זהר חדש קלד א
מתוך: זהר חדש (מנוקד)/תיקונים (עריכה)
יָכִיל לְמִנְדַּע ההא עֵת בֵּינַיְהוּ, אֶלָּא עֵת דִּבְכִיָּה אִיהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה בְּבֶכִי יָבֹאוּ. בְּבֶכִי דְּדַלּוּת דְּכָךְ סָלִיק חֻשְׁבָּן בְּבֶכִי, כְּחֻשְׁבַּן דַּ"ל. וְכֵיוָן דְּחָזָא מֹשֶׁה הַאי דּוֹחֲקָא דְּדַלּוּת לְיִשְׂרָאֵל, אִתְּמַר בֵּהּ וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה. מִיָּד מַה כְּתִיב בָּתַר בְּכִיָּה וַתַּחְמֹל עָלָיו בְּפֻרְקָנָא. וְרָזָא דְּמִלָּה וַיִּתְמַהֲמֵהַּ וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד ב' בְּנוֹתָיו בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו. דְּהָכֵי עֲתִידִין לְמֶהֱוֵי בְּדָרָא דְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה כְּאִנּוּן אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה. וּמִיָּד וַיּוֹצִיאוּהוּ וַיַּנִּיחוּהוּ מִחוּץ לָעִיר. וַיּוֹצִיאוּהוּ מִן גָּלוּתָא. וַיַּנִּיחוּהוּ מִמַּיָּא דְּטוֹפָנָא. וְעוֹד וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה ב'ו כ'ה דְּאִתְּמַר בֵּהּ וַיִּפֶן כֹּ"ה וָכֹ"ה. וְאִיהוּ כְּלִילָא מֵחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה דְּאִתְמְסָרוּ לְמֹשֶׁה, וּבְהוֹן וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי. וּבְהוֹן מָחָא ם' מְחָאָן בְּמִצְרַיִם, וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר מִי יִרְפָּא לָךְ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא. בְּמַאי דְּמָחַצְתִּי לְמִצְרָאֵי אֲנִי אֶרְפָּא לָךְ. וּבְגִין מָה אֲעִידֵךְ. שְׁלִימוּ דִּקְרָא הַבַּת יְרוּשָׁלַיִם, מָה אַשְוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ. כִּי גָּדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִ"י יִרְפָּא לָךְ. מִיַּד שׁוֹפָר הוֹלֵךְ אֶתְנָח יָתִיב. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּעַר מָשִׁיחַ דְּאִיהוּ כְּגַוְנָא דְּנֹחַ דְּאִתְּמַר בֵּהּ זֶה יְנַחֲמֶנּוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ דְּאִיהוּ כֹּבֶד הַמְּלָאכָה. וּמֵעִצְבוֹן יָדֵינוּ דְּאִתְּמַר בְּהוֹן אֲשֶׁר עָבְדוּ בָּהֶם בְּפָרֶךְ. וְדָא אִיהוּ אֶתְנָח אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹח. וַיִתַּמוּ חַטָאִים מִן הָאָרֶץ, וְעֵרֶב רַב מֹ'ץ וְתֶבֶ'ן שְׂאוֹר וְחָמֵץ. וְיִשְׁתָּאֲרוּן יִשְׂרָאֵל סֹלֶת נְקִיָּה, דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר (דברים, כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. דְּאִנּוּן דְּאִשְׁתָּאֲרוּ מִמֵּי טופנ' דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם, דְּאִנּוּן הֲווֹ קַיְּמִין עַל יִשְׂרָאֵל בְּחָמֵשׁ בְּגִין דְּאִנּוּן רֵישִׁין עָלַיְהוּ בְּגָלוּתָא. וּמִיָּד דְּאִתְמַחוּן יָתִיב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כֻּרְסֵהּ דְּאֻמָּאָה אֻמֵּי דְּלָא יָתִיב עַל כָּרְסֵהּ עַד דְּיִתְמַחוּן מֵעָלְמָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה וְגוֹ'. וְדָא אִיהוּ אֶתְנָח יָתִיב. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּיָתִיב עַל כֻּרְסֵא יִמְחֹל לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל חוֹבִין דְּעָבְדוּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר. לְקַיְּמָא אִם יִהְיוּ חַטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ.
כֻּרְסֵא שְׁבִיבִין דְּנוּר אִם יַאְדִּימוּ כַּתּוֹלַע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. וְעוֹד אִם יִהְיוּ חַטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, דְּבֵהּ מִתְלַבְּנִין. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּיָתִיב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כֻּרְסֵהּ, מִיָּד אַתְּנַח. וַתָּנַח הַתֵּבָה שַׁרְיָא דְּטוּרֵי לוֹטְיָא לְמֶעֱבַד בְּהוֹן דִּינָא, דְּאִנּוּן טוּרֵי קַרְדוֹ, טוּרִין חֲשׁוּכִין בְּגָלוּתָא אֲרִירָן בְּגָלוּתָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים, כח) אָרוּר אַתָּה בָּעִיר, וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה. דִּבְהַהוּא זִמְנָא נָחְתִין כָּל חוֹבִין (נ"א לוטא) עַל יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּיִתְכַּפְּרוּן מֵחוֹבֵיהוֹן, וְכָל זִכְוָן נָחְתִין עַל חַיָּבַיָּא לְקַבְּלָא בְּהוֹן אַגְרַיְהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. עוֹלִים סָלְקִין זִכְוָן. וְיוֹרְדִין נִיתִין חוֹבִין. וְכֹלָּא בְּהַאי סֻלָּם סָלְקִין וְנָחְתִין. וּבְטַעֲמֵי סֻלָּם אִיהוּ, וְדָא אִיהוּ שׁוֹפָר הוֹלֵךְ רְבִיעַ דַּרְגָּא תְּרֵי טַעֲמֵי. בְּהַהוּא זִמְנָא סָלִיק זִכְוָתָא דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵלָּא, וְנָחִית חוֹבִין דִּילְהוּ כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. מַאי עוֹלִים וְיֹרְדִים. אֶלָּא מָאן דְּחוֹבֵהּ נָחִית, זְכוּתֵהּ סָלִיק. בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְחִיתוּ לַשְּׁכִינָה עַד עַפְרָא, כָּךְ נָחְתִין אִנּוּן דְּאַנְחִיתוּ לָהּ. וְכַמָּה דְּאִנּוּן נָחְתִין. כָּךְ שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַזָּלָא דִּילְהוֹן סְלִיקַת עַד דְּמָטָאת לַאֲתַר דְּאַנְחִיתוּ לָהּ, מִתַּמָּן. וּמִיָּד דִּסְלִיקַת לְאַתְרָהָא, מִיָּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל לָהּ בִּימִינָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית, ח) וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אוֹתָהּ אֵלָיו הַתֵּבָה. בְּהַהוּא זִמְנָא וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי. בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים, דְּאִנּוּן אֲבָהָן וְאִתְּעַר זְכוּתָא דִּילְהוֹן עַל יִשְׂרָאֵל. דְּעַד הַהוּא זִמְנָא תָּמָה זְכוּת אֲבָהָן. מִתַּמָּן וְאֵילָךְ חָלָה זְכוּת אֲבָהָן בְּהַהוּא זִמְנָא וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וְגוֹ' וְהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְגוֹ'. בְּכֵן וַדַּאי דְּאִיהוּ חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא כֻּרְסֵא. בְּגִין דְּכוּרְסְיָא בִּימִינָא אִתְתְּקָנַת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא. וּבָהּ וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב עַל כֻּרְסֵא דְּחֶסֶד דְּאִיהוּ דְּרַחֲמֵי, אִתְּמַר אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. בְּהַהוּא זִמְנָא וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ.
(בכאן שייך מה שכתוב בתיקונים בד"ן סוף ע"ב וגדפוי דשכינתא אנון כסוי דם חיה ועוף) וְכָל דָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. וּמִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וְרַע אֶתְרוֹג דָּמֵי לְצַדִּיקַיָּא, וַהֲדַס לַבֵּינוֹנִים, וַעֲרָבָה לָרְשָׁעִים. וּשְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ וּמַלְכוּתוֹ בְּכָל מָשָׁלָה. אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר בָּהּ עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. אִיהִי שָׁלְטָא עַל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מִסִּטְרָא דִּילֵהּ הִיא קְרִיבָא לְמַלְכָּא. (נ"א ומסטרין אלין לזמנין איהי נוקבא קריבא למלכא, הדא הוא דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש מסטרא דימינא לזמנין איהי רחיקא מנה מסטרא דשמאלא ואל יבא בכל עת אל הקדש. מסטרא דימינא איהי לא מקבלה טמאה טוב הוא ימינא. אבל אתרהא טוב מקבלא טמאה מרע ומות הוא אתר לית לה קריבו. (נ"א אל הקדש איהי לא מקבלא טמאה אבל אתרהא טוב מקבלא טמאה מרע ומההוא אתר דלית לה קריבו).
ותמן צריך לקרבא, קטרת לרחקא רוח טמאה מההוא אתר. ולקרבא זכותא לשמאלא גבירתא ולרחקא שפחה מתמן. ובגין דא כל שמהן אית בה ואתקרי שדרה אחור דאיהי כל עובדוהי כלאחר יד ורזא דמלה כלאחר יד. ורזא דמלה כלאחר יד כל דאיהו צדיק. אחר יד דאיהי שכינתא דא שנוי מעשה. ובזמנא דאיהי כלאחר יד לית תמן סגידו דאתמר בה כל הכורע כורע בברוך. תעלא בעדנה סגיד לה. דבזמנא דאיהי כלאחר יד אתעביד זנב. ועכ"ד דאמר תעלא בעדנה סגיד לה באתרה.
אבל חוץ מאתרה הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. דהא צדיק גמור אף על גב דנחית מדרגה ואתעביד זנב לאריות, עלה אתמר (תהלים, לז) לא ראיתי צדיק נעזב. מאי זנב דילה, ההוא קוצא דאת ד' מן אחד דאיהו י' זעירא שכינתא תתאה עליה אתמר (משלי, כד) כי שבע יפל צדיק וקם.
תא חזי גלגול דאת ו' איהו. דנפיק בשעתה, דעלה אתמר מזל שעה גורם. כמה דאוקמוה מארי מתניתין אין מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם.