חבל נחלתו ב כ

<< · חבל נחלתו · ב · כ · >>

סימן כ

גג משופע בולט מעל סוכה

שאלה

בבתים חד קומתיים הדיירים בונים סוכה בצמוד לבית, כשקירות הבית משמשים כדפנות. גג הבית (בדר"כ משופע) מאהיל על הסוכה. בליטת הגג היא בין ס"מ ל- ס"מ.

האם הסוכה כשרה ובאלו דרכים.

תשובה

א. כתב בשו"ע או"ח [סי' תרל"ב ס"א]: "סכך פסול, פוסל באמצע בד' טפחים; אבל פחות מד', כשרה, ומותר לישן תחתיו, מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות, אבל פחות מד' אמות, כשרה דאמרינן דופן עקומה, דהיינו לומר שאנו רואים כאלו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל, ודבר זה הלכה למשה מסיני. הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות, כשרה, ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים".

ובאר במשנה ברורה [ס"ק ד']: "כאלו הכותל נעקם וכו' — משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך, אפ"ה בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן דופן עקומה בזה. וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה".

היינו, למדנו על דפנות שאינן מגיעות לסכך שאם יש בהן הכשר דפנות (עשרה טפחים) הן כשרות. כמו"כ למדנו על סכך פסול מן הצד שרואים אותו כחלק מן הדופן וע"כ הוא כשר מטעם דופן עקומה. הצירוף בין שני המקרים מעורר שאלה: האם גם בדופן כזו שאינה מגיעה לסכך והסכך הצמוד לדופן פסול, האם גם כאן אומרים דופן עקומה והסוכה כשרה, או שהסוכה פסולה מפני שבין הדופן לסכך הפסול שנחשב לדופן עקומה מפריד אויר המנתק בין שני חלקי הדופן. בשאלה זו נחלקו הטור (להקל) והר"ן (להחמיר). והמ"ב מדייק מלשון השו"ע שפסק לחומרא ומיקל אך במקום שיניח את הדופן בסמוך לסכך פחות מג' טפחים.

ב. בביאור הלכה העלה שאלה נוספת, וכתב: "הכותל נעקם וכו' — וכו'. עיין מ"ב מש"כ משמע מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות וכו'. ועפ"ז פסק בתשובות פנים מאירות סי' ס"א בעושין סכך תחת הגג ע"י שמגלין קצת מהגג המכוסה ברעפים או שינדלי"ן והדפנות אינן נוגעין למעלה עד הסכך שצריך שיגלה מן הגג כ"כ עד שלא ישאר מכוסה ד"ט [כצ"ל] תוך חלל הדפנות דדופן עקומה לא שייך כיון דאין הדפנות מגיעות לשם ובהפסק אויר לא שייך דופן עקומה, וצריך ליזהר בזה כי מצוי הוא. וכן פוסל שם מי שעושה סוכתו בחוץ ומצרף כותלים הבנויין תחת הגג של שינדלי"ן ואין הכותלים מגיעים להגג אפילו פחות מג"ט והגג בולט ד"ט אליבא דהר"ן אין לסוכה זו מחיצות וצריך ליזהר בזה".

היינו, אם הסכך הכשר מרוחק מן הדופן במאוזן ובין הדופן והסכך מפריד אויר, לפי שיטת הר"ן שאויר מפסיק, אי-אפשר להחיל כאן דין דופן עקומה, והסוכה פסולה. ואפילו שמעל האויר נמצא גג שאם היינו אומרים חבוט רמי היה ניתן לומר שהוא ממלא את הדופן העקומה. בדופן המרוחקת יותר מג' טפחים מהסכך אין אומרים חבוט רמי [מג"א ס"ק ב'].

ג. כשיטת הפנים מאירות כתב הב"ח [ס"ק ב']: "ולענין הלכה יש להחמיר כדעת הר"ן דלא אמרינן דופן עקומה באויר כל עיקר לא באויר דמשך ולא באויר דגובה כיון שיצא מתורת לבוד". היינו אם הסכך הפסול מרוחק יותר מג' טפחים אין אומרים בו חבוט רמי כדי "לחברו" לסכך הכשר. וכ"פ המג"א [ס"ק ב'] לפסול.

לעומתם הט"ז פסק כטור לגבי אויר מאונך וחלק על הב"ח (ובאויר בין הסכך לדופן לא כתב). ובאליה רבא כתב: "ויש להקל בזה דהא יש פוסקים דגם באמצע אינו פוסל אלא בד' אמות". ונראה לענ"ד שדוקא כשיש סכך או חומר אחר מתחת לגג הבולט, אבל באויר שפוסל בכל מקום בג' טפחים, אין טעמו מועיל.

בערוה"ש [ס"ק ד'] לאחר שהביא שיטת הטור כתב: "ואי קשיא א"כ גם באויר (=בסכך) נימא דופן עקומה דאינו כן דדוקא באויר דפנות שלמעלה מהכשר סוכה שאין בו צורך י"ל כן, ולא באויר שעל הגג שהוא עיקר מקום הכשר סוכה ולענין דינא יש להחמיר". כלומר, ראשית הוא מחלק בין מח' הטור והר"ן לשאלת הפנים מאירות שבה אף הטור יחמיר, ולבסוף הוא מצדד להחמיר בשתי השאלות. וכ"נ מהביכורי יעקב [תרל"ב, ה'].

ד. בילקוט יוסף [דיני הסכך והדפנות סי"ב] הביא שאביו (הגר"ע יוסף) דחה בגליון הספר את הפמ"א מהלכה עפ"י דבריו בקונ' אחרון שחזר בו, ועפ"י דברי מספר אחרונים שהקלו. ותמוה שבסוכות בהן הכשר הסוכה מחמת דופן כזו זוהי מחלוקת בדין תורה וספיקא לחומרא.

ה. ונלענ"ד שאם סיכך בסכך כשר (או סכך פסול) עד הדופן אע"פ שמעל הסכך ישנו גג הפוסל את הסכך שתחתיו הרי יש כאן דופן ממשית כדי לומר דופן עקומה, ואין הפסק אויר. ואי"צ לומר חבוט רמי כדי להכשיר את הסכך שתחתיו, אלא הוא נפסל מעצם היותו מכוסה בגג.

וכ"נ משו"ת חלקת יעקב [מהדו"ק: ח"ב סי' ט"ו; מהדו"ב: או"ח סי' רכ"ג] שכתב: "במקומות האלו שכיח למאד שאין להדיירים מקום לעשות סוכה רק על המרפסת היוצא מדירתו — רק דא עקא, שהמרפסת רוב פעמים אינה רחבה רק תשעים צענטימעטער, וכיסוי הגג שעליו גם כן רוב פעמים ארבעים צענטימעטער, ואם כן לא ישאר רוחב הסוכה שיהי' בכשרות שלא תחת הכיסוי של הגג שלמעלה — רק כחמישים צענטימעטער (דסוכה תחת הגג פשיטא דפסול).

ולפע"ד יש עצה להכשיר סוכה הזו באופן כזה — לעשות דופן רביעית תחת כיסוי הגג, ולהעמיד אותו מתחת כיסוי הגג לערך עשרים צ"מ, שהוא פחות משלשה טפחים, ויושלם כשרות רוחב הסוכה מחמישים צ"מ לשבעים צ"מ שהם ז' טפחים, וכמבואר בסי' תרל"ב ס"א דסכך פסול פחות משלשה טפחים מצטרף להשלים הסוכה לכשיעור וישנים תחתיו. ואף אם הסכך יגיע עד כותל הבית, באופן שכל הסכך שמתחת לכיסוי הגג ברוחב ארבעים צ"מ הוא פסול, והוה סכך פסול ברוחב ד' טפחים, מ"מ לא מצטרף סכך הפסול שמחוץ להדופן לסכך הפסול שבפנים הדופן בתוך הסוכה, כמבואר במג"א סי' תרל"ב סוס"ק א' — ועי' בפמ"ג שם דנראה דפוסק כן כהמג"א, דכיון דהכותל מפסיק ביניהם לא מצטרף, וממילא לא נשאר בתוך הסוכה רק סכך פסול פחות מג' טפחים דלא מיפסל". וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק [ח"ו סי' ס'].

הרי שהכשירו את הסכך הנמצא תחת הגג להצטרף לסוכה בתור סכך פסול ובכך להכשיר את הסוכה כולה. ונראה שאף במקרה דילן, כיון שהסכך הפסול מחמת הגג שמעליו, מגיע לדופן, הוא מצטרף ליצור דופן עקומה ולהכשיר את כל הסוכה. וכן הדין אם במקום סכך שם כלים או דברים הפסולים מלהחזיק את הסכך הרי אלו יוצרים דופן עקומה ובלבד שלא יהא שם אויר.