זהר חלק א קנז א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קנז א
זהר
מתוך: זוהר חלק ז (עריכה)
למלה דא סיועא אינון לאינון דמתעכבי, ולאו אינון עקראן, ולא אתגזר עלייהו אלא במזלא:
"ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבא וגו'" -- האי מלה חציפותא איהו, לאו איהו הכי, אלא מהכא אוליפנא ענותנותא דלאה, דלא אמרה קמי אחתה מדי, ואיהי אקדימת לארחא, ואמרה ליה בחשאי, ואודעא ליה דהא ברשותא דרחל הוה, דכתיב כי שכור שכרתיך, מרחל נטילת רשו, ובגין דלא יבאיש בעינהא דרחל אמרה ליה לבר ולא בביתא, ולא עוד אלא פתחא משכנא דלאה נפקת לבר, ועיילת ליה ליעקב בפתחא דלבר, עד לא ייעול למשכנא דרחל, מאי טעמא, בגין דלא תימא מלה קמי דרחל, ולא תחציף קמי אחתה, ולא עוד אלא אמרה לאה, אי ייעול יעקב במשכנא דרחל, לאו דין הוא לאפקיה מתמן, בגין כך אקדימת ליה לבר. וכל האי למה, אלא לאה רוחא דקודשא אתערת בה, וידעת דכל הני שבטין עלאין כלהו קדישין יפקון מנה, ודחקת שעתא בחביבותא לקב"ה, ובגין כך היא קראת לון שמהן ברזא דחכמתא.
רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא, א"ר יוסי לרבי חייא, בכל זמנא (דאנן) דאזלינן בארחא ולעינן באורייתא, קב"ה מרחיש לן נסין, והשתא ארחא דא אריך לן, נתעסק באורייתא וקב"ה יזדווג בהדן.
פתח רבי חייא ואמר, (שמות יב יח) בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות, וכתיב (דברים טז ג) שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני, לחם עני כתיב, האי מלה אתערו בה חברייא, אבל תא חזי, כד הוו ישראל במצרים הוו ברשותא אחרא, כד בעא קב"ה לקרבא לון לגביה, יהב לון אתר דלחם עני, לחם עני, מאן עני, דא דוד מלכא, דכתיב ביה (תהלים פו א) כי עני ואביון אני. והאי לחם עני אקרי מצה, נוקבא בלא דכורא מסכנותא הוי, אתקריבו לגבי מצה בקדמיתא, כיון דקריב לון יתיר, עייל לון קב"ה בדרגין אחרנין, ואתחבר דכורא בנוקבא, וכדין מצה כד אתחברת בדכורא אקרי מצוה בתוספת וא"ו, הה"ד (דברים ל יא) כי המצוה הזאת, בגיני כך מצה בקדמיתא, ולבתר מצוה.
עד דהוו אזלי, שמעו חד קלא דאמר, טופסרא דקטנון, עקימן בארחא. סטו לעילא, לא תחתון בקוסטרא דקטרא דלתתא, אמר רבי יוסי, שמע מינה דקב"ה בעי לנטרא אורחין, סליקו לעילא, ועאלו בחד טורא בין טנרין תקיפין, אמרו הואיל וקב"ה בעא בארחא דא, מלה נחמי, או ניסא אתרחיש לן, אזלי יתבי גבי בקיעי דטנרא, סליק לון חד בר נש תווהו, א"ר יוסי מאן אנת, אמר מאנשי ארקא אנא, אמר ליה ותמן אית בני נשא, אמר אין, וזרעין וחצדין, מנייהו בחיזו אחרא משניין מנאי, וסליקנא גבייכו למנדע מנייכו מה שמיה דארעא דאתון בה, א"ל ארץ, בגין דהכא ארץ החיים שריא, דכתיב (איוב כח ה) ארץ ממנה יצא לחם, מהאי יצא לחם, בשאר ארעא לא יצא לחם, ואי נפיק לאו משבעת המינין, אדהכי עאל לאתריה, תווהו, אמרו ודאי קב"ה בעי לאתערא לן במלה.
א"ר חייא, ודאי על האי קרא דאמרת, דכירנא דאוליפנא מסבאי חד מלה עלאה בפסח, דיהב לון קב"ה לישראל לחם דא מארעא דחיי, ולבתר לחם מן השמים, לחם דא, והא אוקימנא מלה.
תו הוה אמר, דבר
סתרי תורה
מתוך: זוהר חלק ז (עריכה)
ודא הוא ישכב, ישכב עמך יעקב לא כתיב, אלא ישכב עמך, ההוא טמירא דאתחזי לאתערא לגבך, וכלא באתערו דאינון (דכלהו) דודאים, וכלא כתיב ברחימו: