זהר חדש כח ב
מתוך: זהר חדש (מנוקד)/בראשית (עריכה)
וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה. שֶׁרָאוּ הַדֶּרֶךְ פָּתוּחַ וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, שֶׁלֹּא רָצוּ לָנוּס וּלְהִמָּלֵט. וְתִקְוָתָם מַפַּח נֶפֶשׁ לָעוֹלָם הַבָּא.
כָךָ דּוֹר הַמַּבּוּל, רָאוּ לְנֹחַ עוֹשֶׂה הַתֵּיבָה, וּמַתְרֶה בָּהֶם בְּכָל יוֹם, וְרָאוּ אוֹתוֹ נִכְנָס לַתֵּיבָה, וְלֹא רָצוּ לָשׁוּב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, שֶׁלֹּא רָצוּ לָשׁוּב וְלָנוּס מִדִּינִי, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ, שֶׁלֹּא יָקוּמוּ לְיוֹם הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב, כו) הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם.
(בראשית, ט) וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָמָּה נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה. שֶׁנִּתְיַישְׁבָה מִמֶּנּוּ הָאֲדָמָה. כְּלוֹמַר אֲדוֹן הָאֲדָמָה. רַבָּנָן אָמְרֵי, אִישׁ הָאֲדָמָה, לְפִי שֶׁבִּשְׁבִילוֹ עָמְדָה הָאֲדָמָה בְּכֹחָהּ וְטִבְעָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר (שם ה) זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרַרָהּ ה'. תֵּדַע לָךְ, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם נִתְאַרְרָה הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג) אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ. וְעָמְדָה בְּקִלְּלוֹתֶיהָ, עַד שֶׁבָּא נֹחַ וּבִטֵל הַקְּלָלָה.
דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי חִיָּיא רַבָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ צֵא מִן הַתֵּיבָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְאָן אֵצֵא, אֵצֵא לָאֲדָמָה שֶׁנִּתְאָרְרָה. וּמִפְּנֵי שֶׁנִּתְאָרְרָה אָבְדוּ שׁוֹכְנֶיהָ, וְנִתְאָרְרוּ כּוּלָּם וְנִתְמַעֲטוּ. אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא כָךְ אַתֶּם, אֶלָּא שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ. הָאֲחֵרִים אָבְדוּ בָהּ, אֲבָל אַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ וְשִׁרְצוּ בָהּ.
וְעִם כָּל זֶה לֹא נִתְיַישֵׁב בְּלִבּוֹ, וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ח) וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ. הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיב עָלָיו אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי לְךָ מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ, לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, אָז נִתְיַישֵׁב בְּלִבּוֹ וּלְפִיכָךְ נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה, שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ וְלִבּוֹ עָלֶיהָ לְהוֹצִיאָהּ מִן הַקְּלָלָה. וְאִית דְּאָמְרֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּעִסְקֵי הָאֲדָמָה.
(שם ט) וַיִּטַע כָּרֶם. גֶּפֶן גְּרוּשָׁה מָצָא, שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִגַּן עֵדֶן וּבְיוֹמוֹ נְטָעָהּ וְנִשְׂתַּגְשְֹׁגָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה, יז) בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי. רַבִּי אוֹמֵר, גֶּפֶן הָיְתָה, שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִגַּן עֵדֶן, וַעֲנָבֶיהָ עִמָּהּ, וְסָחַט אוֹתָם, וְשָׁתָה מִן הַיַּיִן, וְנִתְגָּל.
רַבִּי בּוֹן פָּתַח, (ויקרא, י) וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמוּתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. דְּאָמַר רִבִּי אָבוֹן, אֵין בְּכָל הָעוֹלָם דָּבָר שֶׁמִּתְגָּאֶה לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, אֶלָּא בְּיַיִן. וְזֶה הָיָה עָנְשָׁם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְגָבָהּ לִבָּם, וְזֶהוּ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם.
וְקוֹהֶם זֶה הָיָה נִגְזַר עֲלֵיהֶם, וּבָאָה מִדַּת הַדִּין לִשְׁלוֹחַ יָד בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות, כד) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְזַר דִּינָם לִשְׁלֹחַ יָד בָּהֶם. וְלָמָּה הָיָה עָנְשָׁם, מִשּׁוּם וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. נִכְנְסוּ, כְּשֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְנִגְזַר עָנְשָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וּלְאַחַר כֵּן רָאוּ שֶׁלֹּא שָׁלַח יָד בָּהֶם בַּפַּעַם רִאשׁוֹנָה, עָשׂוּ ג"כ בַּשְּׁנִיָה, וּמִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים יָצָא לַהַב וְנִשְׂרְפוּ. כִּי לְכָךְ הָיוּ הַכְּרוּבִים מְכֻוָּונִים, כְּנֶגֶד אוֹתָם הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר בַּגַּן עֵדֶן.
וּלְאַחַר שֶׁמֵּתוּ, צִוָּה לְאַהֲרֹן וְלַכֹּהֲנִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, לְהִמָּנַע עַצְמָם מִן הַיַּיִן, בְּבוֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ וְיִמָּצֵא לִבָּם בְּגֵאוּת וּבְגַּסּוּת הָרוּחַ.
אָמַר רַבִּי, תְּרֵי עִנְיָינֵי אִינוּן דְּלֹא מִתְיַישְּׁבֵי כַּחֲדָא, יֵינָא וּפוּלְחַן שְׁמַיָא. דְּתָנִינָן תַּמָּן, שָׁתוּי אַל יִתְפַּלֵּל. וְכֵן שִׁכּוֹר, אַל יִתְפַּלֵּל. וְאִם הִתְפַּלֵּל, תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שִׁכּוֹר הַמִּתְפַּלֵּל כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וּמְנָא לָן, מֵחַנָּה. דִּכְתִיב (שמואל א, א) וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכּוֹרָה. וְהֵשִׁיבָה וְאָמְרָה אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיַּעַל. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב הָכָא בַּת בְּלִיַּעַל, וּכְתִיב הָתָם, (דברים, יג) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְּלִיַּעַל, מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֵית לָךְ גּוּבְרִין דְּאִתְקְרוֹן קַדִּישִׁין, בַּר אִינוּן פְּרִישֵׁי חַמְרָא. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הֲזִירוֹ לַה' קָדוֹשׁ יִהְיֶה.
וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֵית לָךְ חֲמַר דְּאִתְקְרֵי חֲמַר טוֹב, כְּחַמְרָא דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. וְיַתִּיר עַל כָּלְהוֹן, חַמְרָא דִּגְלִילָא עִילָּאָה, דְּלָא יָכֵיל אֵינַשׁ לְמִשְׁתֵּי פַּלְגּוּת לוֹגָא מִינֵּיהּ.
רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר ר' שִׁמְעוֹן, אֲזַל לְמֶחֱמֵי לְר' יוֹסֵי בּ"ר שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא חָמוֹי. יַהֲבֵי לֵיהּ לְמֵיכַל עֶגְלָא תְּלִיתָאָה רְכִיכָא, פְּתַח לֵיהּ חַד כּוּבָא דְחַמְרָא. חָמוֹי מָזִיג, וְהוּא שָׁתֵי, מָזִיג וְהוּא שָׁתֵי. אָמַר לֵיהּ אִיפְשָׁר דְּשָׁמַעְתְּ מֵאָבִיךָ, כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ שֶׁל כּוֹס. אָמַר לֵיהּ כְּמוֹת שֶׁהוּא, אַחַת בְּחַמִּין וְאַחַת בְּצוֹנֵן, אֲבָל לֹא שִׁיעֲרוּ רַבָּנָן בְּכוֹסְךָ דְּהִיא זְעִירָא. וּבְחַמְרָךְ דְּהוּא טָבָא. וּבְמֵעוֹהִי דְּהוּא רְחָבָה.
וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מְבוּלְבָּל בְּדַעְתּוֹ הָיָה נֹחַ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּיבָה, בְּדִירָתוֹ עִם הַחַיּוֹת וְהָרְמָשִׂים וְהַשְּׁרָצִים, וּמִפְּנֵי שֶׁשָּׁתָה מְעַט יַיִן, נִשְׁכָּר וְנִתְגָּל.
וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה בָּא כְּנַעַן וְסֵרְסוֹ, הֵקִיץ מִיֵּינוֹ, וּמָצָא עַצְמוֹ מְסוֹרָס. דִּכְתִיב (בראשית, ט) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. אֲשֶׁר רָאָה לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, שֶׁסֵּרְסוֹ. וּלְפִיכָךְ קִלְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.
רַבִּי פָּתַח, (שם ח) וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. כְּשֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּיבָה, פָּתַח עֵינָיו, וְרָאָה אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָרֵב, הִתְחִיל בּוֹכֶה עַל הָעוֹלָם. אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם בִּשְׁבִיל חַטֹאת הָאָדָם, אוֹ בִּשְׁבִיל הַשּׁוֹטִים תְּאַבֵּד עוֹלָמְךָ, לָמָּה בְּרָאתָם, אוֹ הַאי, אוֹ הַאי. אִית לָךְ לְמֶעְבַּד אוֹ דְּלָא תִּבְרֵי אֵינַשׁ, אוֹ דְּלָא תֵּיבַד עָלְמָא. הֶעֱלָה עוֹלוֹת, וְקָם וְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, וְאוֹתוֹ הָרֵיחַ עָלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָרַב לוֹ.
אָמַר רִבִּי, ג' רֵיחוֹת עָלוּ לְפָנָיו, רֵיחַ עוֹלָתוֹ, וְרֵיחַ תְּפִלָּתוֹ, וְרֵיחַ מַעֲשָׂיו. וְלֹא הָיָה רֵיחַ בָּעוֹלָם דְּנִיחָא קַמֵּיהּ, כְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ. וּלְפִיכָךְ צִוָּה וְאָמַר, (במדבר, כח) רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. כְּלוֹמַר רֵיחַ שֶׁהִקְרִיב נֹחַ לְפָנַי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי, רֵיחַ עוֹלָה וּתְפִלָּה, וְכִשְׁרוֹן מַעֲשִׂים.
רַבִּי אַיְבוּ אָמַר, נֹחַ חָכָם הָיָה, וְהָיָה מֵבִין לְחִישַׁת וְצִפְצוּף כָּל הַנִּבְרָאִים וּרְמִיזָתָם, וּכְשֶׁהָיָה בַּתֵּיבָה, אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין פִּקֵּחַ בָּעוֹפוֹת כְּמוֹ הָעוֹרֵב, לְמֵידַע מִנֵּיהּ סִימָנָא בְּעָלְמָא, מִיָּד וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב.
אָמַר רִבִּי חִיָּיא,