זהר חדש צט ב

<< · זהר חדש · צט ב · >>

דף צט ב

מתוך: זהר חדש (מנוקד)/רות (עריכה)

רַבִּי עֲזַרְיָה שָׁאַל לְרַבִּי יוֹסֵי אִישׁ כְּפַר אוֹנוֹ, מַאי טַעְמָא חֳרָשִׁין אִינוּן יַתִּיר בִּנְשַׁיָּיא, וְלָא בְּגַבְרַיָּיא. דִּכְתִיב (שמות, כב) מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה, וְלָא כְתִיב מְכַשֵּׁף.

אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב (תהלים, צא) לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה. רָע לָא כְתִיב, אֶלָּא רָעָה. דָּא סִטְרָא דְנוּקְבָא וַדַּאי הוּא. וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, דָּא הוּא דְּכוּרָא. וּמִן נוּקְבָא כָּל זִינִין דָּחֳרָשִׁין, וְכָל עִיסְקִין בִּישִׁין אַתְיָין לְעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (קהלת, ז) וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגו'.

וּמַאי אֲסוּרִים יָדֶיהָ. ר' יַנַּאי וְרַבִּי יְהוֹשְׁעְיָא. חַד אָמַר, כָּל הַנּוֹגֵעַ בְּאִשָּׁה, אוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנָּהּ מִיָּדָהּ לְיָדוֹ, לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. שֶׁנֶּאֱמַר יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, אֲסוּרִים יָדֶיהָ. וַדַּאי.

וְחַד אָמַר, מִן הַנְּקֵיבוֹת בָּאוֹת כָּל מִינֵי נַחַשׁ וְכִישּׁוּף, וְכָל הִרְהוּרִים רָעִים, וְאִלְמָלֵא שֶׁאֲסוּרִים יָדֶיהָ, דְּלָא שָׁבְקִין אוֹתָהּ מִן שְׁמַיָא, הָיוּ הוֹרְגִים וּמֵמִיתִין כָּל הָעוֹלָם בְּכָל עֵת וּזְמַן.

וְלָא אִתְתַּקְפַת נוּקְבָא, אֶלָּא בְּחֵילָא דִדְכוּרָא. דְּהִיא שָׁארַת בְּעוּמְקִין דִּילֵיהּ, שֶׁהִיא יוֹדַעַת לְאוֹמָאָה לְבַר נָשׁ, לְאַשְׁלָמָא רְעוּתָהּ. וּבַמֶּהּ. בַּשֵּׁם, וּבְמִילִין עֲמִיקִין, בִּשְׁמָא דִּמְסָאֲבָא. וְעַל דָּא עוֹבָדֵי בָּהּ תַּלְיָין, וּמִלִּין בִּדְכוּרָא. וְתַרְוַיְיהוּ מִנּוּקְבָא מִתְעָרֵי. וּבְגִין כָּךְ, זִינֵי חֳרָשִׁין מִשְׁתַּכְּחִין בְּנוּקְבָא, וְלָא בִּדְכוּרָא.

תְּנַן, הָעוֹבֵר בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים, אִם נִדּוֹת הֵן, נִכְפֶּה. וְלֹא תָזוּז מִגּוּפוֹ, אִם לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ מִידֵי. סַכָּנַת דַּם אוֹ הֲרִיגָה מְזוּמֶנֶת לוֹ. וְאִם אֵינָן נִדּוֹת, עַיִן הָרָע שׁוֹלֵט בּוֹ בְּגוּפוֹ, אוֹ בְּמָמוֹנוֹ.

כִי הָא דְּר' נָחוּם בְּרַבִּי שִׁמְלָאי, זִמְנָא חָדָא הֲוָה בִּכְרַךְ קֵסָרִין, אַעֲבַר בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים. אִסְתַּכָּלוֹ בֵּיהּ, וְאִיסְתַּכֵּן מִיָּד בְּגוּפֵיהּ וּבְמָמוֹנֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהַהוּא רוּחָא בִּישָׁא שָׁרַאת עֲלוֹן, וְיָכֵיל לְנַזְקָא.

מַאי תַּקַנְתֵּיהּ. לֵימָא הָכֵי, זִיל זִיל, דּוֹמִי דּוֹמִי, אַעֲדֵי קְטוּר דְּקִטְרָא, לָא וְלָא לִי. וּלְבָתַר יַתְחִיל בְּאֵל, וִיסַיֵּים בְּאֵל. יַתְחִיל בְּאֵל, דִּכְתִיב, (במדבר, כג) אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם. וִיסַיֵּים בְּאֵל, (שם) כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְגו', עַד מַה פָּעַל אֵל. וְיֵזִיל לֵיהּ, וְלָא יַשְׁגַּח אֲבַתְרֵיהּ.

רַב הוּנָא הֲוָה סָלֵיק מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַהֲוָה סָלֵיק לְהָתָם, אִיעֲרַע בְּחַד כְּפַר, חָמָא הַהִיא אִתְּתָא דְּהֲוָה אַתְיָא אֲבַתְרֵיהּ, אֲרָמַאת מַיִין אֲכִתְפוֹי, וּנְטָלַת עַפְרָא מֵרַגְלוֹי. אַהֲדַר רֵישֵׁיהּ וַאֲמַר לָהּ, עֲבִידִי וְטוֹל בַּתְרָאי, דְּהָא לָא כְלוּם גַּבָּאי, אֲבָל גּוֹזְרַנִי עָלַיִךְ בִּלְבּוּלָא בְּדַעְתָּךְ.

לְבָתַר אֲמַר, לָא בְגִינִי אֶלָּא בְגִין דְּלָא תִּיקְטְלִי בְּנֵי אֱינָשָׁא אוֹחֲרָנִין. וְכֵן הֲוָה, אִיתְבַּלְבֵּל דַּעְתָּהּ, וְלָא יָדְעָה מִידֵי, וּמֵתָה. וְעַל דָּא כְתִיב, (תהלים, צא) לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.

תָּנֵי ר' חִיָּיא, (קהלת, ז) טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה. מִמַּאן. מֵהַהוּא אִשָּׁה דִּכְתִיב בָּהּ, אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים כו'. וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, הַהוּא דַּאֲזַל בָּתַר יֵצֶר הָרָע.

בֹּא וּרְאֵה, בִּזְמַן שֶׁהָרָעָב בָּעִיר, לֹא יַרְאֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא יֵלֵךְ יְחִידִי בָּעִיר, מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת נִמְצָא שָׁם, וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל. וְעַל דָּא כְּתִיב, (בראשית, מב) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ. כַּיּוֹצֵא בוֹ, בִּזְּמַן שֶׁהַדֶּבֶר בָּעִיר, יִסְגּוֹר אָדָם עַצְמוֹ, וְלֹא יִתְרָאֶה בַּשּׁוּק. דְּכֵיוָן שֶׁנִּתַּן רְשׁוּת לַמְחַבֵּל, מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ, נִיזּוֹק. וְאִיהוּ מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ.

בֹּא וּרְאֵה, עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה נָעֳמִי בִּשְׂדֵה מוֹאָב, לַסּוֹף, כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵי מוֹאָב כו'. מִפְּנֵי מָה נֶעֶנְשׁוּ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. מִפְנֵי שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאָבִיּוֹת.

אֵין לְךָ בָּעוֹלָם, נָשִׁים מִתְעַסְּקוֹת בְּנַחַשׁ וּבְכִישּׁוּף, כְּמוֹ מוֹאָבִיּוֹת. מִמַּאי, דִּכְתִיב, (במדבר, כה) וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. כֵּיוָן דַּהֲווֹ אָכְלֵי מִידֵי בַּחֲרָשַׁיְיהוּ, מִיָּד הֲווֹ סָגְדִין לְטַעֲוַותְהוֹן, (שם) וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּהַנֵּי צְמִידִין תַּכְשִׁיטִין, הָכֵי הֲווֹ מִתְחַבְּרִים בְּבַעַל פְּעוֹר.

בַּחֲרָשֵׁיהוֹן דִּנְשַׁיָּא. מִנָּלָן, דִּכְתִיב, (שם לא) הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם. בַּעֲצַת בִּלְעָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא בִּדְבַר בִּלְעָם. אוֹלֵיף לוֹן מִילִין בְּפוּמָא. דְּהָא חֳרָשִׁין וְקוֹסְמִין, לָא הֲווֹ בְּעַלְמָא כַּוָּתַיְיהוּ, אֲבָל מִילִין בְּפוּמָא לְאַשְׁלָמָא חֳרָשַׁיְיהוּ לָא הֲווֹ יָדְעֵי. וְעַל דָּא, בִּדְבַר בִּלְעָם עֲבָדוּ, וְאַשְׁלֵים חֳרָשַׁיְיהוּ, וְיָכֵיל לְהוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּשֵׁירָה הָיְתָה רוּת.

(רות, א) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹתֶיהָ לֵכְנָה שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ יַעַשׂ ה', יַעֲשֶׂה כְתִיב. אָמְרָה לְהוֹן, אִם תִּזְכּוּ לִיכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, יַעֲשֶׂה. וְאִם לָאו, יַעַשׂ, חָסֵר ה'.

כִי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם. עֲלֵיכֶם מִבָּעֵי לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל ב, א) צַר לִי עָלֶיךָ, מַאי מִכֶּם. אָמַר רִבִּי קְרוֹנְיָא אָמַר רַב כַּהֲנָא, עָאקוּ בְּלִבָּאי מִכֶּם, דְּאַתּוּן גְּרַמְתּוּן לְבָנַיי דִּימוּתוּ, כְּמַאן דְּמִתְרַעֵם מֵאָחֳרָא.

וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ. עָרְפָּה, הָרָפָה שְׁמָהּ. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ עָרְפָּה. עַל שֶׁהֶחֱזִירָה עוֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ, וְחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ לִשְׂדֵה מוֹאָב. זָנְתָה, וְלֹא קִבְּלוּהָ, וְהָלְכָה לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וְהַכֹּל דָּשִׁים בָּהּ כְּהָרִיפוֹת, שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לִזְנוּת.

וְיָלְהָה מִזְּנוּת שִׁשָּׁה בָּנִים. וְכוּלָם נָפְלוּ בְּיַד דָּוִד וַאֲנָשָׁיו, שֶׁהָיָה בֶּן בְּנָהּ שֶׁל רוּת. שֶׁנֶּאֱמַר, (שמואל ב, כא) וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה. וְכִי מִי נָתַן אוֹתָם בְּנוֹב. וַהֲלֹא נוֹב סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם הוּא, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.

אֶלָּא הָכֵי אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, מְלַמֵּד, שֶׁבָּא עַל עִסְקֵי נוֹב, מִפְּנֵי שֶׁגָּרַם עִנְיַין נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים אֲפִילּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּוִד, גָּרַמְתָּ כָּל כָּךְ בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, חַיֶּיךָ, אוֹ הַדִּין יָחוּל עַל עַצְמְךָ, אוֹ עַל זַרְעֶךָ, וְלֹא יִשָּׁאֵר אֶלָּא אֶחָד.

תָּנֵי ר' חִיָּיא, כְּתִיב, (שמואל א, כב) וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ וְגו'. שֶׁלֹּא נִשְׁאָר לַאֲחִימֶלֶךְ מִכָּל בֵּית אָבִיו, זוּלָתִי אֶבְיָתָר לְבַדּוֹ, וְעַל עָוֹן זֶה מֵת שָׁאוּל וּבָנָיו, וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְנִגְזַר עַל דָּוִד לָמוּת.

כֵיוָן שֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, רָאֲתָה אוֹתוֹ הָרָפָה, אָמְרָה לִבְנָהּ, הַאי דְּקָטֵיל אָחוּךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הִגִּיעַ זְמַן מִדַּת הַדִּין לְהִנָּקֵם מִדָּוִד, עַל