חבל נחלתו א צד
<poem> סימן צד
~שימוש במספרי בזקכרט ע"מ לגזול
המקרה: חברת בזק משכירה שירות ע"י נתינת כרטיס ממוספר וקוד סודי שבהקשתו עפ"י ההוראות יכול המטלפן להתקשר לפי רצונו וחשבונו בבנק יחוייב בהתאם. הוה עובדה שהמספר נתגלה ע"י אנשים שאינם מהוגנים והם טילפנו במספרים של בעל הכרטיס כשהוא מחוייב בחשבונו בבנק. וצריך לדון בשאלות הבאות: א. האם זו גזילה? ב. ממי גזל מבעל הכרטיס או מבזק? ג. מה טיב ההתקשרות שבין בעל הכרטיס לבזק? ד. מה חייב להשיב? א. האם זו גזילה? כתב הרמב"ם [גזלה ואבדה פ"א ה"ג].: "איזהו גוזל? זה הלוקח ממון אדם בחזקה כגון שחטף מטלטלין מידו. או שתקף בעבדיו ובבהמתו ונשתמש בהן".. ולכאורה יש מכאן ראיה שכיון שהשתמש בשל חבירו חייב לו ממון. אולם כשנעיין במקורו נראה שאין הדברים כן. ומקורו בב"ק [צ"ז ע"א]:. "איתמר התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה אמר רב רצה שכרה נוטל רצה פחתה נוטל, ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה. ואב"א הא והא דעבידא לאגרא הא דנחית ליה אדעתא דאגרא, הא דנחית לה אדעתא דגזלנותא". וכתב רש"י [ד"ה נחית לה אדעתא דגזלנותא]. "אפילו שכרה גדול מפחתה לא יהיב אלא פחתה דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה". וכ"כ הרמב"ם [גזלה פ"ג ה"ו].: "הגוזל בהמה ונשא עליה משא או רכב עליה. וכיו"ב והחזירה לבעליה אע"פ שעבר בלא תעשה אינו חייב לשלם כלום שהרי לא הפסידה ולא הכחישה". עולה מדברי הרמב"ם שאפילו אם לא יהיו כאן תשלומי גזלה, בלאו של גזלה הוא עבר. ובמקרה הנוכחי כיון שעושה זאת בהחבא יהיה לו דין גנב. אלא שלכאורה צריך לעיין האם דין גזל/גנבה במהותו תלוי ביכולת לקנות בקניני גזלה או לאו. שהרי כאן בניגוד לבהמה הוא אינו יכול להוציא מאומה מיד בעלים ואולי דוקא במקום שהוא יכול להוציא מיד בעלים כמו בגזלת החנית, אבל במקום שאין הוצאה מיד בעלים מי יימר דעבר בגזלה. ונראה להוכיח מדין גזלת קרקע שלדעת הרמב"ם [גניבה פ"ז הי"א]. אם הסיג גבול רעהו בחזקה ה"ז גזלן ואם בסתר ה"ז גנב, ועובר בלאו. ועל אף שקרקע בחזקת בעליה עומדת. וכ"נ מדעת תוס' ב"ק .[ס"ב ע"ב ד"ה יצאו קרקעות]. אלא שלא כל הראשונים .(כגון הטור שהשמיט את הלאוין) מסכימים שבקרקע עובר בלאו דלא תגזול, ואולי בהא פליגי האם גזלה שאינה מוציאה מיד בעלים עובר בלאו דלא תגזול. עכ"פ עולה שלדעת הרמב"ם עובר בלא תגזול/תגנוב ולדעת החולקים בקרקע, אולי אף במקרה דנן אינו עובר, וצ"ע. ב. ממי גזל מבעל הכרטיס או מבזק? צל"ע ממי הוא גונב כאן. שהרי כאן הוא לכאורה גנב מבעל הכרטיס אשר שכרו מחברת ."בזק". ומשלם לה דמי שימוש. ואם אמנם היה כאן גניבת דבר שיש בו ממש משוכר היה חוזר דינו של ר' יוסי בב"מ [ל"ה ע"ב]. "כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו אלא תחזור פרה לבעלים הראשונים". וכ"נ בשו"ע [ש"ז ס"ה]. ואם שילם השוכר למשכיר ונמצא הגנב ישלם כפל [טור סי' רצ"ה עפ"י משנת ריש המפקיד]. וכ"פ ברמב"ם. אלא שיש לחלק בין המקרה הזה למקרה דנן. דבמקרה דנן הרי לא גנב דבר שיש בו ממש שהרי לא הוציאו מרשות לא של בזק ולא של בעל הכרטיס. וכל ש"גנב". הוא מספרים שהם דבר שאין בו ממש. ועוד כאשר השתמש בהם, השתמש ברכוש בזק ולא ברכוש בעל הכרטיס. עולה שהוא בגניבת השיחות מבזק גרם לחיוב בעל הכרטיס. ואולי ניתן לדמות זאת לשורף שטרותיו של חבירו שחייב לשלם כל הממון שבשטר מדינא דגרמי [ב"ק צ"ח ע"ב, רמב"ם חובל ומזיק פ"ז ה"ט]. ואע"פ ששורף דבר שאינו ממון (שטר). בכ"ז גורם נזק לחבירו מחמת שלא יוכל לגבות את חובו. אלא שיש חילוק בין המקרים, בשורף המדובר בחוב קיים והוא מונעו מלגבותו במעשה השריפה, לעומת זאת במקרה דנן הוא יוצר חוב לחבירו כתוצאה ממעשהו ומי מחייב לבעל הכרטיס להיות כערב לגנב? ומדוע לא נאמר שיש כאן גניבה ישירה מבזק? ושאלה זו מחייבת לבדוק את טיב הקשרים שביניהם. ג. מה טיב ההתקשרות שבין בעל הכרטיס לבזק? בעל הכרטיס הוא שוכר וחייב בגניבה ואבידה. אלא שבניגוד לשאר שוכרים שהם שוכרים דבר שיש בו ממש, הוא שוכר זכויות שימוש בלבד. וצל"ע האם על הכרטיס ומספריו הוא חייב ג"כ בגו"א, או לאו. ולכאורה זוהי שמירה על דבר שאין בו ממש, וצ"ע אם יש שמירה כעי"ז. ואולי אפשר לדמות זאת לשוכר חדר במלון ואיבד את המפתח או שהוא נגנב לו. וכאן בפשטות חייב בשמירה, ואף שיש לו זכויות שימוש בלבד, ואין הוא מכניס את החדר לרשותו. ויש לחלק שהרי בחדר בבית מלון או אפילו שוכר כספת בבנק שניתן לו צירוף מספרים סודי, הדבר שאין בו ממש הוא טפל לשכירות עצמה שיש בה ממש, אבל כאן השמירה על הקוד הסודי היא כל שמירתו, ואין היא השכירות. ועוד גם אם נגנב חפץ משוכר, הרי על נזקים נוספים שעושה הגנב בחפץ ודאי שהשומר פטור עליהם. ואפילו אם הנזקים למשכיר גופו הרי זהו נזק שנוצר לאחר הגניבה והשוכר פטור עליו. וא"כ במקרה שלנו: בעל הכרטיס ."חייב" בהשבת המספרים, אבל אינו חייב מעיקר הדין על נזקים שיעשה לבזק הגונב ממנו את מספרי הכרטיס. וע"כ מעיקר הדין נראה שהגנב חייב בהשבה לבזק ובעל הכרטיס פטור מלהיות ערב על נזקי הגנב. ומה שבדר"כ אין פוטרים אותו, ניתן לומר שמדין המוציא מחברו עליו הראיה עליו מוטלת חובת הראיה שהוא לא זה שהשתמש בקוי הטלפון. כל זאת אם לא נאמר שיש תנאי שבממון אשר בו התחייב בעל הכרטיס לשלם עבור כל נזק שיגרם על ידו לחברת בזק. ד. מה חייב להשיב? סיום ההלכה של גוזל בהמה [גו"א פ"ג ה"ו]. היא: "ואם הוחזק אדם זה לגזול או לעשוק או לעשות מעשים אלו פעם אחר פעם קונסין אותו ואפילו בחוצה לארץ. ושמין השכר או השבח שהשביח בבהמה ומשלם לנגזל". וע"כ גם בגונב מספרי בזקכרט נראה שקונסים אותו לשלם, וצריך פסק בית דין על כך. והוא משלם מעיקר הדין ישירות לחברת בזק ואך אם בעל הכרטיס כבר שילם את חשבונו ובתוכו גם חלק הגניבה משלם לבעל הכרטיס. ותשלומי כפל גם בזמן שגובים אותם נראה שא"א לגבות כאן מפני שכמה תקנות חכמים של גרמי וקנס בדבר.