ויקרא רבה לד א
א. [ עריכה ]
"וכי ימוך אחיך" הה"ד (תהלים מא, ב): "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'" אבא בר ירמיה בשם רבי מאיר אמר זה שממליך יצר טוב על יצר הרע איסי אמר זה שנותן פרוטה לעני רבי יוחנן אמר זה שקובר מת מצוה רבנן אמרי זה שמבריח עצמו מן העריצים רב הונא אמר זה שמבקר את החולה דאמר רב הונא כל מי שמבקר את החולה פוחתים לו אחד מששים בחוליו אותיביה לרב הונא אם כן יעלו ששים וירד עמהם לשוק אמר להם ששים ובלבד שיהו אוהבין אותו כנפשו אף על פי כן מרויחין לו.
על דעתיה דאבא בר ר' ירמיה דאמר בשם רבי מאיר זה שממליך יצר טוב על יצר הרע דכתיב "ה' ישמרהו" מיצר הרע על דעתיה דאיסי דאמר זה שנותן פרוטה לעני דכתיב "ויחייהו" על דעתיה דר' יוחנן דאמר זה שקובר מת מצוה דכתיב "וְאֻשַּׁר בארץ" על דעתייהו דרבנן דאמרי זה שמבריח עצמו מן העריצים דכתיב (ג): "ואל תתנהו בנפש אויביו" על דעתיה דרב הונא דאמר זה שמבקר את החולה דכתיב "ה' יסעדנו על ערש דוי".
אמר ר' יונה אשרי נותן לדל אין כתיב כאן אלא "אשרי משכיל אל דל" הוי מסתכל בו היאך לזכות עמו ר' יונה בשעה שרואה בן גדולים שירד מנכסיו והוא מתבייש ליקח היה הולך אצלו ואומר לו בשביל ששמעתי שנפלה לך ירושה במדינת הים הא לך חפץ זה לכשאתה מתרווח את נותנו לי ובשעה שנותנו לו היה אומר לו מתנה לך נתתיו ר' לוי בשם ר' חמא בר רבי חנינא א' כ"ב פעמים כתיב אשרי ומכלם לא נטול אפוכי אלא זה ומאי אפוכי נטל "ביום רעה ימלטהו ה'" לפיכך משה מזהיר לישראל "וכי ימוך אחיך":