זכור ברית

פיוט סליחות מאת רבינו גרשום מאור הגולה. נאמר בקרב יהדות אשכנז פעמים רבות במהלך הימים הנוראים, והפך לאבן יסוד ולאב-טיפוס של פיוט סליחה. הפיוט השלם אינו נהוג כיום באף מועד, וחלקים ממנו נאמרים בכל מנהגי אשכנז בסליחות שבערב ראש השנה, בסליחות לצום גדליה לפי מנהגי ליטא ופולין, ובערב יום כיפור לפי מנהגי קהילות אשכנז המערבי. הפיוט נאמר גם בסוף חזרת הש"ץ של תפילת נעילה שביום הכיפורים בשני מנהגי אשכנז; לפי מנהג אשכנז המזרחי, אומרים בנעילה רק שני בתים מהפיוט: "גּוֹאֵל חָזָק" ו"הָעִיר הַקֹּדֶשׁ".

נוסח הפיוט

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

אָבַדְנוּ מֵאֶרֶץ טוֹבָה בְּחִפָּזוֹן,
אָרְכוּ הַיָּמִים ודְבַר כָּל חָזוֹן,
בְּיִשְׂרָאֵל חָדְלוּ פְרָזוֹן,
בְּמִשְׁמַנֵּינו שֻׁלַּח רָזוֹן.
וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶךָ.

גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה,
גָּלְתָה יְהוּדָָָה כֻלָּה,
דָּוָה כָּל הַיּוֹם וְכָלָה,
דּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ אֵין לָהּ.
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

הָעִיר הַקֹּדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת,
הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת,
וְכָל־מַחֲמַדֶּיהָ טְבוּעוֹת וּגְנוּזוֹת,
וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶךָ.

גּוֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ פְדֵֽנוּ,
רְאֵה כִּי־אָזְלַת יָדֵנוּ,
שׁוּר כִּי־אָבְדוּ חֲסִידֵינוּ,
מַפְגִּיעַ אֵין בַּעֲדֵנוּ.
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

בְּרִית אָבוֹת וְאִמָּהוֹת וְהַשְּׁבָטִים,
רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בִּרְבוֹת עִתִּים,
יָּּּה זְכוֹר לְמֻכִּים וְנִמְרָטִים,
וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נִשְׁחָטִים.
וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶךָ.

דֹּרֵשׁ דָּמִים דּוּן דִּינֵנוּ,
הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיק מְעַנֵּינוּ,
חִנָּם נִמְכַּרְנוּ וְלֹא בְכֶסֶף פְּדֵנוּ,
זְקוֹף בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְעֵינֵינוּ.
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.