זהר חלק ב צז א

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף צז א


בהאי עלמא. במטו מנייכו, בשעתא דמטי זמנא לנפקא מהאי עלמא "לא תצא כצאת העבדים" -- לא תפוק מתטנפא בחובין, תפוק בת חורין, ברירה נקיה, בגין דיחדי בה מארה וישתבח בה, ויהיב לה אגר טב בצחצוחי דגנתא דעדן, כמה דאת אמר (ישעיה נח יא) "והשביע בצחצחות נפשך", ודאי כד תפוק ברירה נקיה כדקא יאות.

אבל "אם רעה בעיני אדניה"-- כד נפקת מלוכלכא בטנופי חובין, ולא אתחזיאת קמיה כדקא יאות, ווי לההוא גופא דאתאביד מההיא נשמתא לעלמין, בגין דכד נשמתין סלקין ברירן, ונפקין נקיין מהאי עלמא, כל נשמתא ונשמתא עאלת בספרא דאחמתא דמלכא, וכלהו בשמהן, ואמר דא היא נשמתא דפלניא, זמינת תהא לההוא גופא דשבקת, וכדין כתיב "לו יעדה בו'". וכד נפקת 'רעה בעיני אדניה' --דקא אסתאבת בחובין ובטנופא דחטאין-- כדין "לא יעדה", בא', ואתאביד ההוא גופא מינה, ואיהי לא אזדמנת לגביה. בר ההיא דמארה אתרעי ותב בתיובתא דגופא בה, כדין כתיב "והפדה" כמה דאת אמר (איוב לג כד) "פדה נפשו מעבור בשחת". "והפדה"-- האי איהו בבר נש, דעיטא דיליה דיפרוק לה ויתוב בתיובתא. ולתרין סטרין קאמר קודשא בריך הוא - "והפדה" בתיובתא, לבתר דתב בתיובתא 'פדה' לה מארחא דגיהנם.

"לעם נכרי לא ימשל למכרה" -- מאן "עם נכרי"? עלובתא איהי נשמתא דכד נפקת מעלמא ובר נש אסטי ארחיה בהדה, היא בעאת לסלקא לעילא גו משריין קדישין, בגין דמשריין קדישין קיימין בההוא ארחא דגן עדן, ומשריין נוכראין קיימין בההוא ארחא דגיהנם. זכתה נשמתא וההוא נטירו ופרישו דלבושא יקירא עלה, כמה משריין קדישין קא מתעתדן לה לאתחברא בהדה, ולמיעאל לה לגן עדן. לא זכתה, כמה משיירין נוכראין מתעתדן למיעל לה בארחא דגיהנם, ואינון משריין דמלאכי חבלה זמינין למעבד בה נוקמין. אתא קרא ואוכח "לעם נכרי לא ימשל למכרה"-- אלין מלאכי חבלה, "בבגדו בה"-- איהו נטירא, דקודשא בריך הוא עביד לה נטירא דלא ישלוט בה עם נכרי, בההוא פריסו דנטירו עלה.

"ואם לבנו ייעדנה" -- תא חזי כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא דלא יסטי ארחוי בהאי עלמא, דאי זכה בר נש בהאי עלמא, ונטיר לה לנשמתא כדקא יאות, האי איהו בר נש דקודשא בריך הוא אתרעי ביה, ואשתבח ביה בכל יומא בפמלייא דיליה, ואמר חמו ברא קדישא דאית לי בההוא עלמא כך וכך עביד, כך וכך עובדוי מתתקנן. וכד האי נשמתא נפקת מהאי עלמא זכייא נקייה ברירה, קודשא בריך הוא אנהיר לה בכמה נהורין. בכל יומא קארי עלה דא היא נשמתא דפלניא ברי, נטירא ליהוי ליה לההוא גופא דשבק. ודא הוא דכתיב "ואם לבנו ייעדנה".

"כמשפט הבנות יעשה לה" -- מאי "כמשפט הבנות"? הכא אית רזא לחכימין, בגו טנרא תקיפא, רקיעא טמירא, אית היכלא חדא דאקרי 'היכל אהבה'. ותמן אינון גנזין טמירין, וכל נשיקין דרחימו דמלכא אינון תמן. ואינון נשמתין רחימאן דמלכא עאלין תמן. כיון דמלכא עאל בההוא היכלא דמלכא, תמן כתיב (בראשית כט יא) "וישק יעקב לרחל", וקודשא בריך הוא אשכח תמן לההיא נשמתא קדישא. קדים מיד ונשיק לה וגפיף לה, וסליק לה בהדיה, ואשתעשע בה. ודא הוא "כמשפט הבנות יעשה לה"-- כדינא דאבא עביד לברתיה דאיהי חביבא לגביה, דנשיק לה וגפיף לה ויהיב לה מתנן, כך קודשא בריך הוא עביד לנשמתא זכאה בכל יומא, כמה דכתיב "כמשפט הבנות".   "יעשה לה" - היינו דכתיב (ישעיה סד, ג) "יעשה למחכה לו", כמה דהאי ברתא אשלימת עשייה בהאי עלמא, אוף הכי קודשא בריך הוא אשלים לה עשייה אחרא בעלמא דאתי, דכתיב "עין לא ראתה אלהי"ם זולתך יעשה למחכה לו", והכא כתיב