זהר חלק ב קמ א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קמ א
מתוך: זוהר חלק טו (עריכה)
דהא כל מלכין דעלמא ברשותא דהאי צדק קיימין, כמה דאת אמר (תהלים ט ט) והוא ישפוט תבל בצדק.
תו "צדק יקראהו לרגלו" - מאן קרי למאן? אלא צדק איהו קארי תדיר לאספקלריאה דנהרא ולא שכיך לעלמין, וצדק קאים תדיר לרגלוי, דלא אתעדי מתמן, וקארי ולא שכיך, הדא הוא דכתיב (שם פג ב) אלהי"ם אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל, והשתא קודשא בריך הוא אנהר לן ארחא דא בגינן, (ורבי) אלעזר ברי קרי לנהורא עלאה ולא שכיך, זכאה חולקהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי. (ס"א והשתא אלעזר ברי קרי לנהורא עלאה ולא שכיך, וקודשא בריך הוא אנהר לן ארחא דא בגיניה, זכאה חולקי, וזכאה חולקיהון דצדיקייא).
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה
רבי אבא פתח קרא ואמר: (שם סג, א) "מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה" -- מאי שנא מכל שאר תושבחן דלא קאמר באן אתר שבח לון דוד מלכא, ומאי שנא הכא דקאמר בהיותו במדבר יהודה?
אלא לא דא בלחודוי -- דהא אוף הכי נמי (שם לד א) "בשנותו את טעמו לפני אבימלך", (שם נה א) "בבא הזיפים", וכן כלהו -- לאחזאה לכל בני עלמא שבחיה דדוד, דאף על גב דבצערא הוה, והוו רדפי אבתריה, הוה משתדל לומר שירין ותושבחן לקודשא בריך הוא.
ואף על גב דברוח קודשא הוה אמר -- רוח קודשא לא הוי שארי עלוי עד דאיהו אשתדל למשרי עלוי. וכן בכל אתר לא שריא רוח קודשא דלעילא עד דיתער עליה בר נש מתתא. ודוד אף על גב דקא רדפי אבתריה והוה בצעריה -- לא הוה שביק שירין ותושבחן מפומיה ולשבחא למאריה על כלא.
ואי תימא, הא דתנינן "מזמור לדוד" או "לדוד מזמור", והכא שרת עליה רוח קודשא בקדמיתא בגין דאמר "מזמור לדוד"? אלא אי איהו לא הוה מכוין גרמיה בקדמיתא, לא שרת עליה רוח קודש.
"מזמור" -- דא רוח קדשא. אמאי אקרי הכי? בגין דאיהי משבחת תדיר למלכא עלאה, (ס"א דבכל זמנא איהו קא משבח ומזמר ולא שכיך), דכל זמנא הוה קא משבחת ומזמרת ולא שכיך. כיון דאתא דוד, אשכח גופא מתתקנא כדקא יאות, ושרת עליה, והוה מגלי בהאי עלמא לשבחא ולזמרא למלכא. וכלא בגין דיתתקן האי עלמא כגוונא דלעילא.
"לדוד" -- גבר שלים בתקונוי, גבר מתקנא, גבר זכאה; דוד ודאי דלא אשתני לעלמין.
"בהיותו במדבר יהודה" -- דא שבחא דדוד; אף על גב דבצעריה הוה, אף על גב דהוו רדפי אבתריה.
ומאי תושבחתא קאמר? תושבחתא דאיהו רב ויקירא. ושבחא דיליה מאי איהי? (שם סג ב) "אלהי"ם אלי אתה אשחרך" -- אלהי"ם סתם, כיון דאמר אלהי"ם אמאי "אלי"? אלא ההוא דרגא דיליה. תלת דרגין הכא: 'אלהים', 'אלי', 'אתה'. ואף על גב דאינון תלת שמהן -- חד דרגא איהו ברזא דאלהי"ם חיים.
- 'אלהים' לעילא -- אלהי"ם חיים,
- 'אלי' -- קצה השמים עד קצה השמים,
- 'אתה' -- דרגא דיליה.
ואף על גב דכלא חד ובשמא חד סליק.
"אשחרך" -- אי כמשמעו דיליה, שפיר; אבל "אשחרך" -- אתקין נהורא דנהיר בשחרותא, דהא נהורא דקיימא בשחרותא לא נהיר עד דיתתקנון ליה לתתא, ומאן דאתקין נהורא שחרא דא --אף על גב דאיהו אוכמא-- זכי לנהורא חוורא דנהיר. ודא איהי נהורא אספקלריא דנהרא, ודא איהו בר נש דזכי לעלמא דאתי.
ורזא דא (משלי ח יז) "ומשחרי ימצאנני": "ומשחרי" - דמתקנין נהורא משחרי אוכמא; "ימצאנני" -- "ימצאוני" לא כתיב אלא "ימצאנני" -- דזכי לתרין נהורין; לנהורא דשחרא אוכמא, ולנהורא חוורא דנהרא; וזכי לאספקלריאה דלא נהיר, ולאספקלריאה דנהיר. ודא איהו "ימצאנני". ועל דא אמר דוד "אשחרך" -- אתקין נהורא דשחרא אוכמא לנהרא עליה נהורא חוורא דנהרא.
"צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" (תהלים סג, ב) -- כמאן דכפין למיכל וצחי למשתי.
"בארץ ציה ועיף בלי מים" -- בגין דאיהו מדבר ולאו איהו אתר דישובא, ולאו איהו אתר דקודשא