חבל נחלתו ד כח
סימן כח- ישיבה על דם טוהר
תיאור המקרה והשאלה עריכה
הוה עובדה, וחתונה התבטלה בבוקר יום החתונה מאחר שאם החתן נפטרה בו-ביום. עוד לפני ההלויה הודיעו לאולם החתונות ולכל שאר המסייעים על הביטול. הרב אשר ליוה את המשפחה דחף את החתן האבל וכלתו לקיים את החתונה מיד אחר השבעה. במשך יום ההלויה נעשו בירורים לגבי המועד האפשרי מבחינת בעל האולם, ונמצא שבלילה שמסתיימים שבעת ימי האבלות המקום פנוי וניתן לקבוע בו את החתונה. לאחר התיעצות בין החתן והכלה (לאחר ההלויה) הוחלט לקבוע את החתונה בלילה המוצע, מיד לאחר סיום השבעה.
השאלה היא האם הכלה צריכה לשבת על דם חימוד מחדש שבעה ימים, או שמספיק בישיבתה לפני התאריך שהתבטל. מה הדין אם צריכה לשבת ז"נ במקרה זה ולא ישבה, והאם יש נ"מ אם לוקחת כדורים למניעת ראיה או לאו?
תשובה
א עריכה
נחלקו הרא"ש והרמב"ן (הו"ד בטור יו"ד סי' שמב) האם אבל על או"א מותר לכנוס מיד לאחר שבעה (רמב"ן) או רק לאחר ל' יום (רא"ש). אמנם גם הוא התיר למי שלא קיים פ"ו, וע"כ כאן ודאי מותר מייד לאחר שבעת ימי אבלות, וכ"כ ר"ת (הו"ד בהגה"מ הל' אבל פי"א אות ה). ובפרט שבמח' זו פסק הב"י (ואף בשו"ע) כמיקל היינו כרמב"ן. וע"כ מצד זה מותרים לקיים את החופה מיד אחר השבעה.
ב עריכה
לגבי ישיבה על דם טוהר בשנית, הדין מבואר ביו"ד סי' קצב. וכתב הב"י (סי' קצב, ג): "כתב המרדכי בפרק ד' דשבועות (סי' תשמ) שהר"מ (תשו' דפוס לבוב סי' קטו) דקדק מלשון רשב"ם בההוא עובדא דרבינא דבסמוך דאם דחו הנישואין מחמת איזו סיבה אע"פ שישבה ז' נקיים צריכה לחזור ולישב ז' נקיים כשיתפשרו וישלימו יחד ודעתם לעשות הנישואין משום דכיון שדחו הנישואין לא מסקא אדעתה דהנך ז' נקיים. וכתב מהרי"ק בשורש קנ"ט שבדבר זה נפלה מחלוקת בין בעלי תריסין היכא דנדחו הנישואין יום או יומיים אם צריכה לחזור ולספור ז' נקיים מיום אותה תביעה שהאוסרים אומרים דכל שנדחו הנישואין אין בדיקה מועלת כלל אפילו תמיד בדקה פעמיים ביום, דכיון שנדחו הנישואין אינה נזהרת יפה ומביאים ראיה מדברים אלו שכתב המרדכי בשם הר"מ והמתירים אומרים שהר"מ לא דיבר אלא היכא שהניחה הבדיקה מחמת דיחוי הנישואין אבל אם לא הניחה מלבדוק תמיד פעמיים ביום כמשפטה שאינה צריכה לחזור ולמנות ז' נקיים. והוא ז"ל הכריע כדברי האוסרים ומצריכים לחזור ולמנות אע"פ שבדקה עצמה תמיד, והוכיח כן מלשון הכתוב במרדכי בענין זה באורך וגם מדקאמר כשיתפשרו וישלימו וכו' שהוא מיותר אלא דאתא לאשמועינן דלא תתחיל למנות השבעה שניים עד אחר שיתפשרו וישלימו מכל וכל דאז מסקא אדעתה ולא מקמי הכי, ואפילו ספרה ובדקה לא מהניא לה וטעמא משום דחיישינן לחימוד כל שעתא ושעתא איכא למיחש דילמא השתא חזיא ולאו אדעתה הילכך בעינן דיהבא אדעתה ומסקא טובא".
מתבאר מדברי מהרי"ק שאם בטלו ולא נקבע תאריך אפילו בדקה מידי יום פעמיים ולא ראתה חוששים שמא ראתה ולאו אדעתה.
ג עריכה
הב"ח הוסיף על דברי הב"י: "אבל אם הדחייה מזמן קביעות הראשון והקביעות לזמן השני בכל היה באותו מעמד ועסוקים באותו ענין, אין ספק דאינה צריכה לחזור ולספור שבעה נקיים מחדש דליכא הכא חששא שלא תהא נזהרת יפה בבדיקה דהלא יודעת היא דליום פלוני נקבעו הנישואין ותביעה חדשה פשיטא דליכא הכא אפילו אם דחו הנישואין בסתם, דדוקא כשנדחו הנישואין לגמרי מתוך קטטה בנתינת הנדוניא והסכימו שיהיו פטורים זה מזה ולא ישאו זה את זה וחזרו ונתפשרו, התם הוא דאיכא תביעה חדשה וצריכה ז' נקיים מחדש, אבל כשאינו נדחה אלא מזמן הראשון והסכימו שיקבעו זמן שני כשיתפשרו וישלימו ואח"כ ביום או יומיים השלימו וקבעו זמן שני לנישואין התם ליכא משום תביעה חדשה ואי בדקה עצמה באותה שעה ומצאה טהורה – טהורה היא אלא דאיכא למיחש שמא לא אסקה אדעתה מקודם שתהא נזהרת יפה וכיון שהדחייה וקביעות זמן השני הכל היה ביחד לא חיישינן למידי. והארכתי בתשובה (סי' קיח) לבאר זה בסייעתא דשמיא. ואל תשגיח במה שכתב מהר"ם יפה בלבוש שלו (ס"ג) להחמיר בזה מסברתו בלי ראיה. מיהו אם מתוך הקטט נתפרדה החבילה ובאותו מעמד הסכימה הכלה לישא איש אחר וכנסה לחופה מיד באותו יום הדבר פשוט דהוי ליה תביעה חדשה ממש ואפילו בדקה עצמה ומצאה טהורה צריכה לספור שבעה נקיים מחדש דאיכא כאן חימוד חדש מאיש אחר".
עולה מתוך הב"ח (שהתעסק בשאלה זו הן בספרו על הטור והן בתשובה), שהדין תלוי בשאלה מה היתה דעת הכלה בעת הביטול, אם חשבה שנדחה ואינה יודעת למתי, צריכה מעת שנקבע מועד חדש לחתונה שבעה ימים לפני תאריך החתונה להפסיק בטהרה מחשש לראית דם חימוד ולספור ז"נ (ודי בבדיקה אחת כל ז"נ – פוסקים שם). אולם אם נקבע מיד בעת הביטול תאריך חדש אינה צריכה לספור מחדש ורק צריכה לבדוק שלא תראה בזמן ההמתנה.
אחד המקרים המובאים שם בנו"כ (באר היטב ס"ק ד משו"ת משאת בנימין) הוא חתן שלא הגיע לחתונתו, ושלח שליח שהתעכב ויגיע עוד מספר ימים. במקרה כזה אינה סופרת שוב ואע"פ שאינה יודעת את יום החתונה בבירור בכ"ז אינה צריכה לספור שנית. ולעומת זאת אם החתונה התבטלה מחמת מריבה בין שני הצדדים, ומייד באותו יום הלכה הכלה והשתדכה לאחר ורוצה להינשא לו עוד באותו יום, בכ"ז צריכה לספור ז"נ חדשים לחתן החדש. (ונראה שה"ה לחתן זה אם נתפייסו צריכה ז"נ חדשים).
ובפתחי תשובה (ס"ק ו) הוסיף: "ועח"ד שכתב על דברי הב"ח הנ"ל דזה דוקא כשקבעו על זמן קרוב קבוע דהיינו באופן שלא נתבטל הכנת הנשואין וא"צ הכנה חדשה, אבל אם קבעו על זמן רחוק באופן שצריכין למרמי שיכרא באסינתא מחדש על הנשואין ודאי צריכה לישב שבעה נקיים מחדש מיום שמתחילין למירמי שיכרא באסינתא על הנשואין שנקבעו שנית דאין סברא דאם קבעו הנשואין מחדש עד אחר י"ב חודש שלא תהא צריכה להמתין אח"כ".
לכן לגבי המקרה שלפנינו, כיון שבזמן ביטול החתונה ידעו שמתכוננים לקבוע תאריך חדש אלא שלא הספיקו לקבוע את התאריך החדש בזמן הביטול מפני שנצרכו לבירורים נוספים, אע"פ שלא ברגע הראשון ידעו את התאריך החדש, נראה שאין הכלה צריכה לספור ז"נ נוספים ויכולה לסמוך על הראשונים. וצריכה לבדוק כל יום שלא ראתה. ונראה שאין לסמוך על שימוש בכדורים.
ואם קביעות וסתה יוצא ביום החתונה החדש או לפניו צריכה לבדוק שאמנם לא ראתה, ורק אח"כ תהא מותרת לבעלה. ואם לא בדקה צריך לעיין אם אינה צריכה לעשות זאת כחופת נידה.