זריתי לרוח אנחתי

זָרִיתִי לָרוּחַ אַנְחָתִי
וַיִּרְוֶה הַחוֹל דִּמְעַת עֵינִי;
הָרוּחַ! אִם תִּמְצָא אֶת-אָחִי
אֱמָר-לוֹ – אוּד עָשֵׁן הִנֵּנִי.
 
אֱמָר-לוֹ: בִּי נָבַע מְקוֹר אוֹרָה –
וַיִּיבַשׁ נְטָפִים נְטָפִים;
בִּלְבָבִי שַׁלְהֶבֶת יָקָדָה –
וַתִּדְעַךְ רְשָׁפִים רְשָׁפִים.
 
וְעַתָּה מַעְיָנִי כְּמוֹ פֶצַע:
רַק שׁוֹתֵת וּמְטַפְטֵף לִפְעָמִים;
וּלְבָבִי עוֹד יֶעְשַׁן בַּמִּסְתָּר
מְגוֹלָל בָּאֵפֶר וּבְדָמִים –

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.