זהר חלק ב נד ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף נד ב
מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)
וכדין "אז ישיר משה ובני ישראל".
"את השירה הזאת ליהו"ה"-- שירתא דמטרוניתא לקודשא בריך הוא. תנינן, כל בר נש דאמר שירתא דא בכל יומא ומכוון בה, זכי למימרה לזמנא דאתי, דהא אית בה עלמא דעבר, ואית בה עלמא דאתי, ואית בה קשרי מהימנותא, ואית בה יומי דמלכא משיחא, ותלי עלה (נ"א את לאעלא) כל אינון תושבחאן אחרנין דקאמרי עלאי ותתאי.
"השירה"-- שיר מבעי ליה[1], אלא שירתא דקא משבחת מטרוניתא למלכא, ומשה מתתא לעילא קאמר והא אוקמוה. "ליהו"ה"-- בגין דאנהיר לה מלכא אנפהא (נ"א דנהיר אנפוי מלכא לקבלה). רבי יוסי אמר, דכל אינון משחין דהוו נגדין, משיך מלכא קדישא לקבלה, בגיני כך משבחא ליה מטרוניתא. אמר רבי יהודה, אי הכי אמאי כתיב משה ובני ישראל, והא מטרוניתא בעיא לשבחא, אלא זכאה חולקהון דמשה וישראל, דאינון הוו ידעין לשבחא למלכא בגין מטרוניתא כדקא יאות, בגין דכל ההוא חילא וגבורה דילה ירתא מן מלכא.
רבי חייא פתח ואמר, (איכה ב יט) "קומי רני בלילה לראש אשמורות" -- "קומי רני"-- דא כנסת ישראל, "בלילה"-- בגלותא. רבי יוסי אמר "בלילה"-- בזמנא דהיא שלטא ומתערא. "לראש אשמורות"-- "בראש" מבעי ליה. אלא "לראש" כמה דכתיב (בראשית מז לא) "על ראש המטה", ואוקימנא ראש המטה דא יסוד, אוף הכא לראש דא יסוד, דמטרוניתא מתברכא ביה. "ראש אשמורות"-- דא הוא רישא דנצח והוד. רבי יוסי אמר דא הוא רישא דכתרי מלכא וסיומא. רבי אבא אמר, לראש אשמרות כתיב חסר, ודא הוא רישא, ראש המטה, וכלא במלכא קדישא עלאה אתמר, ודא הוא ליהו"ה.
רבי ייסא אמר, "השירה הזאת ליהו"ה"-- דא הוא נהרא דנפיק מעדן, דכל משחא ורבו נפיק מניה לאדלקא בוצינין, ומשמע לבתר דכתיב אשירה ליהו"ה, דא הוא מלכא קדישא עלאה, ועל דא לא כתיב אשירה לו.
"ויאמרו לאמר"-- (דא הוא) לדרי דרין, בגין דלא יתנשי מנייהו לעלמין, דכל מאן דזכי להאי שירתא בהאי עלמא, זכי לה בעלמא דאתי, וזכי לשבחא בה ביומוי דמלכא משיחא, בחדוותא דכנסת ישראל בקודשא בריך הוא, דכתיב לאמר, לאמר בההוא זמנא, לאמר בארעא קדישא בזמנא דשרו ישראל בארעא, לאמר בגלותא, לאמר בפורקנא דלהון דישראל, לאמר לעלמא דאתי.
"אשירה ליהו"ה" -- "נשיר" מבעי ליה? מאי "אשירה"? אלא בגין דהוו משבחן תושבחתא דמטרוניתא (בעו לשבחא). "ליהו"ה"-- דא מלכא קדישא. "כי גאה גאה"-- (כמה) דסליק ואתעטר בעטרוי, לאפקא ברכאן וחילין וגבוראן לאסקא בכלא. "כי גאה גאה"-- גאה בהאי עלמא, גאה בעלמא דאתי, כי גאה בההוא זמנא, גאה בגין דיתעטר בעטרוי בחדוותא שלימתא.
"סוס ורוכבו רמה בים"-- שולטנותא דלתתא ושולטנותא דלעילא דאחידן בהו, אתמסרו בההוא ימא רבא, ושלטנותא רבא למעבד בהו נוקמין, ותנינן לא עביד קודשא בריך הוא דינא לתתא עד דיעביד בשולטניהון לעילא, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד כא) "יפקוד יהו"ה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה".
"רמה בים" -- אמר רבי יהודה, ביה בליליא אתער גבורה תקיפא, דכתיב ביה ויולך יהו"ה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, (ס"א דאתער בה גבורה תקיפא), בההוא זמנא בעאת מטרוניתא מן מלכא כל אינון אכלוסין דלתתא, וכל אינון שולטנין דלעילא דיתמסרון בידהא, וכלהו אתמסרו בידהא למעבד בהו נוקמין, הדא הוא דכתיב סוס ורוכבו רמה בים, בים סתם, לעילא ותתא:
"עזי וזמרת יה" רבי חייא פתח ואמר, (תהלים קלט ה) "אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה" - כמה אצטריכו בני נשא ליקרא לקודשא בריך הוא, בגין דקודשא בריך הוא כד ברא עלמא,
- ^ ה"ג הרמ"ק. ובדפוס: שיר זה מיבעי ליה