זוכרת, אזכור לא אחת

זוֹכֶרֶת,
אֶזְכֹּר לֹא אַחַת:
כְּסוּס נִבְעָת
דָּהַר הַלֵּב הַחוֹלֶה:
הַכֹּל, כִּלְאוֹר שֶׁל יָרֵחַ מָלֵא,
הָיָה מְדֻמֶּה וְחִוֵּר.
וּפִתְאֹם – – בַּדְּמִי – –
רֶמֶז אֵשׁ.
מְבַשֵּׂר וּמַזְכִּיר וּמַרְוֶה וּמַצְמִיא
וּמוֹחֵץ וְחוֹבֵשׁ.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).