחורי הדלת אם יש טפח כגון פתח א' לצפון שהוא סמוך למקצוע הבית שהוא הקרן זוית ולצד המערבי אצלו פתח א' והמקצוע מקרן צפונית מערבי מן הבית ביניהם ובאותו המקצוע יש פס אחד ובאותו פס מחותכים בו שני פתחים א' לצפון וא' לצד מערב וכשפותח אותו של צפון הרי האח' אחורי הדלת וקבע מזוזה בפסים של חלל פתח הצפון אם יש בפסים טפח עובי הבדל בין פתח לפתח צריך מזוזה אחר' לפתח המערב כיון שאינה מונחת בחללו ואם לאו אינו צריך מזוזה אחרת". הא קמן שצריכה להיות בחללו אלא שפתח אחד פוטר את פתחו של השני ממזוזה. אבל אם נחלקו הפתחים – צריך מזוזה אחרת בחלל של פתח.
ומה שכתבת במכתבך: "כל' שלא מוזכר בשום מקום דהפסול של הניחה מאחורי הדלת הוא מצד שמונח על קיר הבית ולא על המזוזות אלא הפסול כמש"כ רש"י 'שקבעה בכותל אחורי הדלת'". נראה לענ"ד שדבריך מוקשים מתוך עצמם, הלא רש"י שהבאת כתב כן: בכותל. ובד"ה הבא סיים: "עד שיקבענה בצורת הפתח כהילכתה". הדגיש פעמיים שלא על הקיר אלא במזוזה עצמה ובמקומה.
ראיותיך מדברי הטור לא הובררו לי. ופירושך ברמב"ם אינו נראה ואינו מוכרח.
ואביא כמה ראיות מדברי הפוסקים:
במהרי"ל (הלכות מזוזה אות ה'): "אמר מהר"י סג"ל הא דאמר גבי מזוזה צריך להניחה תוך חללה של פתח בטפח הסמוך לר"ה, ר"ל בתוך עובי החומה על המזוזה שתחת המשקוף. אבל מה דאיתמר גבי נר חנוכה דיניח בטפח הסמוך לפתח ביתו, ר"ל מבחוץ בקירות הבית סמוך אצל הפתח טפח להכיר דשייך לאותה פתח". הא קמן שסרב מלפרש כדבריך, ואם היה מפרש כמוך לא היה הבדל בין מזוזה לנר חנוכה.
במגן אברהם (סי' תרע"ו ס"ק ד'): "בנר היותר ימיני - ואין חילוק בין אם מדליק בימין הפתח או בשמאל הפתח [ב"י] אבל רש"ל כ' דכשהם מונחים לימין הפתח צריך להתחיל בנר הימיני שהוא סמוך לפתח והמדקדק יניח' באורך כשפוד שיהא כולן שוין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ"כ הב"ח. ומט"מ כ' בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוזה". שוב הבחין בין מזוזה לנ"ח ולדבריך אין הבדל. וע"ע בפתחי תשובה (רפ"ט ס"ק ט') ובתשובת חכם צבי שהבאתי בתשובתי בספרי.
ושו"ת שאילת דוד (יו"ד סימן ט' ד"ה ודעת התוס'): "ולזה נראה לי דאחורי הדלת יכול להיות אף בתוך חלל הפתח רק באופן שדרך ביאתו להבית מתכסה המזוזה בהפתח אזי פסול [וכעין הך דירמיה אחרי הדלת והמזוזה שמת זכרונך עפ"י דרש חז"ל במ"ר באיכה שהיתה הע"ז מתכסה בכניסת הבית ע"י הפתח] אבל באופן שאינו מונח בתוך חלל הפתח רק על צד מזוזת הפתח שייך למימרא דשמואל דצריך להניחה למצוה בתוך חלל הפתח ואפשר דהוי לעכוב".
ומצאתי קרוב לדבריך בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סימן קס"ד אות ב'): "ב) כשאין לו דבק הנדרש לזה (דלאו כל דבק ראוי לזה) אי אריך לקבוע המזוזה מן הצד אחורי הדלת, בשו"ע רפ"ט ס"ב לא נתבאר היטב השיטות בזה רק בקיצור - דעת הטו"ז ס"ק ג' שם דאין מי שיחלוק על הטור דאחורי הדלת אינו מעכב בדיעבד, והש"ך שם ס"ק ג' בשם נמ"י ורמב"ם דאף בדיעבד מעכב, ובשעה"ד מביא בשם מעד"מ לסמוך על הרמ"א וטור להכשיר אף אחורי הדלת. אכן בנשמת אדם חיי"א כלל ט"ו וכן בערוך השלחן מבארים היטב בזה השיטות והיטב אשר דיברו בזה, דאף בשעה"ד אינו מותר רק כשקבע על המזוזה בעצמה אך לא בתוך חלל הפתח אבל על המזוזה בעצמה היא קבועה, ובזה האופן מותר בשעה"ד, וזה מאמר דר"י א"ש מצוה להניחה בתוך חללו של פתח, דזה רק למצוה מן המובחר ובשעה"ד כשר אף שלא בחללו רק מן הצד של המזוזה - אבל אחורי הדלת, היינו על הכותל לא על המזוזה, זוהי מימרא דברייתא בגמרא מנחות ל"ב ב' תלאה במקל או שהניחה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה, דמשמע אף בדיעבד מעכב דכללהו יחד עם תלאה במקל דפסול אף בדיעבד, וכדפירש"י בשם אחורי הדלת שקבעה בכותל אחורי הדלת, והנמ"י בשם חוץ למזוזת השער ובזה האופן פסול אף בדיעבד. וכן נראה לפסוק - דהא דעת הרמב"ם ורש"י (עי' ב"ח שם) ונמ"י ולבוש וב"י, וכן ראיתי ביראים להר"א ממי"ץ סימן י"ח וז"ל תניא תלאה במקל או הניחה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה, פי' בשעת השמד שנו, מסכן עצמו בכך בחינם עכ"ל משמע להדיא דעתו דאחורי הדלת לא קיים כלל וכלל המצוה, דבשעת השמד כשעושה באופן זה הוא מסכן עצמו בחינם, וגם הרמ"א בס"ב שכתב ואם שינה אינו מעכב מסיים בפירוש ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה, וזה כנ"ל דעל המזוזה בעצמה זה עיכובא אף בדיעבד, וחלל הפתח זה מצוה רק לכתחילה - ויש לדחוק ולומר דגם דעת הטור כן, וכדעת הנשמת אדם הנ"ל בדעת הטור, וכן דעת הנחל אשכול על האשכול להל' מזוזה, א"כ קשה מאד לסמוך להתיר אחורי הדלת אם קובעה על הכותל אף בדיעבד, רק על המזוזה בעצמה אף כשנקבעה מן הצד וכנ"ל יש להתיר דחלל הפתח רק למצוה".
אולם תשים על לבך כמה דברים: 1) לא הזכיר כמותך טפח סמוך לפתח (וכן לא אחד מפוסקים שציין) אלא על המזוזה שלא בחלל הפתח. 2) הוא צידד שחלל הפתח למצוה ולא לעכב. וציינתי כבר כמה פוסקים שתפסו לעכב ולא אך למצוה. ובמיוחד שהראשונים סתמו דבריהם. 3) אף בתשובתי שם סיימתי "שלכתחילה. " ביודעי שיש מצדדים להקל בהלכה זו.
בברכת חילך לאורייתא וגמר חתימה טובה.