ויקרא רבה כז י
י. [ עריכה ]
"והיה שבעת ימים תחת אמו" ולמה שבעת ימים אלא כדי שיבדק שאם נגחתו אמו או שנמצא בו מום הרי זה פסול ולא יהיה כשר לקרבן דתנינן תמן יוצא דופן אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה ואין חייבין עליו קרבן רבי שמעון אומר הרי זה כילוד ד"א.
"והיה שבעת ימים תחת אמו" ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר כל אכסנין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא תחלה כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת הה"ד "ומיום השמיני והלאה ירצה".
א"ר יצחק משפט אדם ומשפט בהמה שוים משפט אדם (ויקרא יב, ג): "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" ומשפט בהמה "ומיום השמיני והלאה ירצה" כלומר אם הבאת לפני קרבן ברצון ובטובה הוא קרבני ואם באונס על כרחך איני מעלה לך שתקריב לפני אלא אשה לה' ודכוותה (במדבר כח, ב): "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי" מאי "לאשי" אמר להם הקדוש ברוך הוא אם הבאתם ברצון ובטובה הוא קרבני ואם באונס הרי הוא "לאשי" ואינו לשם: