חבל נחלתו ב הסכמות

הרב אברהם שפיראעריכה

[הרב הראשי לישראל]

ראש ישיבת מרכז הרב

בס"ד

כ' תמוז תשס"א

מכתב ברכה*

הובאו לפני גליונות מפרי עטו של ידידי הרה"ג רבי יעקב אפשטיין שליט"א, מבוגרי ישיבתנו הק' "מרכז הרב", הנקוב בשמו "חבל נחלתו", והוא חיבור העוסק בשאלות ותשובות חלקי שולחן ערוך, בשאלות המצויות בזמנינו. וכבר איתמחי גברא במאמריו המפורסמים בכתבי עת שונים, שמקיף הנושאים הנדונים בהרחבה ומברר השיטות השונות בטוב טעם. והנה הרב המחבר ידוע לי שלן בעומקה של הלכה שנים רבות, ודן באריכות בסוגיות רבות דבר דבור על אופניו, בשפה ברורה ונעימה, וביראה הקודמת לחכמה, ולא באתי אלא לברכו שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא לאור עולם את חיבורו החשוב, להגדיל תורה ולהאדירה. ובעז"ה יזכה להוסיף כהנה וכהנה בבירורי הלכות וסוגיות כיד ד' הטובה עליו, וגליונות אלו שנכתבו בחבל נחלתנו שבחבל עזה הרי הם עוז ומגן לכל המתיישבים בה, ויוסיפו כוח ואומץ לחיזוקה של ארץ ישראל. ויקויים בו בהרב המחבר "הרוצה להחכים ידרים" ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה.

הכו"ח לכבוד התורה

הרב אברהם שפירא



  • מכתב ברכה ליציאת החלק הראשון לפני כשנה.

הרב יעקב אריאלעריכה

ברכת הרה"ג יעקב אריאל הרב הראשי לרמת-גן


משרד הרבנות רמת-גן

בס"ד

י"ז באייר התשס"ב לשכת הרב הראשי

( באפריל ) הרב יעקב אריאל

לכבוד

הרב יעקב אפשטיין שליט"א

מחבר ספר חבל נחלתו א'-ב'


שלום וברכה

עוד לא יבשה הדיו מהוצאתו לאור של ספרך "חבל נחלתו" ח"א והנה זכינו כבר לאורו של ח"ב, מעין המתגבר. וכמעשהו בראשון כן מעשהו בשני, בירורי הלכות בשאלות מעשיות, בכל חלקי התורה, כיד ה' הטובה עליך, בשפה ברורה, בהגיון ישר, והכל מבוסס על מקורות הש"ס והפוסקים. כדרכה של תורה מדור דור.

יזכה ה' אותך להמשיך ולהגות בתורה ולחדש בהלכה בשאלות מעשיות שהזמן גרמא, כי אין לך מקצוע חשוב יותר בתורה מאשר אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא.

יפוצו מעינותיך חוצה לזכות את הרבים באורה של תורה*.

בברכת התורה והארץ

הרב יעקב אריאל

הרב הראשי לרמת-גן


  • כאן באו הערות הרב לכמה מהתשובות והן הוכנסו בגוף הספר.


הרב דב ליאורעריכה

הסכמה ומכתב ברכה מאת הרה"ג דוב ליאור

רב העיר ואב"ד קרית ארבע — חברון


כ"א תמוז תשס"ב

לכבוד

הרב יעקב אפשטיין עצמונה

אחדש"ה כיאות

קבלתי את הקונטרס הגדול שלך "חבל נחלתו" המקיף בתוכו שאלות ותשובות בשלשה חלקי ש"ע ושמח ליבי לראות את הקליעה למטרה שקלעת בבירור הדברים מתוך מקורות התלמוד בבלי וירושלמי דרך גדולי רבותינו הראשונים עד גדולי הפוסקים בדורנו ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. לא הספקתי לעבור על הכל, אולם אותן התשובות שראיתי זהו פרט היוצא מהכלל שבא ללמד על הכלל כולו, שהכל הוא בדרך האמת לבירורה של הלכה לאמיתה של התורה.

עלה והצלח ויפוצו מעינותיך חוצה לזכות את הרבים, וראוי הספר הזה לעלות על שולחנם של מלכים מאן מלכי רבנן להגדיל תורה ולהאדירה.

החותם לכבוד התורה ולומדיה.

הרב דוב ליאור

רב מקומי קרית ארבע — חברון


בשולי הדברים:

א. אודות דבש דבורים שאכלו מפרחי שביעית.

גם לע"נ נראה שהנימוק שהמיץ שהם מצצו נחשב כמעוכל ופוקע ממנו דין קדושת שביעית כמו שמצינו גם לגבי דברים אחרים שאם בעלי חיים בולעים מאכל הוא נחשב למעוכל הן לגבי חמץ והן לגבי טומאת אוכלין עי' ש"ע או"ח סי' תס"ז סע' ט"ז והגר"א שם. וכאן שזה מדרבנן ודאי שיש להחשיבו כמעוכל לכל השיטות.

ב. בנוגע לפגיעה באוכלוסיה אזרחית בשעת מלחמה הנה דברי המהר"ל ברור מללו שבזמן מלחמה אין מגבלה של פגיעה בחפים מפשע. ומותר לצד המתגונן לתקוף גם אוכלוסיה אזרחית מצד העם התוקף. ולכן מותר לצבא ישראל "להרים" בית שיש בו מחבלים גם אם נמצאים בתוכו אזרחים או נשים וילדים.

ג. ביחס לכיבוש מלחמה זכורני שהחת"ס יו"ד סי' רל"ד אומר שלנוכרים אין שום זכות כיבוש בא"י ומה שהיה בימי נבוכנצר זה בגלל הוראה נבואית, אבל בבית שני שהרומאים כבשו זה גזל רגיל, ולכן לא פקעה קדושה שניה. עי"ש שמסביר את שיטת הרמב"ם בפרק ו' מהל' בית הבחירה. ועיין גם במאמרי הראי"ה א' ע' שכל מה שעם ישראל גואל בדמים את אדמת א"י זה רק מטעם מידת החסידות ולא מעיקר הדין.

בכבוד רב,

הרב דוב ליאור